הפוליטיזציה של חג הנורוז - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים הפוליטיזציה של חג הנורוז

הפוליטיזציה של חג הנורוז
גליה לינדנשטראוס, רז צימט 23 במרץ, 2025

השתתפותו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בחגיגות לציון הנורוז ב-21 במארס, וכן העובדה שקפץ, בהתאם למסורת, מעל "אש הנורוז" אותה גם הדליק, עוררו גל של עניין בטורקיה ומחוצה לה. למרות שארדואן ציין שהנורוז אינו שייך ל"אף קבוצה אתנית, אלא לאומה כולה ולכל הגאוגרפיה שלנו", ניכר שהשתתפותו בחגיגות נועדה להיות מחווה למיעוט הכורדי במדינה, אשר חוגג באופן מסורתי את הנורוז. מחווה זו היא חלק מהניסיון למשוך אליו מצביעים מהמיעוט הכורדי, על מנת לשנות את החוקה הטורקית באופן שיאפשר לארדואן לרוץ לכהונה נוספת כנשיא מבצע. עם זאת, לאור מעצרו של יריבו הפוליטי המרכזי של ארדואן, ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, ב-19 במרץ, ניכר שהמפלגה הפרו-כורדית אינה מתרשמת מהמחווה והצטרפה למחאות נגד המעצר. בתגובה, השלטונות לא איפשרו למנהיג המחתרת הכורדית הכלוא, שקרא רק לאחרונה למחתרת להתפרק מנשקה, להעביר את ברכתו לכבוד הנורוז לנציגי המפלגה כדי שיקריאו אותה.

התייחסות ארדואן לנורוז כחג ששורשיו טורקיים עוררה תגובות זעם וביקורת בתקשורת וברשתות החברתיות באיראן בטענה שהיא מבטאת מאמץ מצד הנשיא הטורקי להפקיע את החג מידי האיראנים. במאמר פרשנות באתר החדשות "תאבנאכ" נכתב כי ארדואן מנצל את הנורוז לחיזוק מעמדו הפוליטי על רקע התגברות המחאות נגדו תוך הפקעת המורשת התרבותית וההיסטורית האיראנית. האתר טען כי אין זו הפעם הראשונה שאנקרה פועלת בכיוון זה והזכיר את ההתייחסויות בשנים האחרונות מצד טורקיה לדמויות היסטוריות מרכזיות ממוצא פרסי, כגון המשורר בן המאה ה-13 ג'לאל א-דין רומי והרופא, הפילוסוף והמדען בן המאה ה-11 אבן סינא, כמי שמוצאם טורקי. במאמר נכתב כי אין פסול בכך שארדואן רוצה לקבוע את נורוז כחג לאומי טורקי, אך אין הוא יכול להתעלם משורשיו ההיסטוריים האיראניים של החג ולהתייחס אליו כמסורת טורקית.

מבחינת איראן, משמש הנורוז הן במאמציה לחיזוק הסולידריות הלאומית והרגש הלאומי בקרב אזרחי המדינה והן לביסוס מעמדה האזורי. חרף שורשיו הטרום-אסלאמיים, החלו דוברי המשטר האיראני במהלך השנים להציג את נורוז לא רק כבעל חשיבות במורשת התרבותית האיראנית אלא גם כחג בעל חשיבות סמלית בשיעה. יתר על כן, היא מנצלת את טקסי נורוז לקידום השפעתה התרבותית בעולם הערבי, בפרט בקרב הכורדים בסוריה ובעיראק הקרובים יותר לפרסים מבחינה תרבותית, ובמרכז אסיה.

בסיכומו של דבר, המערכה סביב שורשיו התרבותיים של נורוז משמשת את איראן וטורקיה הן במאמציהן לחיזוק תחושות סולידריות לאומית וחברתית והן כדי לבצר את השפעתן במרחב האזורי. באופן בולט, בעוד שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העביר ברכת נורוז לעם האיראני, שר החוץ גדעון סער בירך רק את הכורדים, כך שגם ישראל מדגימה אינסטרומנטליות במסרים לגבי חגיגות אלו.

 

נושאים: איראן, איראן – פנים
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
איראן חותרת להרחבת השפעתה באפריקה
29 במאי, 2025
מכה לפופוליזם: משמעות תוצאות הבחירות המפתיעות ברומניה
29 במאי, 2025
טפטוף הטילים של החות'ים - האם זו גזירה משמיים?
29 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.