כחודש לאחר פרוץ המלחמה, כשהמערכה בעזה מעוררת מחאות בעולם הערבי, אירחה ערב הסעודית כינוס חירום מאוחד של הליגה הערבית וארגון הוועידה האסלאמית. בלטה השתתפותם של נשיא איראן ראיסי – בביקור ראשון של נשיא איראני בממלכה מזה שנים רבות – ונשיא סוריה אסד. לעומתם, נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן-זאיד, נעדר במופגן, כנראה על רקע המתיחות הנמשכת בינו לבין יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן.
האחרון ניצל את הכינוס כדי להבליט את מעמדה המחודש של הממלכה ועניינו בהובלת המרחב הערבי. בן-סלמאן שאף גם להפגין עניין ומעורבות במשבר ולא להותיר את הבמה לאיראן על תמיכתה בחמאס ועמידתה מול ישראל וארה"ב, כאשר ברקע עניינו להמשיך במגמת הדטאנט האזורי שהיה בין מחולליו ושבמרכזו חידוש היחסים של ארצו עם איראן.
כצפוי, הכינוס לא הניב החלטות מעשיות, והצהרת הסיום שיקפה את המכנה המשותף הנמוך ביותר: קריאה להפסקת אש, סיוע הומניטרי לרצועה וסיום המצור עליה, עם דרישה ממועצת הביטחון לקבל החלטה מחייבת. דווח שאיחוד האמירויות, בחריין, וככל הנראה גם ערב הסעודית הכשילו הצעת החלטה לחייב מדינות המקיימות קשרים עם ישראל לנתק אותן ולעצור טיסות ישראליות מעל שטחן, לצד שיבוש אספקת הנפט לבעלות בריתה של ישראל, בדומה ל"חרם הנפט" המפורסם לאחר מלחמת יום הכיפורים.
כינוס 57 ממנהיגי העולם המוסלמי בריאד ממחיש את מעמדה וחשיבותה של הממלכה בעת הזו ומעניק תוקף מסוים לדטאנט האזורי שנרקם בשנים האחרונות, דבר המשקף את השפעותיה – ועמידותה, לעת עתה – של הארכיטקטורה האורית החדשה.
ישראל יכולה להיות מרוצה מתוצאות הכינוס ומהתנהלותן הכללית בעת הזו של ערב הסעודית ושל המדינות הערביות המקיימות יחסים עם ישראל, שמביאה לידי ביטוי את רצונן בתבוסת חמאס, ריסון שאיפותיה של איראן ושמירה על יחסים תקינים עם ישראל. אולם, התרחקותן היחסית של מדינות ערב מהמשבר בעזה מלמדת גם שיש להתאים את הציפיות מהן בכל האמור להשתתפותן בהסדרי הביטחון והניהול של עזה "ביום שאחרי" חמאס.
כחודש לאחר פרוץ המלחמה, כשהמערכה בעזה מעוררת מחאות בעולם הערבי, אירחה ערב הסעודית כינוס חירום מאוחד של הליגה הערבית וארגון הוועידה האסלאמית. בלטה השתתפותם של נשיא איראן ראיסי – בביקור ראשון של נשיא איראני בממלכה מזה שנים רבות – ונשיא סוריה אסד. לעומתם, נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן-זאיד, נעדר במופגן, כנראה על רקע המתיחות הנמשכת בינו לבין יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן.
האחרון ניצל את הכינוס כדי להבליט את מעמדה המחודש של הממלכה ועניינו בהובלת המרחב הערבי. בן-סלמאן שאף גם להפגין עניין ומעורבות במשבר ולא להותיר את הבמה לאיראן על תמיכתה בחמאס ועמידתה מול ישראל וארה"ב, כאשר ברקע עניינו להמשיך במגמת הדטאנט האזורי שהיה בין מחולליו ושבמרכזו חידוש היחסים של ארצו עם איראן.
כצפוי, הכינוס לא הניב החלטות מעשיות, והצהרת הסיום שיקפה את המכנה המשותף הנמוך ביותר: קריאה להפסקת אש, סיוע הומניטרי לרצועה וסיום המצור עליה, עם דרישה ממועצת הביטחון לקבל החלטה מחייבת. דווח שאיחוד האמירויות, בחריין, וככל הנראה גם ערב הסעודית הכשילו הצעת החלטה לחייב מדינות המקיימות קשרים עם ישראל לנתק אותן ולעצור טיסות ישראליות מעל שטחן, לצד שיבוש אספקת הנפט לבעלות בריתה של ישראל, בדומה ל"חרם הנפט" המפורסם לאחר מלחמת יום הכיפורים.
כינוס 57 ממנהיגי העולם המוסלמי בריאד ממחיש את מעמדה וחשיבותה של הממלכה בעת הזו ומעניק תוקף מסוים לדטאנט האזורי שנרקם בשנים האחרונות, דבר המשקף את השפעותיה – ועמידותה, לעת עתה – של הארכיטקטורה האורית החדשה.
ישראל יכולה להיות מרוצה מתוצאות הכינוס ומהתנהלותן הכללית בעת הזו של ערב הסעודית ושל המדינות הערביות המקיימות יחסים עם ישראל, שמביאה לידי ביטוי את רצונן בתבוסת חמאס, ריסון שאיפותיה של איראן ושמירה על יחסים תקינים עם ישראל. אולם, התרחקותן היחסית של מדינות ערב מהמשבר בעזה מלמדת גם שיש להתאים את הציפיות מהן בכל האמור להשתתפותן בהסדרי הביטחון והניהול של עזה "ביום שאחרי" חמאס.