נדמה היה שמאז השימועים הפומביים של נשיאות האוניברסיטאות בקונגרס, והתפטרות חלקן לאחרי השימוע, הבעיה כמו נפטרה מעצמה, אך לא כך הדבר. לפי דו״ח שפרסם הרוב בוועדת החינוך וכוח העבודה של הקונגרס האמריקאי, בעיית האנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה ממשיכה, ואולי אף מחמירה. דו״ח זה מצביע על מספר גורמים המעצבים ותורמים לאווירה העוינת בקמפוסים כלפי ישראל ועבור סטודנטים יהודים. כמו בעבר, התייחס הדו״ח לסגל האקדמי והמנהלי שחלקים ממנו מפיצים אנטישמיות, וזאת לצד מנהיגי סטודנטים אנטי-ישראלים, שאותם הגדיר הדו״ח כמעין ״ראשי כנופיות״ המובילים הטרדות חוזרות ונשנות נגד סטודנטים יהודים. אך לצד הסגל והסטודנטים שהואשמו לא פעם ביצירת אווירה עוינת ליהודים, הפעם מופנית אצבע מאשימה ברורה כלפי ראשי האוניברסיטאות, שלפי הדו״ח, יש בהם כאלה שהחליפו את כובע האקדמאים בחולצת פעילים-אקטיביסטים. נקודה זו חשובה מאוד משום שהיא מדגישה שלנשיאי ונשיאות האוניברסיטאות יש תפקיד שאינו רק מנהלי. כלומר, עליהם לא רק להחליט היכן ומתי יתקיימו מחאות, כפי שעשו רובם עד כה, אלא עליהם להביע עמדה מוסרית ברורה ולא מתפשרת שלא מאפשרת את קיומם של מופעי אנטישמיות, כולל הטרדת סטודנטים יהודיים במוסדות הלימוד.
פרק נרחב מוקדש לסוגייה בעייתית לא פחות והיא השלוחות של האוניברסיטאות האמריקאיות במדינות שאינן דמוקרטיות, בראשן קטר. שלוחות אלה שיחקו משחק כפול כאשר מצד אחד התחייבו לשמור ואף להפיץ ערכים מערביים וליברליים, ומן הצד השני נכנעו לתכתיבים של המדינות בהן הם מתארחות. כך, למשל, תכנים אנטי-ישראלים בוטים נלמדו בקמפוסים של נורת׳ווסטרן וג׳ורג׳טאון בקטר, אך תכנים המעבירים ביקורת, גם אם לגיטימית, על מדיניות קטר, הועלמו מן השיח. משחק כפול זה אינו יכול להימשך, ולמרות שלישראל אין את היכולות להשקיע ממון באקדמיה האמריקאית, כפי שעושה קטר, בהחלט רצוי שהיא תחשוף אירועים מסוג אלה, כדי לאפשר לרשויות המתאימות להתמודד עימן, להבטיח שסטודנטים יהודים יכולים ללמוד בביטחה ובחופש, ולמנוע הסתה נגד ישראל, גם היא מתרחשת בשלוחה נסתרת מן העין.
נדמה היה שמאז השימועים הפומביים של נשיאות האוניברסיטאות בקונגרס, והתפטרות חלקן לאחרי השימוע, הבעיה כמו נפטרה מעצמה, אך לא כך הדבר. לפי דו״ח שפרסם הרוב בוועדת החינוך וכוח העבודה של הקונגרס האמריקאי, בעיית האנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה ממשיכה, ואולי אף מחמירה. דו״ח זה מצביע על מספר גורמים המעצבים ותורמים לאווירה העוינת בקמפוסים כלפי ישראל ועבור סטודנטים יהודים. כמו בעבר, התייחס הדו״ח לסגל האקדמי והמנהלי שחלקים ממנו מפיצים אנטישמיות, וזאת לצד מנהיגי סטודנטים אנטי-ישראלים, שאותם הגדיר הדו״ח כמעין ״ראשי כנופיות״ המובילים הטרדות חוזרות ונשנות נגד סטודנטים יהודים. אך לצד הסגל והסטודנטים שהואשמו לא פעם ביצירת אווירה עוינת ליהודים, הפעם מופנית אצבע מאשימה ברורה כלפי ראשי האוניברסיטאות, שלפי הדו״ח, יש בהם כאלה שהחליפו את כובע האקדמאים בחולצת פעילים-אקטיביסטים. נקודה זו חשובה מאוד משום שהיא מדגישה שלנשיאי ונשיאות האוניברסיטאות יש תפקיד שאינו רק מנהלי. כלומר, עליהם לא רק להחליט היכן ומתי יתקיימו מחאות, כפי שעשו רובם עד כה, אלא עליהם להביע עמדה מוסרית ברורה ולא מתפשרת שלא מאפשרת את קיומם של מופעי אנטישמיות, כולל הטרדת סטודנטים יהודיים במוסדות הלימוד.
פרק נרחב מוקדש לסוגייה בעייתית לא פחות והיא השלוחות של האוניברסיטאות האמריקאיות במדינות שאינן דמוקרטיות, בראשן קטר. שלוחות אלה שיחקו משחק כפול כאשר מצד אחד התחייבו לשמור ואף להפיץ ערכים מערביים וליברליים, ומן הצד השני נכנעו לתכתיבים של המדינות בהן הם מתארחות. כך, למשל, תכנים אנטי-ישראלים בוטים נלמדו בקמפוסים של נורת׳ווסטרן וג׳ורג׳טאון בקטר, אך תכנים המעבירים ביקורת, גם אם לגיטימית, על מדיניות קטר, הועלמו מן השיח. משחק כפול זה אינו יכול להימשך, ולמרות שלישראל אין את היכולות להשקיע ממון באקדמיה האמריקאית, כפי שעושה קטר, בהחלט רצוי שהיא תחשוף אירועים מסוג אלה, כדי לאפשר לרשויות המתאימות להתמודד עימן, להבטיח שסטודנטים יהודים יכולים ללמוד בביטחה ובחופש, ולמנוע הסתה נגד ישראל, גם היא מתרחשת בשלוחה נסתרת מן העין.