בימים האחרונים דובר רבות על הנסיגה של צבא רוסיה מהעיר חרסון, והיו כאלה שאף כינו אותה ״נקודת תפנית במלחמה״.
חרסון, עיר בדרום אוקראינה, הייתה נקודה אסטרטגית עבור הצבא הרוסי, שכן היא חוליה מקשרת במסדרון היבשתי בין הטריטוריה הרוסית לחצי האי קרים, שרוסיה כבשה ב-2014. היא גם בירת המחוז היחידה שהרוסים הצליחו לכבוש עד כה, ויתרה מזאת, מחוז חרסון הוא אחד מתוך ארבעת המחוזות שרוסיה הכריזה על סיפוחם רק בסוף חודש ספטמבר האחרון.
ללא ספק מדובר בהישג מרשים של צבא אוקראינה, הישג מדיני וצבאי כאחד. במהלך החודשים ספטמבר–אוקטובר עשו האוקראינים מאמץ מרוכז כדי לפגוע בנתיבי האספקה של צבא היריב. הם הפציצו גשרים שמעל נהר הדנייפר ליד חרסון ואף הצליחו לפגוע בגשר המחבר את רוסיה לחצי האי קרים שעליו הסתמכה, בין היתר, הלוגיסטיקה של הרוסים באזור חרסון.
הלחץ האוקראיני הכבד בחזית, בנוסף לפגיעה הקשה בשרשרות האספקה של צבא רוסיה, אילצו בסופו של דבר את מפקדיו להורות לכוחותיהם לסגת מהעיר חרסון לגדה השמאלית של נהר הדנייפר. אולם הנסיגה הזאת הייתה שונה מאוד מהנסיגה המהירה - על סף בריחה - במזרח אוקראינה באזור חארקיב בחודש ספטמבר האחרון. המבצע המורכב נמשך מספר שבועות, בעיקר בלילות, וכלל העברתם של כ-30 אלף חיילים וקצינים ואלפי כלים כבדים (טנקים, תותחים וכו׳). הרוסים אף פיזרו מוקשים רבים באזורים השונים של חרסון כדי להקשות על האוקראינים, הצבא והתושבים החוזרים יחד, להיכנס לעיר.
אחד השיקולים – הפחות אופייניים לפיקוד הרוסי, יש לומר – היה הרצון לשמור על כוח האדם. ייתכן, וזאת מפני שבחרסון ובסביבתה הוצבו יחידות עלית – צנחנים, נחתים ואחרות, מהמעטות שנותרו בצבא הרוסי, ובלעדיהם הוא היה נותר כמעט אך ורק עם המגויסים הטריים חסרי ההכשרה. נראה, שצבא רוסיה הפיק לקחים.
הנסיגה מחרסון הנחיתה מכה אנושה על תכניות צבא רוסיה לכבוש את העיר אודסה ולהשתלט על חופי הים השחור האוקראיניים. על אף החשיבות הרבה בשחרורה של חרסון, הניצחון האוקראיני אינו מבשר את סיומה הקרוב של המלחמה ובחודשים הקרובים הלחימה תמשך. צבא אוקראינה ינסה להמשיך ולשחרר שטחים נוספים לפני שהחורף המתקרב ייאלץ את הצדדים לעצור, וזאת על מנת לא לאפשר ליריב לצבור כוחות ונשק ולהתארגן מחדש.
בימים האחרונים דובר רבות על הנסיגה של צבא רוסיה מהעיר חרסון, והיו כאלה שאף כינו אותה ״נקודת תפנית במלחמה״.
חרסון, עיר בדרום אוקראינה, הייתה נקודה אסטרטגית עבור הצבא הרוסי, שכן היא חוליה מקשרת במסדרון היבשתי בין הטריטוריה הרוסית לחצי האי קרים, שרוסיה כבשה ב-2014. היא גם בירת המחוז היחידה שהרוסים הצליחו לכבוש עד כה, ויתרה מזאת, מחוז חרסון הוא אחד מתוך ארבעת המחוזות שרוסיה הכריזה על סיפוחם רק בסוף חודש ספטמבר האחרון.
ללא ספק מדובר בהישג מרשים של צבא אוקראינה, הישג מדיני וצבאי כאחד. במהלך החודשים ספטמבר–אוקטובר עשו האוקראינים מאמץ מרוכז כדי לפגוע בנתיבי האספקה של צבא היריב. הם הפציצו גשרים שמעל נהר הדנייפר ליד חרסון ואף הצליחו לפגוע בגשר המחבר את רוסיה לחצי האי קרים שעליו הסתמכה, בין היתר, הלוגיסטיקה של הרוסים באזור חרסון.
הלחץ האוקראיני הכבד בחזית, בנוסף לפגיעה הקשה בשרשרות האספקה של צבא רוסיה, אילצו בסופו של דבר את מפקדיו להורות לכוחותיהם לסגת מהעיר חרסון לגדה השמאלית של נהר הדנייפר. אולם הנסיגה הזאת הייתה שונה מאוד מהנסיגה המהירה - על סף בריחה - במזרח אוקראינה באזור חארקיב בחודש ספטמבר האחרון. המבצע המורכב נמשך מספר שבועות, בעיקר בלילות, וכלל העברתם של כ-30 אלף חיילים וקצינים ואלפי כלים כבדים (טנקים, תותחים וכו׳). הרוסים אף פיזרו מוקשים רבים באזורים השונים של חרסון כדי להקשות על האוקראינים, הצבא והתושבים החוזרים יחד, להיכנס לעיר.
אחד השיקולים – הפחות אופייניים לפיקוד הרוסי, יש לומר – היה הרצון לשמור על כוח האדם. ייתכן, וזאת מפני שבחרסון ובסביבתה הוצבו יחידות עלית – צנחנים, נחתים ואחרות, מהמעטות שנותרו בצבא הרוסי, ובלעדיהם הוא היה נותר כמעט אך ורק עם המגויסים הטריים חסרי ההכשרה. נראה, שצבא רוסיה הפיק לקחים.
הנסיגה מחרסון הנחיתה מכה אנושה על תכניות צבא רוסיה לכבוש את העיר אודסה ולהשתלט על חופי הים השחור האוקראיניים. על אף החשיבות הרבה בשחרורה של חרסון, הניצחון האוקראיני אינו מבשר את סיומה הקרוב של המלחמה ובחודשים הקרובים הלחימה תמשך. צבא אוקראינה ינסה להמשיך ולשחרר שטחים נוספים לפני שהחורף המתקרב ייאלץ את הצדדים לעצור, וזאת על מנת לא לאפשר ליריב לצבור כוחות ונשק ולהתארגן מחדש.