בחודש האחרון אירחה איראן 700 אנשי עסקים מ-38 מדינות אפריקניות במסגרת ועידת הפסגה השלישית ליחסי איראן-אפריקה. אירוע זה מצטרף לטקס חגיגי נוסף שהוביל שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לרגל "יום אחדות" אפריקה, בנוכחות שגרירי מדינות היבשת המוצבים בטהראן. האירועים לוו בשורת ציוצים מטעם מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, בדבר חשיבותה של יבשת אפריקה לאיראן.
אירועים אלו ממחישים לא רק את החשיבות שאיראן מייחסת ליבשת אפריקה אלא בעיקר את רצונה, ביחד עם רוסיה וסין, לנצל את הדחיקה של המערב – בדגש על צרפת - מאפריקה. מהלך זה, יחד עם רצונה של ארצות הברית לצמצם באופן משמעותי את פעילותה המדינית והצבאית ביבשת, יוצרים ואקום שמאפשר לטהראן להרחיב את פעילותה הכלכלית, הדיפלומטית והדתית לאורכה ולרוחבה של יבשת אפריקה.
איראן פועלת להרחבת השפעתה באיזור קרן אפריקה ביחד עם החות'ים; לשדרג את פעילותה בצפון היבשת, תוך ניצול המצב הפנימי המורכב בלוב והקשר העמוק שלה לאלג'יריה (מהלך שמסכן את מרוקו); להרחיב משמעותית את השפעתה במרחב הסאהל; לשמר את הקשר החזק עם הקהילות השיעיות במערב אפריקה; לשדרג את היחסים המדיניים עם דרום אפריקה וזימבבואה, ולהעמיק את הקשרים הכלכליים עם טנזניה וקניה תוך הידוק הקשרים עם אתיופיה וניצול העובדה שהיא מכרה לה מערך כטב"מים במסגרת מלחמת האזרחים המדינה, והזרוע האיראנית עוד נטויה בהקשר.
בשורה התחתונה, איראן משליכה את יהבה לעבר יבשת אפריקה, תוך ניצול הוואקום המדיני והבטחוני שנוצר ביבשת לאור השחיקה העמוקה בהשפעה המערבית על מדינות היבשת. איראן מרוויחה משמעותית מקשרים אלו ברמה הכלכלית, המדינית ואפילו האופרטיבית. נכון לעכשיו, לא נראה שיש גורם שיבלום את מגמת ההתפשטות שלה, בעיקר כשיכולת ההשפעה של המערב וישראל ביבשת מאותגרת בצורה משמעותית.
בחודש האחרון אירחה איראן 700 אנשי עסקים מ-38 מדינות אפריקניות במסגרת ועידת הפסגה השלישית ליחסי איראן-אפריקה. אירוע זה מצטרף לטקס חגיגי נוסף שהוביל שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לרגל "יום אחדות" אפריקה, בנוכחות שגרירי מדינות היבשת המוצבים בטהראן. האירועים לוו בשורת ציוצים מטעם מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, בדבר חשיבותה של יבשת אפריקה לאיראן.
אירועים אלו ממחישים לא רק את החשיבות שאיראן מייחסת ליבשת אפריקה אלא בעיקר את רצונה, ביחד עם רוסיה וסין, לנצל את הדחיקה של המערב – בדגש על צרפת - מאפריקה. מהלך זה, יחד עם רצונה של ארצות הברית לצמצם באופן משמעותי את פעילותה המדינית והצבאית ביבשת, יוצרים ואקום שמאפשר לטהראן להרחיב את פעילותה הכלכלית, הדיפלומטית והדתית לאורכה ולרוחבה של יבשת אפריקה.
איראן פועלת להרחבת השפעתה באיזור קרן אפריקה ביחד עם החות'ים; לשדרג את פעילותה בצפון היבשת, תוך ניצול המצב הפנימי המורכב בלוב והקשר העמוק שלה לאלג'יריה (מהלך שמסכן את מרוקו); להרחיב משמעותית את השפעתה במרחב הסאהל; לשמר את הקשר החזק עם הקהילות השיעיות במערב אפריקה; לשדרג את היחסים המדיניים עם דרום אפריקה וזימבבואה, ולהעמיק את הקשרים הכלכליים עם טנזניה וקניה תוך הידוק הקשרים עם אתיופיה וניצול העובדה שהיא מכרה לה מערך כטב"מים במסגרת מלחמת האזרחים המדינה, והזרוע האיראנית עוד נטויה בהקשר.
בשורה התחתונה, איראן משליכה את יהבה לעבר יבשת אפריקה, תוך ניצול הוואקום המדיני והבטחוני שנוצר ביבשת לאור השחיקה העמוקה בהשפעה המערבית על מדינות היבשת. איראן מרוויחה משמעותית מקשרים אלו ברמה הכלכלית, המדינית ואפילו האופרטיבית. נכון לעכשיו, לא נראה שיש גורם שיבלום את מגמת ההתפשטות שלה, בעיקר כשיכולת ההשפעה של המערב וישראל ביבשת מאותגרת בצורה משמעותית.