הפרסומים על כך שישראל דחתה את תחילת הפקת הגז בשדה כריש לחודש אוקטובר משחקים לכאורה לידיו של חזבאללה במערכה התודעתית שהוא מנהל במקביל למו"מ על סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון. נסראללה לבטח יזקוף דחייה זאת לזכות איומיו התכופים – הוא לא ייתן לעובדות להפריע לו ויתעלם מההסברים שתחילת ההפקה הייתה מתוכננת, בכל מקרה, לרבעון האחרון של 2022.
ישראל כמובן לא יכולה להתעלם מאיומיו של נסראללה, ולאור זאת צה"ל אכן נערך לאבטחת האסדה ומול כל תרחיש אפשרי של הידרדרות צבאית. יחד עם זאת המשחק האמיתי מתנהל כרגע במגרש המדיני ודחייתו לכאורה של מועד תחילת הפקת הגז משדה כריש מרווחת את חלון הזמנים להשגת הסדר בין הצדדים.
בשלב זה, ניכרת אופטימיות בדבר האפשרות להשגת הסדר. נראה, כי הדיון כרגע הוא על ההצעה כי ישראל ולבנון יסכימו שבמקביל לתחילת ההפקה מכריש יחלו גם החיפושים בשדה הגז קאנא-צידון שבצד הלבנוני וישראל תקבל תמורה כספית על חלקה בשדה זה, אם אכן יימצא בו נפט בכמות מסחרית. מבחינת ישראל נוצרה כאן הזדמנות שאסור לה לפספס נוכח היתרונות הבולטים עבורה, הטמונים בהסדר עם לבנון במישור האסטרטגי, הביטחוני והכלכלי
ואולם, לאחרונה מסתמנים מכשולים חדשים דווקא בצד הישראלי, העלולים לפגוע בסיכויים להסדרה, או לפחות לעכבה. מועד הבחירות בישראל (1 בנובמבר) מתקרב ונראה, כי ממשלת ישראל תתקשה בתקופה רגישה זו להגיע לפשרה עם לבנון שתוצג על ידי האופוזיציה בישראל כחולשה וכוויתור. בנוסף לכך, ממשלת ישראל נאלצת להתמודד גם עם הטענה מהתחום המשפטי שהועלתה לאחרונה על ידי גורמי אופוזיציה, כי הסכם עם לבנון משמעו ויתור טריטוריאלי וככזה יש לאשרו במשאל עם, אלא אם כן יאושר ברוב של 80 חבר כנסת. טענה, הנדחית על ידי חלק מהמשפטנים ומעוררת ויכוח משפטי וציבורי שעלול לפגוע באינטרס הישראלי לסגירת ההסכם עם לבנון.
הפרסומים על כך שישראל דחתה את תחילת הפקת הגז בשדה כריש לחודש אוקטובר משחקים לכאורה לידיו של חזבאללה במערכה התודעתית שהוא מנהל במקביל למו"מ על סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון. נסראללה לבטח יזקוף דחייה זאת לזכות איומיו התכופים – הוא לא ייתן לעובדות להפריע לו ויתעלם מההסברים שתחילת ההפקה הייתה מתוכננת, בכל מקרה, לרבעון האחרון של 2022.
ישראל כמובן לא יכולה להתעלם מאיומיו של נסראללה, ולאור זאת צה"ל אכן נערך לאבטחת האסדה ומול כל תרחיש אפשרי של הידרדרות צבאית. יחד עם זאת המשחק האמיתי מתנהל כרגע במגרש המדיני ודחייתו לכאורה של מועד תחילת הפקת הגז משדה כריש מרווחת את חלון הזמנים להשגת הסדר בין הצדדים.
בשלב זה, ניכרת אופטימיות בדבר האפשרות להשגת הסדר. נראה, כי הדיון כרגע הוא על ההצעה כי ישראל ולבנון יסכימו שבמקביל לתחילת ההפקה מכריש יחלו גם החיפושים בשדה הגז קאנא-צידון שבצד הלבנוני וישראל תקבל תמורה כספית על חלקה בשדה זה, אם אכן יימצא בו נפט בכמות מסחרית. מבחינת ישראל נוצרה כאן הזדמנות שאסור לה לפספס נוכח היתרונות הבולטים עבורה, הטמונים בהסדר עם לבנון במישור האסטרטגי, הביטחוני והכלכלי
ואולם, לאחרונה מסתמנים מכשולים חדשים דווקא בצד הישראלי, העלולים לפגוע בסיכויים להסדרה, או לפחות לעכבה. מועד הבחירות בישראל (1 בנובמבר) מתקרב ונראה, כי ממשלת ישראל תתקשה בתקופה רגישה זו להגיע לפשרה עם לבנון שתוצג על ידי האופוזיציה בישראל כחולשה וכוויתור. בנוסף לכך, ממשלת ישראל נאלצת להתמודד גם עם הטענה מהתחום המשפטי שהועלתה לאחרונה על ידי גורמי אופוזיציה, כי הסכם עם לבנון משמעו ויתור טריטוריאלי וככזה יש לאשרו במשאל עם, אלא אם כן יאושר ברוב של 80 חבר כנסת. טענה, הנדחית על ידי חלק מהמשפטנים ומעוררת ויכוח משפטי וציבורי שעלול לפגוע באינטרס הישראלי לסגירת ההסכם עם לבנון.