במפגש עם אלופים ספורטיביים וזוכי מדליות איראנים בטהראן ב-22 בנובמבר, קרא מנהיג איראן, עלי חאמנהאי, להשעות את ישראל מתחרויות ספורט בינלאומיות, והודה לספורטאים איראנים שסירבו להתחרות נגד יריבים מישראל.
בשנים האחרונות מעוררת מדיניות החרם נגד ספורטאים ישראלים ויכוח נוקב ברפובליקה האסלאמית. בראשית 2018 הודיע יו"ר התאחדות ההיאבקות האיראנית, רסול חאדם, על התפטרותו בעקבות הפסד מכוון של המתאבק האיראני עלי-רזא כרימי ליריבו הרוסי באליפות העולם לצעירים במטרה להימנע מלהתמודד מול המתאבק הישראלי יורי קלשניקוב. חאדם טען כי על השלטונות להכריז באופן רשמי על מדיניות החרם נגד ישראל ולשאת בתוצאות ולהפסיק להשתמש בתירוצים שונים, כגון מחלה או פציעה של ספורטאים איראנים, כדי למנוע מהם להתייצב לתחרויות.
הוויכוח הציבורי בעניין זה הגיע לשיאו לאחר אולימפיאדת טוקיו בקיץ 2021 בעקבות החלטת הג'ודוקא האיראני, סעיד מולאא'י, לעזוב את איראן לגרמניה. זאת, לאחר שהשלטונות הפעילו עליו לחצים כבדים כדי שיפסיד בכוונה בקרבות האחרונים בתחרות על מנת שלא ייאלץ להתייצב מול הג'ודוקא הישראלי, שגיא מוקי. אזרחים רבים באיראן האשימו את המשטר בפגיעה בספורטאים האיראנים ובשימוש בספורט לצרכים פוליטיים. חלקם טענו, כי בשעה שאיראן מנמקת את מדיניות החרם בהזדהות עם מאבק הפלסטינים, ספורטאים פלסטינים רבים אינם מחרימים את יריביהם מישראל.
ביקורת דומה ניתן למצוא בשנים האחרונות אפילו באמצעי תקשורת איראנים. כך, למשל, בנובמבר 2017 פרסם האתר "עצר-י איראן" מאמר דעה שהצביע על חוסר ההיגיון במדיניות החרם על ספורטאים ישראלים. במאמר נכתב כי אין לקשור בין הסירוב להכיר בזכותה של ישראל להתקיים והתמיכה במאבק הפלסטינים לבין החרמת ספורטאים ישראלים. חרף קולות אלה, לא חל כל שינוי במדיניות המשטר. מנהיג איראן עצמו הדגיש במספר הזדמנויות כי נציגי איראן לא יתחרו נגד נציגים מישראל, משום שיש בכך משום הכרה בקיומה. המלחמה בעזה מספקת לחאמנהאי הזדמנות נוספת להצדיק את עמדותיו בעניין זה המשקפות תפיסה אידאולוגית השוללת מכל וכל את קיומה של מדינת ישראל.
במפגש עם אלופים ספורטיביים וזוכי מדליות איראנים בטהראן ב-22 בנובמבר, קרא מנהיג איראן, עלי חאמנהאי, להשעות את ישראל מתחרויות ספורט בינלאומיות, והודה לספורטאים איראנים שסירבו להתחרות נגד יריבים מישראל.
בשנים האחרונות מעוררת מדיניות החרם נגד ספורטאים ישראלים ויכוח נוקב ברפובליקה האסלאמית. בראשית 2018 הודיע יו"ר התאחדות ההיאבקות האיראנית, רסול חאדם, על התפטרותו בעקבות הפסד מכוון של המתאבק האיראני עלי-רזא כרימי ליריבו הרוסי באליפות העולם לצעירים במטרה להימנע מלהתמודד מול המתאבק הישראלי יורי קלשניקוב. חאדם טען כי על השלטונות להכריז באופן רשמי על מדיניות החרם נגד ישראל ולשאת בתוצאות ולהפסיק להשתמש בתירוצים שונים, כגון מחלה או פציעה של ספורטאים איראנים, כדי למנוע מהם להתייצב לתחרויות.
הוויכוח הציבורי בעניין זה הגיע לשיאו לאחר אולימפיאדת טוקיו בקיץ 2021 בעקבות החלטת הג'ודוקא האיראני, סעיד מולאא'י, לעזוב את איראן לגרמניה. זאת, לאחר שהשלטונות הפעילו עליו לחצים כבדים כדי שיפסיד בכוונה בקרבות האחרונים בתחרות על מנת שלא ייאלץ להתייצב מול הג'ודוקא הישראלי, שגיא מוקי. אזרחים רבים באיראן האשימו את המשטר בפגיעה בספורטאים האיראנים ובשימוש בספורט לצרכים פוליטיים. חלקם טענו, כי בשעה שאיראן מנמקת את מדיניות החרם בהזדהות עם מאבק הפלסטינים, ספורטאים פלסטינים רבים אינם מחרימים את יריביהם מישראל.
ביקורת דומה ניתן למצוא בשנים האחרונות אפילו באמצעי תקשורת איראנים. כך, למשל, בנובמבר 2017 פרסם האתר "עצר-י איראן" מאמר דעה שהצביע על חוסר ההיגיון במדיניות החרם על ספורטאים ישראלים. במאמר נכתב כי אין לקשור בין הסירוב להכיר בזכותה של ישראל להתקיים והתמיכה במאבק הפלסטינים לבין החרמת ספורטאים ישראלים. חרף קולות אלה, לא חל כל שינוי במדיניות המשטר. מנהיג איראן עצמו הדגיש במספר הזדמנויות כי נציגי איראן לא יתחרו נגד נציגים מישראל, משום שיש בכך משום הכרה בקיומה. המלחמה בעזה מספקת לחאמנהאי הזדמנות נוספת להצדיק את עמדותיו בעניין זה המשקפות תפיסה אידאולוגית השוללת מכל וכל את קיומה של מדינת ישראל.