הסכם שחרור החטופים והפסקת האש הוא ציון דרך חשוב ומשמעותי בעבור הפלסטינים, בין אם חמאס, בין אם הרשות הפלסטינית ובין אם הציבור הפלסטיני בכללותו.
בעיני חמאס, ההסכם הוא הישג משמעותי, שאינו פחות מניצחון, גם אם במחיר דמים וחורבן גבוה. לפי הארגון, עצם הישרדותו כריבון, ישות שלטונית וצבאית, ברצועת עזה, לאחר 15 חודשי מלחמה למול הצבא החזק במזרח התיכון, הוא הניצחון. חמאס מצליח לשמור על הנכס האסטרטגי החשוב ביותר בעיניו, בדרכו ליעד הנכסף של השתלטות על המערכת הפלסטינית כולה - השליטה ברצועת עזה. שחרור המחבלים הפלסטינים, "אסירים" בהמשגה הפלסטינית, שרבים מהם הם אנשי פת"ח בכירים, הוא בחזקת הישג נוסף משמעותי ביותר, שיש בו כדי לקבע את אתוס המאבק וההתנגדות, להביך את הרשות הפלסטינית ולהדגיש את כישלונה ואת חוסר התוחלת בדרך המדינית שבחרה והעדיפה על פני דרך המאבק, ולבסס את מעמדה הפוליטי והלאומי של חמאס, זו שממילא זוכה לתמיכה פוליטית גדולה יותר מהתמיכה בפת"ח.
ההסכם גם מפיח רוח קרב מחודשת בקרב החמאס והנהגתה. בכיר הארגון ח'ליל אל-חיה אמר כי: "הסכם הפסקת האש הוא תוצאה של איתנות עמנו לאורך יותר מ-15 חודשים, והקרב יימשך לדורות ולא ייפסק." ולכן, יש להניח שגם כאשר תושבי רצועת עזה, שחשים רווחה גדולה בשל סיום המלחמה, ימצאו ביום שאחרי המלחמה את רצועת עזה חרבה ולא ימצאו בית לשוב אליו, התסכול, הכעס והכאב לא יתורגמו בהכרח למחאה נגד חמאס, שגם היטיבה להיערך, עוד במהלך המלחמה, ובוודאי שלאחריה, נגד כל מחאה או ניסיון למחאה ופועלת לדכאם באלימות ובנחישות.
כשח'ליל אל-חיה מדבר במונחי הקרב שיימשך, יש לראות בכך גם משום רמיזה לגבי המשך הקרב על החלפת הפת"ח בהובלת הרשות הפלסטינית ואש"ף. בראיית חמאס, ההסכם הוא עוד מקפצה שבדרך, עוד סדק בחומת הרשות הפלסטינית טרם כיבושה מידי הפת"ח. מנהיגי חמאס מקפידים להציג את ההסכם כניצחון העם הפלסטיני ואות כבוד לרוחם האיתנה של האזרחים הפלסטינים ברצועת עזה. עוד הרבה מילות חנופה תורעפנה על ראשי העזתים כולם והנהגת חמאס לא תהסס לחלוק את ההישג עם תושבי רצועת עזה והכול כדי להרגיע את הרוחות, למתן התנגדות, להפיח עידוד ולחדש את רוח הלחימה.
מכאן, שבכל הקשור לחמאס, אין חדש תחת השמש. פניו של הארגון להתעצמות מחדש ולהמשך האחיזה האיתנה ברצועת עזה ובתושביה בדרך נחושה להמשך המאבק בישראל עד להשגת היעד הנכסף, גם אם יתמהמה. חשוב להישאר מפוכחים, זהירים וערוכים כנדרש כדי להקדים את פני הרעה ולהימנע מהפתעות או מנפילה בשבי קונספציות שאינן אלא משאלות לב.
הסכם שחרור החטופים והפסקת האש הוא ציון דרך חשוב ומשמעותי בעבור הפלסטינים, בין אם חמאס, בין אם הרשות הפלסטינית ובין אם הציבור הפלסטיני בכללותו.
בעיני חמאס, ההסכם הוא הישג משמעותי, שאינו פחות מניצחון, גם אם במחיר דמים וחורבן גבוה. לפי הארגון, עצם הישרדותו כריבון, ישות שלטונית וצבאית, ברצועת עזה, לאחר 15 חודשי מלחמה למול הצבא החזק במזרח התיכון, הוא הניצחון. חמאס מצליח לשמור על הנכס האסטרטגי החשוב ביותר בעיניו, בדרכו ליעד הנכסף של השתלטות על המערכת הפלסטינית כולה - השליטה ברצועת עזה. שחרור המחבלים הפלסטינים, "אסירים" בהמשגה הפלסטינית, שרבים מהם הם אנשי פת"ח בכירים, הוא בחזקת הישג נוסף משמעותי ביותר, שיש בו כדי לקבע את אתוס המאבק וההתנגדות, להביך את הרשות הפלסטינית ולהדגיש את כישלונה ואת חוסר התוחלת בדרך המדינית שבחרה והעדיפה על פני דרך המאבק, ולבסס את מעמדה הפוליטי והלאומי של חמאס, זו שממילא זוכה לתמיכה פוליטית גדולה יותר מהתמיכה בפת"ח.
ההסכם גם מפיח רוח קרב מחודשת בקרב החמאס והנהגתה. בכיר הארגון ח'ליל אל-חיה אמר כי: "הסכם הפסקת האש הוא תוצאה של איתנות עמנו לאורך יותר מ-15 חודשים, והקרב יימשך לדורות ולא ייפסק." ולכן, יש להניח שגם כאשר תושבי רצועת עזה, שחשים רווחה גדולה בשל סיום המלחמה, ימצאו ביום שאחרי המלחמה את רצועת עזה חרבה ולא ימצאו בית לשוב אליו, התסכול, הכעס והכאב לא יתורגמו בהכרח למחאה נגד חמאס, שגם היטיבה להיערך, עוד במהלך המלחמה, ובוודאי שלאחריה, נגד כל מחאה או ניסיון למחאה ופועלת לדכאם באלימות ובנחישות.
כשח'ליל אל-חיה מדבר במונחי הקרב שיימשך, יש לראות בכך גם משום רמיזה לגבי המשך הקרב על החלפת הפת"ח בהובלת הרשות הפלסטינית ואש"ף. בראיית חמאס, ההסכם הוא עוד מקפצה שבדרך, עוד סדק בחומת הרשות הפלסטינית טרם כיבושה מידי הפת"ח. מנהיגי חמאס מקפידים להציג את ההסכם כניצחון העם הפלסטיני ואות כבוד לרוחם האיתנה של האזרחים הפלסטינים ברצועת עזה. עוד הרבה מילות חנופה תורעפנה על ראשי העזתים כולם והנהגת חמאס לא תהסס לחלוק את ההישג עם תושבי רצועת עזה והכול כדי להרגיע את הרוחות, למתן התנגדות, להפיח עידוד ולחדש את רוח הלחימה.
מכאן, שבכל הקשור לחמאס, אין חדש תחת השמש. פניו של הארגון להתעצמות מחדש ולהמשך האחיזה האיתנה ברצועת עזה ובתושביה בדרך נחושה להמשך המאבק בישראל עד להשגת היעד הנכסף, גם אם יתמהמה. חשוב להישאר מפוכחים, זהירים וערוכים כנדרש כדי להקדים את פני הרעה ולהימנע מהפתעות או מנפילה בשבי קונספציות שאינן אלא משאלות לב.