ימים אחדים לאחר תחילת ההפצצות הישראליות על העיר עזה וערי צפון הרצועה החל חמאס לבקש הפסקת אש. קולות אלה גברו עם תחילת התמרון הקרקעי. סינוואר ואנשיו הבינו מהר מאוד שהתגובה הישראלית שונה הפעם מתגובותיה על פיגועי חמאס והג'האד האסלאמי שהובילו בעבר לעימותים קשים בתוך הרצועה.
התקווה הגדולה שישראל תימנע מלצאת לתמרון קרקעי כל עוד החטופים שלה מוחזקים בידי חמאס לא התגשמה. בראשית המלחמה ניסה חמאס להתהדר בטענה, נוכח ההאשמות שהוטחו בו בדבר חוסר המוסריות שבחטיפת נשים, ילדים ומבוגרים, כי חטיפתם נעשתה ע"י אספסוף שנלווה לאנשיו ולא על ידיו, וכי היעדר הפסקת אש מקשה עליו לקדם את שחרורם. אולם התברר עד מהרה שהוא מתכוון לסחור בהם כדי לגבות מישראל מחיר דומה של שחרור נשים וקטינים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים.
חמאס נע על כן מאז בין הצורך בהפסקת אש שהולך ונעשה אקוטי ככל שהתמרון הקרקעי מעמיק ומתרחב לבין עניינו בניצול החטופים הרבים שבידיו למימוש עסקת שבויים נוספת שתעניק לו יתרונות רבים בדעת הקהל הפלסטינית ואולי גם תסייע לו להתמודד עם הביקורת שתותח בו לאחר המלחמה על החורבן הקשה שהמיט על רצועת עזה ואולי על הסוגיה הפלסטינית בכלללותה.
ח'ליל אל-חיא, אחד הבולטים במנהיגי חמאס, הציג ב-21 בנובמבר במסיבת עתונאים בביירות את העסקה לשחרור 50 החטופים, שאושרה שעות אחדות לאחר מכן ע"י ממשלת ישראל, כהסכם הודנה - היינו הפוגה או רגיעה. הוא היה זהיר, לא גילה את אותה זחיחות שראינו בעבר בקרב ראשי חמאס לאחר עימותים עם ישראל בהם נותרו בחיים או לאחר עסקאות שחרור אסירים קודמות, סירב לחשוף פרטים רבים על העסקה, מנה את מספר המשאיות שיכנסו מדי יום לרצועה כתוצאה מההסכם והרבה לדבר על החשיבות שבאספקת צרכי התושבים. אסמאעיל הניה, יו"ר חמאס, ועזת א-רשק, חבר הלשכה המדינית, הגדירו אף הם את העסקה כהסכם הודנה.
נראה שהעוצמה הרבה שהפעילה ישראל עד כה במלחמתה ברצועה, וזאת שעוד בכוונתה להפעיל, מכתיבה לחמאס סדר יום המחייב הפסקה והתארגנות, כדי לבחון דרכים להבטיח את הישרדות חמאס כארגון או תנועה פוליטית ואת הישרדות ראשיו.
ימים אחדים לאחר תחילת ההפצצות הישראליות על העיר עזה וערי צפון הרצועה החל חמאס לבקש הפסקת אש. קולות אלה גברו עם תחילת התמרון הקרקעי. סינוואר ואנשיו הבינו מהר מאוד שהתגובה הישראלית שונה הפעם מתגובותיה על פיגועי חמאס והג'האד האסלאמי שהובילו בעבר לעימותים קשים בתוך הרצועה.
התקווה הגדולה שישראל תימנע מלצאת לתמרון קרקעי כל עוד החטופים שלה מוחזקים בידי חמאס לא התגשמה. בראשית המלחמה ניסה חמאס להתהדר בטענה, נוכח ההאשמות שהוטחו בו בדבר חוסר המוסריות שבחטיפת נשים, ילדים ומבוגרים, כי חטיפתם נעשתה ע"י אספסוף שנלווה לאנשיו ולא על ידיו, וכי היעדר הפסקת אש מקשה עליו לקדם את שחרורם. אולם התברר עד מהרה שהוא מתכוון לסחור בהם כדי לגבות מישראל מחיר דומה של שחרור נשים וקטינים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים.
חמאס נע על כן מאז בין הצורך בהפסקת אש שהולך ונעשה אקוטי ככל שהתמרון הקרקעי מעמיק ומתרחב לבין עניינו בניצול החטופים הרבים שבידיו למימוש עסקת שבויים נוספת שתעניק לו יתרונות רבים בדעת הקהל הפלסטינית ואולי גם תסייע לו להתמודד עם הביקורת שתותח בו לאחר המלחמה על החורבן הקשה שהמיט על רצועת עזה ואולי על הסוגיה הפלסטינית בכלללותה.
ח'ליל אל-חיא, אחד הבולטים במנהיגי חמאס, הציג ב-21 בנובמבר במסיבת עתונאים בביירות את העסקה לשחרור 50 החטופים, שאושרה שעות אחדות לאחר מכן ע"י ממשלת ישראל, כהסכם הודנה - היינו הפוגה או רגיעה. הוא היה זהיר, לא גילה את אותה זחיחות שראינו בעבר בקרב ראשי חמאס לאחר עימותים עם ישראל בהם נותרו בחיים או לאחר עסקאות שחרור אסירים קודמות, סירב לחשוף פרטים רבים על העסקה, מנה את מספר המשאיות שיכנסו מדי יום לרצועה כתוצאה מההסכם והרבה לדבר על החשיבות שבאספקת צרכי התושבים. אסמאעיל הניה, יו"ר חמאס, ועזת א-רשק, חבר הלשכה המדינית, הגדירו אף הם את העסקה כהסכם הודנה.
נראה שהעוצמה הרבה שהפעילה ישראל עד כה במלחמתה ברצועה, וזאת שעוד בכוונתה להפעיל, מכתיבה לחמאס סדר יום המחייב הפסקה והתארגנות, כדי לבחון דרכים להבטיח את הישרדות חמאס כארגון או תנועה פוליטית ואת הישרדות ראשיו.