מתקפת הפתע המשולבת של חמאס כנגד מדינת ישראל תפסה אותנו לא רק בהפתעה, אלא גם בנסיבות קשות של משבר פנימי, חברתי-פוליטי, חסר תקדים, הרסני ומתמשך.
רבים מצביעים על כך שהמפתח להצלחתנו להיחלץ ממצב הפתיחה המביך של המלחמה ולניצחון בה טמון בהבטחת חוסנה של החברה הישראלית. אני שותף לקביעה חשובה זו.
מה הוא החוסן הזה? ובכן, מדובר ביכולתה של כל חברה להתמודד עם הפרעה קשה, לנהל אותה בצורה מושכלת, במינימום של שיבוש השגרה, ולהתאושש ממנה במהירות לקראת צמיחה. במקרה זה מדובר ברצף של הפרעות, החל ממגפת הקורונה, דרך המשבר הפוליטי שגרר חמש מערכות בחירות תוך כשלוש שנים, דרך המשבר הפוליטי-חברתי שהחל בינואר 23' וכלה במלחמה הקשה הנוכחית שנכפתה עלינו, בחזית האזרחית ובחזית הצבאית. התנאים המקובלים למימושו של החוסן הם סולידריות חברתית, אמון הציבור בעצמו ובמוסדות המדינה (כולל בצה"ל), התנהלות תקינה (משילות) של גופי הממשל ותקווה משותפת לעתיד טוב יותר. הפעם נראה כי מרכיבים חיוניים אלה נפגעו והם חסרים לנו מאוד.
החוסן אינו תופעה מולדת ומובטחת. יש לשקוד על פיתוחו ושימורו כל הזמן, ולהשקיע בכך תשומות כלכליות, חברתיות ופיזיות. זאת, בעיקר בתקופות של ערעור החוסן, כמו בשנים האחרונות. חוסן מעורער הוא מצב הפתיחה של המלחמה הזו. הוא אף התערער עוד בתחילתה נוכח הכישלונות הצבאיים.
לכן, זו עכשיו המשימה הלאומית הראשונה במעלה: לשקם את החוסן הלאומי לישראל. זה התנאי להצלחה. משימה מאתגרת זו מונחת עתה בעיקר לפתחו של ראש הממשלה. ממשלת אחדות שתתמקד במאמץ המלחמתי עשויה לשמש פלטפורמה חשובה לעניין זה. גם לתקשורת ולציבור הרחב תפקיד חיוני בחיזוק החוסן.
מתקפת הפתע המשולבת של חמאס כנגד מדינת ישראל תפסה אותנו לא רק בהפתעה, אלא גם בנסיבות קשות של משבר פנימי, חברתי-פוליטי, חסר תקדים, הרסני ומתמשך.
רבים מצביעים על כך שהמפתח להצלחתנו להיחלץ ממצב הפתיחה המביך של המלחמה ולניצחון בה טמון בהבטחת חוסנה של החברה הישראלית. אני שותף לקביעה חשובה זו.
מה הוא החוסן הזה? ובכן, מדובר ביכולתה של כל חברה להתמודד עם הפרעה קשה, לנהל אותה בצורה מושכלת, במינימום של שיבוש השגרה, ולהתאושש ממנה במהירות לקראת צמיחה. במקרה זה מדובר ברצף של הפרעות, החל ממגפת הקורונה, דרך המשבר הפוליטי שגרר חמש מערכות בחירות תוך כשלוש שנים, דרך המשבר הפוליטי-חברתי שהחל בינואר 23' וכלה במלחמה הקשה הנוכחית שנכפתה עלינו, בחזית האזרחית ובחזית הצבאית. התנאים המקובלים למימושו של החוסן הם סולידריות חברתית, אמון הציבור בעצמו ובמוסדות המדינה (כולל בצה"ל), התנהלות תקינה (משילות) של גופי הממשל ותקווה משותפת לעתיד טוב יותר. הפעם נראה כי מרכיבים חיוניים אלה נפגעו והם חסרים לנו מאוד.
החוסן אינו תופעה מולדת ומובטחת. יש לשקוד על פיתוחו ושימורו כל הזמן, ולהשקיע בכך תשומות כלכליות, חברתיות ופיזיות. זאת, בעיקר בתקופות של ערעור החוסן, כמו בשנים האחרונות. חוסן מעורער הוא מצב הפתיחה של המלחמה הזו. הוא אף התערער עוד בתחילתה נוכח הכישלונות הצבאיים.
לכן, זו עכשיו המשימה הלאומית הראשונה במעלה: לשקם את החוסן הלאומי לישראל. זה התנאי להצלחה. משימה מאתגרת זו מונחת עתה בעיקר לפתחו של ראש הממשלה. ממשלת אחדות שתתמקד במאמץ המלחמתי עשויה לשמש פלטפורמה חשובה לעניין זה. גם לתקשורת ולציבור הרחב תפקיד חיוני בחיזוק החוסן.