תקיפת בסיסי משמרות המהפכה והמפעלים הביטחוניים באיראן ע"י ישראל הביאו לתגובות הפוכות מהמצופה בתקשורת הרשמית וכן ברשתות החברתיות שרוב הציבור האיראני נמצא בהן.
בעוד המשטר האיראני גימד את עצם התקיפה ותוצאותיה וטען כי המהלך לא השיג את יעדו ומה שמכונה "העליונות האיראנית" נשמרה, בציבור היא התקבלה באכזבה. אומנם הציבור כן ראה בעיניו את העליונות הצבאית והטכנולוגית של ישראל על משמרות המהפכה ומערכי ההגנ"א, אך הוא ככה"נ ציפה כי ישראל תפגע גם באישים בכירים ובסמלי שלטון, כדי להביא לערעור יסודי או אף ניסיון להפלת המשטר. לאכזבה זו מצטרפת כנראה הציפייה הגבוהה שהייתה מהשלכות התקיפה גם על חיי השגרה של האזרחים, ובעקבות כך נוצרו תורים ארוכים לסירוגין ובפרט בשעות התקיפה בתחנות הדלק. היו גם דיווחים בשבועות שלפני התקיפה שהעידו על אגירת מזון מצד האיראנים, אך כאמור התחזיות על פגיעה קשה במשטר ובשגרה התבדו.
האכזבה באה לידי ביטוי בתגובות אזרחים ברשת הטלגרם וברשת הטוויטר, והם אף תקפו את ישראל על כך שלא עמדה באווירה שנוצרה ושהעידה על תקיפה מערערת של המשטר. בין היתר נכתב: "ישראל – איזו מין התקפה זו היתה?! היא לא הסבה שום נזק ולא הרגה שום בכיר!", "לנו היו ציפיות רבות כי חברי ממשלת ישראל הבטיחו הבטחות גבוהות", "אם ישראל תסתפק בזה, היא תעשה טעות אסטרטגית כי למשטר האיראני אין חשיבות לחיי איראנים או ישראלים".
נראה כי אכזבה זו נובעת מההתנהגות הטוטאלית של חלקים גדולים בציבור האיראני, שכן הם אינם מאמינים ביצירת מדרגי תגובה והחרפת הצעדים בעת הצורך, אלא בביצוע מקסימלי בשיטת "זבנג וגמרנו". הציבור גם אינו מוכן להתחשב בשיקולים כמו רסנים בינ"ל או שיקולים פנים ישראליים. לכן ביום שאחרי התקיפה, הציבור המאוכזב תוהה הכיצד ישראל שהשקיעה רבות בתקיפה המדויקת הזו, לא הפנתה חלק ממאמציה לפגיעה יסודית בשלטון הדתי באיראן. עם זאת ישנם גם קולות בציבור המעריכים כי שתי המדינות ימשיכו בהתגוששות ולכן לא מן הנמנע כי גם פגיעה בסמלי המשטר האיראני תתרחש בהמשך, כאשר חילופי המהלומות יילכו ויחריפו.
תקיפת בסיסי משמרות המהפכה והמפעלים הביטחוניים באיראן ע"י ישראל הביאו לתגובות הפוכות מהמצופה בתקשורת הרשמית וכן ברשתות החברתיות שרוב הציבור האיראני נמצא בהן.
בעוד המשטר האיראני גימד את עצם התקיפה ותוצאותיה וטען כי המהלך לא השיג את יעדו ומה שמכונה "העליונות האיראנית" נשמרה, בציבור היא התקבלה באכזבה. אומנם הציבור כן ראה בעיניו את העליונות הצבאית והטכנולוגית של ישראל על משמרות המהפכה ומערכי ההגנ"א, אך הוא ככה"נ ציפה כי ישראל תפגע גם באישים בכירים ובסמלי שלטון, כדי להביא לערעור יסודי או אף ניסיון להפלת המשטר. לאכזבה זו מצטרפת כנראה הציפייה הגבוהה שהייתה מהשלכות התקיפה גם על חיי השגרה של האזרחים, ובעקבות כך נוצרו תורים ארוכים לסירוגין ובפרט בשעות התקיפה בתחנות הדלק. היו גם דיווחים בשבועות שלפני התקיפה שהעידו על אגירת מזון מצד האיראנים, אך כאמור התחזיות על פגיעה קשה במשטר ובשגרה התבדו.
האכזבה באה לידי ביטוי בתגובות אזרחים ברשת הטלגרם וברשת הטוויטר, והם אף תקפו את ישראל על כך שלא עמדה באווירה שנוצרה ושהעידה על תקיפה מערערת של המשטר. בין היתר נכתב: "ישראל – איזו מין התקפה זו היתה?! היא לא הסבה שום נזק ולא הרגה שום בכיר!", "לנו היו ציפיות רבות כי חברי ממשלת ישראל הבטיחו הבטחות גבוהות", "אם ישראל תסתפק בזה, היא תעשה טעות אסטרטגית כי למשטר האיראני אין חשיבות לחיי איראנים או ישראלים".
נראה כי אכזבה זו נובעת מההתנהגות הטוטאלית של חלקים גדולים בציבור האיראני, שכן הם אינם מאמינים ביצירת מדרגי תגובה והחרפת הצעדים בעת הצורך, אלא בביצוע מקסימלי בשיטת "זבנג וגמרנו". הציבור גם אינו מוכן להתחשב בשיקולים כמו רסנים בינ"ל או שיקולים פנים ישראליים. לכן ביום שאחרי התקיפה, הציבור המאוכזב תוהה הכיצד ישראל שהשקיעה רבות בתקיפה המדויקת הזו, לא הפנתה חלק ממאמציה לפגיעה יסודית בשלטון הדתי באיראן. עם זאת ישנם גם קולות בציבור המעריכים כי שתי המדינות ימשיכו בהתגוששות ולכן לא מן הנמנע כי גם פגיעה בסמלי המשטר האיראני תתרחש בהמשך, כאשר חילופי המהלומות יילכו ויחריפו.