בניגוד למה שמקובל לחשוב, אנטישמיות אכן קיימת בסין. מתחילת המלחמה היא התפוצצה ברשתות החברתיות ובתקשורת הרשמית במדינה בניצוח כלי תקשורת של המפלגה הקומוניסטית, חוקרים בכירים ודיפלומטים שהתבטאו בבוטות תוך דה-הומניזציה של יהודים ודמוניזציה של ישראל.
התפתחות זו מעוררת דאגה רבה משלוש סיבות מרכזיות:
1. אחד מכל חמישה משתמשי אינטרנט ברחבי העולם הוא סיני. כיום, הם מהדהדים, מפיצים ויוזמים תכנים אנטישמיים מרחבי העולם ואליו יחד עם אותם קנאים, גזענים וקיצוניים.
2. מקורות רשמיים לוקחים חלק פעיל בליבוי השיח המשסה
3. סין ונציגיה בישראל מכחישים באופן שיטתי את הבעיה ולכן לא מטפלים בה.
מפאת גודל האתגר חסר התקדים, גופים ממשלתיים למאבק באנטישמיות בארץ ובעולם צריכים לחבור ולהקים כוח משימה ייעודי שיעסוק ב-
• פיקוח, מחקר, דיווח והעלאת המודעות הציבורית לעלייה התלולה באנטישמיות בסין. יש להבחין בבירור בין שנאת יהודים וגזענות לביקורת לגיטימית על ישראל.
• פעילות דיפלומטית מול בייג'ינג בערוצים אחוריים ודרך דיפלומטיה במסלול שני (Track II), תוך עידוד תחושת אחריות משותפת למאבק בגזענות בכל צורותיה, כולל גזענות כלפי סינים בתפוצות.
• קידום הוראת השואה במערכת החינוך הסינית, והטמעת התרומה הסינית לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה בחינוך המערבי.
• קידום רגולציה לרשתות החברתיות והתקשורת הרשמית בסין כדי לבלום הפצת תכנים מסיתים ולהטיל קנסות על ספקי רשת וחברות שאינן מסירות תכנים אנטישמיים בדומה לחקיקה מקבילה באירופה.
• שיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית, ארגונים יהודיים, וארגונים לא ממשלתיים הנאבקים באנטישמיות לטובת הרחבת תחום עבודתם לסין (וגם מדינות אסייתיות מרכזיות אחרות). ביכולתם לסייע באמצעות קידום חקיקה במדינותיהם, קמפיינים תקשורתיים, דוחות ציבוריים וחינוך.
• הקצאת מימון לתוכניות פיתוח קשרים בין-אישיים וסובלנות, תוך התמקדות במשלחות סיניות לישראל ולמחנות ריכוז באירופה עבור חוקרים, עיתונאים, עורכים ומעצבי דעת קהל.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, אנטישמיות אכן קיימת בסין. מתחילת המלחמה היא התפוצצה ברשתות החברתיות ובתקשורת הרשמית במדינה בניצוח כלי תקשורת של המפלגה הקומוניסטית, חוקרים בכירים ודיפלומטים שהתבטאו בבוטות תוך דה-הומניזציה של יהודים ודמוניזציה של ישראל.
התפתחות זו מעוררת דאגה רבה משלוש סיבות מרכזיות:
1. אחד מכל חמישה משתמשי אינטרנט ברחבי העולם הוא סיני. כיום, הם מהדהדים, מפיצים ויוזמים תכנים אנטישמיים מרחבי העולם ואליו יחד עם אותם קנאים, גזענים וקיצוניים.
2. מקורות רשמיים לוקחים חלק פעיל בליבוי השיח המשסה
3. סין ונציגיה בישראל מכחישים באופן שיטתי את הבעיה ולכן לא מטפלים בה.
מפאת גודל האתגר חסר התקדים, גופים ממשלתיים למאבק באנטישמיות בארץ ובעולם צריכים לחבור ולהקים כוח משימה ייעודי שיעסוק ב-
• פיקוח, מחקר, דיווח והעלאת המודעות הציבורית לעלייה התלולה באנטישמיות בסין. יש להבחין בבירור בין שנאת יהודים וגזענות לביקורת לגיטימית על ישראל.
• פעילות דיפלומטית מול בייג'ינג בערוצים אחוריים ודרך דיפלומטיה במסלול שני (Track II), תוך עידוד תחושת אחריות משותפת למאבק בגזענות בכל צורותיה, כולל גזענות כלפי סינים בתפוצות.
• קידום הוראת השואה במערכת החינוך הסינית, והטמעת התרומה הסינית לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה בחינוך המערבי.
• קידום רגולציה לרשתות החברתיות והתקשורת הרשמית בסין כדי לבלום הפצת תכנים מסיתים ולהטיל קנסות על ספקי רשת וחברות שאינן מסירות תכנים אנטישמיים בדומה לחקיקה מקבילה באירופה.
• שיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית, ארגונים יהודיים, וארגונים לא ממשלתיים הנאבקים באנטישמיות לטובת הרחבת תחום עבודתם לסין (וגם מדינות אסייתיות מרכזיות אחרות). ביכולתם לסייע באמצעות קידום חקיקה במדינותיהם, קמפיינים תקשורתיים, דוחות ציבוריים וחינוך.
• הקצאת מימון לתוכניות פיתוח קשרים בין-אישיים וסובלנות, תוך התמקדות במשלחות סיניות לישראל ולמחנות ריכוז באירופה עבור חוקרים, עיתונאים, עורכים ומעצבי דעת קהל.