בשולי עצרת האו"ם המתכנסת בניו יורק, נפגש שלשום (יום ב') הדיפלומט הבכיר ושר החוץ של סין, וואנג יי, עם עמיתו הלבנוני. וואנג הביע תמיכה נחרצת בריבונות לבנון, ביטחונה וכבודה הלאומי. הוא ציין שסין תמיד עמדה לצד הצדק ותמשיך לעמוד לצד "האחים הערבים". לדבריו, סין מקדישה תשומת לב רבה להתפתחות המצב האזורי, במיוחד לפיצוץ ציוד התקשורת בלבנון, ובייג'ינג מתנגדת בתוקף ל"התקפות חסרות הבחנה על אזרחים".
בהתייחס לתקיפה האווירית רחבת ההיקף שביצעה ישראל על לבנון, הוא גינה את "ההפרה הזו של הנורמות הבסיסיות של היחסים הבינלאומיים". במקביל, דובר משרד החוץ ענה לשאלת עיתונאי ומסר שסין "מזועזעת מאוד ממספר הנפגעים הרב שנגרם", מתנגדת ומגנה כל פעולה הפוגעת באזרחים חפים מפשע, וקוראת לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול מידית להרגעת המצב. שני הדוברים הסינים לא הזכירו את חיזבאללה או את ירי הטילים הבלתי פוסק אל עבר ישראל.
קל לכעוס על התגובות הללו של סין ולראותן כחלק ממערכת תעמולה אנטי-ישראלית. אולם חשוב להסתכל על הדברים בראייה סינית, גם אם לא נסכים עימה. האינטרסים הסיניים במזה"ת מורכבים וכוללים שלושה צירים עיקריים:
1. צורך במזרח תיכון יציב לצורך המשך זרימת הסחר מסין ואליה. זהו אינטרס כלכלי נטו, אולם סין הוכיחה שהיא מוכנה להקריב מידה מסוימת ממנו לטובת האינטרס הבא.
2. המזה"ת כמוקד תחרות בין המעצמות: סין מעוניינת לרתק את ארה"ב לאזור ולהרחיקה ממזרח אסיה. זאת ועוד, סכסוך מוגבל במזה"ת משמש אותה כפוטנציאל להציג את ארה"ב כדו-פרצופית ומחרחרת מלחמות, בהשוואה לסין שוחרת השלום.
3. הצגת סין כאלטרנטיבה למדינות האזור, בין אם באמצעות קידום יוזמת הביטחון הגלובלית (GSI) שלה, ובין אם בפעולות ה"תיווך" החדשות שלה.
האינטרס האחרון נפגע מאוד בשנה האחרונה, אחרי שסין הראתה שהיא אינה מסוגלת, או רוצה, לספק ביטחון גם לאינטרסים הכלכליים שלה באזור. לכן, הדבר דורש "תיקון" והחזרת סין למרכז הבמה, לפחות בדעת הקהל הערבית. במילים אחרות, רטוריקה היא כל מה שנותר לסין לעשות, בשעה ש"גורמים רלוונטיים" נקראים לפעול.
בשולי עצרת האו"ם המתכנסת בניו יורק, נפגש שלשום (יום ב') הדיפלומט הבכיר ושר החוץ של סין, וואנג יי, עם עמיתו הלבנוני. וואנג הביע תמיכה נחרצת בריבונות לבנון, ביטחונה וכבודה הלאומי. הוא ציין שסין תמיד עמדה לצד הצדק ותמשיך לעמוד לצד "האחים הערבים". לדבריו, סין מקדישה תשומת לב רבה להתפתחות המצב האזורי, במיוחד לפיצוץ ציוד התקשורת בלבנון, ובייג'ינג מתנגדת בתוקף ל"התקפות חסרות הבחנה על אזרחים".
בהתייחס לתקיפה האווירית רחבת ההיקף שביצעה ישראל על לבנון, הוא גינה את "ההפרה הזו של הנורמות הבסיסיות של היחסים הבינלאומיים". במקביל, דובר משרד החוץ ענה לשאלת עיתונאי ומסר שסין "מזועזעת מאוד ממספר הנפגעים הרב שנגרם", מתנגדת ומגנה כל פעולה הפוגעת באזרחים חפים מפשע, וקוראת לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול מידית להרגעת המצב. שני הדוברים הסינים לא הזכירו את חיזבאללה או את ירי הטילים הבלתי פוסק אל עבר ישראל.
קל לכעוס על התגובות הללו של סין ולראותן כחלק ממערכת תעמולה אנטי-ישראלית. אולם חשוב להסתכל על הדברים בראייה סינית, גם אם לא נסכים עימה. האינטרסים הסיניים במזה"ת מורכבים וכוללים שלושה צירים עיקריים:
1. צורך במזרח תיכון יציב לצורך המשך זרימת הסחר מסין ואליה. זהו אינטרס כלכלי נטו, אולם סין הוכיחה שהיא מוכנה להקריב מידה מסוימת ממנו לטובת האינטרס הבא.
2. המזה"ת כמוקד תחרות בין המעצמות: סין מעוניינת לרתק את ארה"ב לאזור ולהרחיקה ממזרח אסיה. זאת ועוד, סכסוך מוגבל במזה"ת משמש אותה כפוטנציאל להציג את ארה"ב כדו-פרצופית ומחרחרת מלחמות, בהשוואה לסין שוחרת השלום.
3. הצגת סין כאלטרנטיבה למדינות האזור, בין אם באמצעות קידום יוזמת הביטחון הגלובלית (GSI) שלה, ובין אם בפעולות ה"תיווך" החדשות שלה.
האינטרס האחרון נפגע מאוד בשנה האחרונה, אחרי שסין הראתה שהיא אינה מסוגלת, או רוצה, לספק ביטחון גם לאינטרסים הכלכליים שלה באזור. לכן, הדבר דורש "תיקון" והחזרת סין למרכז הבמה, לפחות בדעת הקהל הערבית. במילים אחרות, רטוריקה היא כל מה שנותר לסין לעשות, בשעה ש"גורמים רלוונטיים" נקראים לפעול.