בעוד ישראל עסוקה בתחלואיה הפנימיים, תהליכים אזוריים שונים מחייבים תשומת לב מדינית. אחד מהם קשור לפער הגדל בין עשירים לעניים במזרח התיכון ולסיכונים שהדבר עלול להעמיד בפני ישראל. משבר האקלים, האפקט המצטבר של מגפת הקורונה וההשלכות הנמשכות של המלחמה באוקראינה החריפו את מצבן של מספר מדינות ערביות שחלקן גובלות בישראל.
בעוד מצבן של מדינות כגון מצרים וירדן מורע, מצבן הכלכלי של כמה ממפיקות הנפט הערביות במפרץ מעולם לא היה טוב יותר. עניין זה מביא בין השאר להגברת התלות של הראשונות במדינות המפרץ.
בשבוע שעבר נכחתי בכינוס מנהיגים ערבים. נשיא מצרים, אחד הדוברים המרכזיים, הקדיש את דבריו לתיאור מצבם הקשה של 105 מיליון אזרחי מדינתו ולתודות לנשיא איחוד האמירויות, מדינה בת 1.5 מליון אזרחים, שישב מולו, על הסיוע הנדיב לארצו.
ואכן ללא הסיוע המאסיבי מצדן של מדינות המפרץ מצבה של מצרים, המדינה הערבית המאוכלסת ביותר ובעלת הצבא הגדול ביותר, היה מחמיר. והיא אינה לבד. סקרי עומק שנערכו בחודשים האחרונים במדינות ערב מראים כי האזרחים מודאגים מאוד מהאתגרים הכלכליים, האבטלה והעוני ומהיעדר המענה המספק מצד המשטרים הערבים.
הסיוע הכלכלי, משנה גם הוא את פניו עת מדינות המפרץ פונות לרכישה של נכסי מדינה ומצפות לתמורה במה שהן רואות מעתה כהשקעה. "אין יותר ארוחות חינם" הצהיר לאחרונה שר האוצר הסעודי: "נהגנו לתת בעבר כספים ללא תנאים ואנו משנים זאת".
האם אנו עומדים בפני מחאה עממית אזורית? לא ניתן לחזות את מועד פריצתם של זעזועים חברתיים-פוליטיים דוגמת "האביב הערבי". אולם, נראה שהתנאים להיווצרותה קיימים. העמקת העוני, במיוחד במעגל המדינות הקרוב לישראל, עלול להביא להשלכות חברתיות ולזעזועים פוליטיים משמעותיים שעלולים להגיע גם לפתחנו.
בעוד ישראל עסוקה בתחלואיה הפנימיים, תהליכים אזוריים שונים מחייבים תשומת לב מדינית. אחד מהם קשור לפער הגדל בין עשירים לעניים במזרח התיכון ולסיכונים שהדבר עלול להעמיד בפני ישראל. משבר האקלים, האפקט המצטבר של מגפת הקורונה וההשלכות הנמשכות של המלחמה באוקראינה החריפו את מצבן של מספר מדינות ערביות שחלקן גובלות בישראל.
בעוד מצבן של מדינות כגון מצרים וירדן מורע, מצבן הכלכלי של כמה ממפיקות הנפט הערביות במפרץ מעולם לא היה טוב יותר. עניין זה מביא בין השאר להגברת התלות של הראשונות במדינות המפרץ.
בשבוע שעבר נכחתי בכינוס מנהיגים ערבים. נשיא מצרים, אחד הדוברים המרכזיים, הקדיש את דבריו לתיאור מצבם הקשה של 105 מיליון אזרחי מדינתו ולתודות לנשיא איחוד האמירויות, מדינה בת 1.5 מליון אזרחים, שישב מולו, על הסיוע הנדיב לארצו.
ואכן ללא הסיוע המאסיבי מצדן של מדינות המפרץ מצבה של מצרים, המדינה הערבית המאוכלסת ביותר ובעלת הצבא הגדול ביותר, היה מחמיר. והיא אינה לבד. סקרי עומק שנערכו בחודשים האחרונים במדינות ערב מראים כי האזרחים מודאגים מאוד מהאתגרים הכלכליים, האבטלה והעוני ומהיעדר המענה המספק מצד המשטרים הערבים.
הסיוע הכלכלי, משנה גם הוא את פניו עת מדינות המפרץ פונות לרכישה של נכסי מדינה ומצפות לתמורה במה שהן רואות מעתה כהשקעה. "אין יותר ארוחות חינם" הצהיר לאחרונה שר האוצר הסעודי: "נהגנו לתת בעבר כספים ללא תנאים ואנו משנים זאת".
האם אנו עומדים בפני מחאה עממית אזורית? לא ניתן לחזות את מועד פריצתם של זעזועים חברתיים-פוליטיים דוגמת "האביב הערבי". אולם, נראה שהתנאים להיווצרותה קיימים. העמקת העוני, במיוחד במעגל המדינות הקרוב לישראל, עלול להביא להשלכות חברתיות ולזעזועים פוליטיים משמעותיים שעלולים להגיע גם לפתחנו.