חוקר ארה"ב אלדד שביט: טראמפ יידרש בימים הקרובים להכריע בין “סגירת תיק” מהירה לבין המשך הסלמה שתכפה מערכה מתגלגלת. הוא ירצה להציג הישג קצר וברור וחיסול המנהיג יכול לספק לו את תמונת הניצחון. עמדתו תושפע מהיקף הפגיעה ביכולות איראן, תגובת טהרן (מחיר לאמריקאים/בעלות ברית), עמדת הקונגרס ולחץ MAGA נגד הסתבכות. שלושה תרחישים: יציאה מהירה עם אולטימטום; הרחבת תקיפות עד שינוי התנהגות/משטר; או חזרה למו״מ מעמדת כוח. המעורבות הישראלית נתפסת בארה"ב כזרז ותיאום מבצעי, אך אצל מבקרים גם כגורם ש“גרר” את וושינגטון.
חוקרת חזבאללה אורנה מזרחי: המתקפה המשולבת, שכללה גם מכת פתיחה נגד יעדי חזבאללה בלבנון מייצרת דילמה גורלית לארגון. הימנעותו עד כה מלהצטרף לפטרוניתו, משקפת את עומק חולשתו ואת עוצמת הלחצים המופעלים עליו: הפעילות הצבאית מצד ישראל והלחץ המדיני, בעיקר מצד ארה"ב, המועבר אליו דרך ההנהגה הלבנונית, שתובעת יחד עם קבוצות רחבות בציבור שלא יערב את לבנון. הנהגת הארגון, המתלבטת באשר למהלכיה בהמשך נמנעת לפי שעה מלהתייחס להתפתחויות בפומבי והסתפקה בהודעת תמיכה באיראן של מחלקת ההסברה. לאור זאת, ההערכה היא כי חזבאללה ימנע מליזום מהלך נגד ישראל גם בהמשך, אך לא ניתן לשלול זאת לחלוטין.
חוקר מדינות המפרץ יואל גוז'נסקי: מדינות המפרץ פעלו עד כה בניסיון להישאר ככל האפשר מחוץ לקונפליקט, משום שהן משלמות מחיר ומשום שהן לא היו בטוחות באשר ליעד האמריקאי - האם טראמפ ילך עד הסוף להפלת המשטר האיראני? וגם כעת הן אינן בטוחות שכך יהיה. הגברת הירי האיראני לשטחן, גם מעבר למטרות "אמריקאיות", יאלץ אותן לנטוש את דימויי הנייטרליות, אך ישאיר אותן עם אופציות תגובה מוגבלות ויעמיד אותן בפני דילמות.
חוקרת סוריה כרמית ולנסי: סוריה אינה מעורבת באופן ישיר, אך בפועל מהווה מרחב יירוט ומעבר לכלי טיס ישראליים ואמריקאיים, כפי שהיה ב"עם כלביא". אפשר להעריך שכעת יש תיאום והסכמה ברורים יותר מול ישראל וארה"ב המאפשרים לפעול מהמרחב האווירי הסורי. עבור א-שרע, זו הזדמנות להבהיר את נכסיותו לציר הסוני-אזורי (ולכן הבעת התמיכה במדינות המפרץ וגינוי התקיפות האיראניות); להצדיק את התמיכה האמריקאית בו – ואפשר שגם לשגר איתות לישראל על פוטנציאל השת"פ בין המדינות. בערי סוריה נרשמו חגיגות עם היוודע מותו של המנהיג העליון, שנתפס כאחראי על ההרג והסבל הסורי במלחמת האזרחים. זהו רגע טעון מבחינה סמלית המקושר לשחרורה של סוריה הן מאסד והן מהציר האיראני.
חוקר ירדן אופיר וינטר: ביום הראשון למלחמה מצאה עצמה ירדן בין הפטיש לסדן: בשטחה נרשמו עשרות נפילות של יירוטים, חלקם של טילים ששוגרו לבסיס חיל האוויר מופק אל-סלטי, ללא נפגעים בנפש. לצד גינויים לאיראן, עמאן מדגישה כי אינה צד בלחימה וכי היירוטים נועדו להגן על ריבונותה וביטחון אזרחיה ולא לשרת אינטרסים ישראליים או אמריקאיים. במקביל שוררת ספקנות שהמלחמה תפיל את המשטר בטהראן, נוכח נחישותו לשמר את שלטונו ובהיעדר אסטרטגיה ברורה מעבר להישענות על העם האיראני, והחשש מתמקד בעיקר במחיר הכלכלי והביטחוני לירדן ולאזור.