באיחוד האמירויות, בבחריין ומעתה גם בעומאן נעשה שימוש בוויזת הזהב ככלי למשיכת הון זר ולחיזוק הכלכלה המקומית. המשותף לשלושת המדינות הוא הרצון להשתמש בוויזות זהב לא רק כהטבה יוקרתית אלא כאמצעי אסטרטגי לגיוון הכלכלה. איחוד האמירויות מובילה בתחום מאז 2019, עם אשרות שהייה ארוכות טווח ל־5 או 10 שנים, הניתנות למשקיעים, יזמים, בעלי מקצועות מבוקשים כמו מהנדסים, רופאים ומדענים, וסטודנטים מצטיינים – וזאת ללא צורך בספונסר מקומי. הוויזה מעניקה יתרונות רבים, ביניהם האפשרות להביא בני משפחה, חופש תנועה מחוץ למדינה, וגישה לשירותי בריאות וחינוך.
בבחריין הושק מסלול המעניק תושבות ומאפשר חיים ועבודה במדינה ופתוח גם למשקיעי נדל"ן. צעד זה נועד לבדל את הממלכה הקטנה מול התחרות הגוברת במפרץ, אולם גם כאן קיימים אתגרים דומים של יצירת כדאיות כלכלית אמיתית למשק המקומי, ושאלות על האפקטיביות של מהלך כזה במדינה בעלת משאבים מצומצמים יותר.
עומאן מצטרפת רשמית למגמה ותשיק החודש תוכנית אשרות ל־5 או 10 שנים. הדרישה הראשונית היא השקעה של לפחות 250 אלף ריאל עומאני – כ־650 אלף דולר – בנדל"ן, יזמות מסחרית או פיקדון בנקאי ארוך טווח. הצעד מגיע דווקא על רקע שיפור מצבה הפיננסי של מוסקט, ירידה בחוב הממשלתי וגידול בפעילות ההנפקות וההשקעות באנרגיות מתחדשות. עם זאת, האתגר עבור עומאן הוא כיצד להפוך את התוכנית לכלי אפקטיבי למשיכת הון איכותי וחדשני, ולא רק להרחיב את ההשקעות המסורתיות בנדל"ן, תוך שמירה על יציבות פיננסית וזהות כלכלית ייחודית מול שכנותיה במפרץ.
מדינות המפרץ מבקשות לא רק לגוון את כלכלותיהן, ולספק למשק המקומי מקצועות חסרים, אלא גם להפוך למרכז בינלאומי לידע מקצועי. יחד עם זאת, הן נבדלות במבנה התוכנית, באפשרויות ההשקעה ובדרישותמהמבקשים. על שלשת המדינות לאזן בין הרצון למשוך משקיעים לבין הביקורת הציבורית והבינלאומית על כך שמדובר למעשה בהפיכת תושבות למוצר פיננסי. לכך מצטרפים חששות מפני הלבנת הון, לצד שאלה עד כמה הכספים המוזרמים מייצרים ערך כלכלי ממשי ולא רק פעילות ספקולטיבית בשוק הנדל"ן.
באיחוד האמירויות, בבחריין ומעתה גם בעומאן נעשה שימוש בוויזת הזהב ככלי למשיכת הון זר ולחיזוק הכלכלה המקומית. המשותף לשלושת המדינות הוא הרצון להשתמש בוויזות זהב לא רק כהטבה יוקרתית אלא כאמצעי אסטרטגי לגיוון הכלכלה. איחוד האמירויות מובילה בתחום מאז 2019, עם אשרות שהייה ארוכות טווח ל־5 או 10 שנים, הניתנות למשקיעים, יזמים, בעלי מקצועות מבוקשים כמו מהנדסים, רופאים ומדענים, וסטודנטים מצטיינים – וזאת ללא צורך בספונסר מקומי. הוויזה מעניקה יתרונות רבים, ביניהם האפשרות להביא בני משפחה, חופש תנועה מחוץ למדינה, וגישה לשירותי בריאות וחינוך.
בבחריין הושק מסלול המעניק תושבות ומאפשר חיים ועבודה במדינה ופתוח גם למשקיעי נדל"ן. צעד זה נועד לבדל את הממלכה הקטנה מול התחרות הגוברת במפרץ, אולם גם כאן קיימים אתגרים דומים של יצירת כדאיות כלכלית אמיתית למשק המקומי, ושאלות על האפקטיביות של מהלך כזה במדינה בעלת משאבים מצומצמים יותר.
עומאן מצטרפת רשמית למגמה ותשיק החודש תוכנית אשרות ל־5 או 10 שנים. הדרישה הראשונית היא השקעה של לפחות 250 אלף ריאל עומאני – כ־650 אלף דולר – בנדל"ן, יזמות מסחרית או פיקדון בנקאי ארוך טווח. הצעד מגיע דווקא על רקע שיפור מצבה הפיננסי של מוסקט, ירידה בחוב הממשלתי וגידול בפעילות ההנפקות וההשקעות באנרגיות מתחדשות. עם זאת, האתגר עבור עומאן הוא כיצד להפוך את התוכנית לכלי אפקטיבי למשיכת הון איכותי וחדשני, ולא רק להרחיב את ההשקעות המסורתיות בנדל"ן, תוך שמירה על יציבות פיננסית וזהות כלכלית ייחודית מול שכנותיה במפרץ.
מדינות המפרץ מבקשות לא רק לגוון את כלכלותיהן, ולספק למשק המקומי מקצועות חסרים, אלא גם להפוך למרכז בינלאומי לידע מקצועי. יחד עם זאת, הן נבדלות במבנה התוכנית, באפשרויות ההשקעה ובדרישותמהמבקשים. על שלשת המדינות לאזן בין הרצון למשוך משקיעים לבין הביקורת הציבורית והבינלאומית על כך שמדובר למעשה בהפיכת תושבות למוצר פיננסי. לכך מצטרפים חששות מפני הלבנת הון, לצד שאלה עד כמה הכספים המוזרמים מייצרים ערך כלכלי ממשי ולא רק פעילות ספקולטיבית בשוק הנדל"ן.