מדינת המפרץ האחרונה שתנרמל את יחסיה עם ישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים מדינת המפרץ האחרונה שתנרמל את יחסיה עם ישראל

מדינת המפרץ האחרונה שתנרמל את יחסיה עם ישראל
יואל גוז'נסקי
11 ביולי, 2022
קרא ב

הדיווחים בתקשורת הישראלית אודות האפשרות שערב הסעודית תנקוט צעדים מדודים לקראת ישראל, מצריכים דיון גם בכווית, אמירות קטנה אך עשירה שלא מגיעה בדרך כלל לכותרת בארץ.

ככלל, עמדתן של מדינות המפרץ כלפי ישראל אינה סטטית והיא עוברת כל העת שינויים. לכל מדינה סט השיקולים שלה ובכל אחת ממדינות המפרץ תנאים פנימיים שונים המשפיעים על בחירותיה האסטרטגיות.

כווית, שהסתייגה מתהליך הנורמליזציה של שכנותיה עם ישראל, צפויה ככל הנראה להיות האחרונה מביניהן לנרמל את יחסיה עם ישראל. אחראי לכך סנטימנט פרו פלסטיני חזק ומבנה שלטוני ייחודי.

בכווית, יותר מבכל מדינות ערב, יש פרלמנט האוחז בסמכויות נרחבות ומעניק משקל רב לאופוזיציה שמה שמאחד אותה במידה רבה היא ההתנגדות הנחרצת לישראל. בשל מבנה השלטון, בית המלוכה נאלץ להתפשר עם האופוזיציה המורכבת מתומכי הלאומיות הערבית או מתומכי האסלאם הפוליטי על גווניו השונים.

מאז שהתחממו היחסים בין ישראל לקטר ועומאן בשנות התשעים וביתר שאת מאז נחתמו הסכמי אברהם הפרלמנט בכווית מביע שוב ושוב התנגדות רחבה לכל צעד בכיוון, והשלטון אף נאלץ למנוע ניסיון לקבוע סנקציות פליליות כנגד יצירת קשרים עם ישראל. כווית אוסרת על כניסת תוצרת ישראלית, יש איסור כניסה לאמירות לבעלי דרכון ישראלי ואף לבעלי חותמת ישראלית בדרכון.

מעבר להתייצבות הפרלמנט הקולני נגד כל נורמליזציה עם ישראל ישנו העניין הפלסטיני. בכווית התגוררה בעבר קהילה יהודית קטנה אך היא היגרה ככל הנראה בשל המשבר הכלכלי בשנות השלושים של המאה שעברה. לעומת זאת הקהילה הפלסטינית בכווית מנתה בשיאה כ-400,000 איש בשנות השמונים. הייתה זו קהילת הזרים הגדולה ביותר בכווית, והיא השתלבה גם במשרות בכירות במדינה המתפתחת, כשחלקם אף קיבלו אזרחות כוויתית.

בשל תמיכתו של אש"פ בסדאם חוסיין במלחמת המפרץ גורשו רוב הפלסטינים והיחסים עם ההנהגה הפלסטינית נותקו. היחסים חודשו רק לאחר מותו של יאסר ערפאת. יחד עם זאת, התודעה הפלסטינית הושרשה בתהליך צמיחת המדינה הכוויתית. המחויבות לסוגיה הפלסטינית נותרה מרכזית גם בקרב השכבות המשכילות וגם בדעת הקהל הרחבה. גם אם בקרב המשפחה השלטת או בקרב מועמדים לפרלמנט יש רצון לתמיכה, אפילו מסויגת, בתהליכי נורמליזציה עם ישראל, הם לרוב נמנעים מלומר זאת בפומבי. מדי פעם, ליברליים כוויתים נוטים להתבטא בחיוב כלפי קשרים עם ישראל אך הם אינם זוכים לתמיכה ציבורית רחבה.

סוגיה נוספת העומדת בין כווית לבין חימום היחסים עם ישראל היא עמדת שכנותיה המונרכיות ובעיקר הגדולה שבהן שלה קשרים היסטוריים קרובים עם כווית, ערב הסעודית. רשמית, ריאד נותרה מחויבת לתנאי היוזמה הערבית לשלום ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.

מה עשוי לשנות את העמדה בכווית? התקרבות סעודית מדודה לישראל בליווי לחץ אמריקאי על בית המלוכה בכווית עשוי להשפיע על עמדת האמירות הממאנת להתפשר והאוחזת בקו הניצי ביותר כלפי ישראל מבין מדינות המפרץ.

נושאים: סעודיה ומדינות המפרץ
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
ביקור שר החוץ האיראני בביירות: ניסיון לשמר השפעה לנוכח שחיקה באחיזה האזורית
5 ביוני, 2025
פסגה משולשת היסטורית במלזיה
4 ביוני, 2025
הבחירות בפולין: הקיטוב מתעצם
4 ביוני, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.