הנסיגה הרוסית מחרסון – נקודת תפנית במלחמה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים הנסיגה הרוסית מחרסון – נקודת תפנית במלחמה?

הנסיגה הרוסית מחרסון – נקודת תפנית במלחמה?
ארקדי מיל-מן
14 בנובמבר, 2022
קרא ב

בימים האחרונים דובר רבות על הנסיגה של צבא רוסיה מהעיר חרסון, והיו כאלה שאף כינו אותה ״נקודת תפנית במלחמה״.

חרסון, עיר בדרום אוקראינה, הייתה נקודה אסטרטגית עבור הצבא הרוסי, שכן היא חוליה מקשרת במסדרון היבשתי בין הטריטוריה הרוסית לחצי האי קרים, שרוסיה כבשה ב-2014. היא גם בירת המחוז היחידה שהרוסים הצליחו לכבוש עד כה, ויתרה מזאת, מחוז חרסון הוא אחד מתוך ארבעת המחוזות שרוסיה הכריזה על סיפוחם רק בסוף חודש ספטמבר האחרון.

ללא ספק מדובר בהישג מרשים של צבא אוקראינה, הישג מדיני וצבאי כאחד. במהלך החודשים ספטמבר–אוקטובר עשו האוקראינים מאמץ מרוכז כדי לפגוע בנתיבי האספקה של צבא היריב. הם הפציצו גשרים שמעל נהר הדנייפר ליד חרסון ואף הצליחו לפגוע בגשר המחבר את רוסיה לחצי האי קרים שעליו הסתמכה, בין היתר, הלוגיסטיקה של הרוסים באזור חרסון.

הלחץ האוקראיני הכבד בחזית, בנוסף לפגיעה הקשה בשרשרות האספקה של צבא רוסיה, אילצו בסופו של דבר את מפקדיו להורות לכוחותיהם לסגת מהעיר חרסון לגדה השמאלית של נהר הדנייפר. אולם הנסיגה הזאת הייתה שונה מאוד מהנסיגה המהירה - על סף בריחה - במזרח אוקראינה באזור חארקיב בחודש ספטמבר האחרון. המבצע המורכב נמשך מספר שבועות, בעיקר בלילות, וכלל העברתם של כ-30 אלף חיילים וקצינים ואלפי כלים כבדים (טנקים, תותחים וכו׳). הרוסים אף פיזרו מוקשים רבים באזורים השונים של חרסון כדי להקשות על האוקראינים, הצבא והתושבים החוזרים יחד, להיכנס לעיר.

אחד השיקולים – הפחות אופייניים לפיקוד הרוסי, יש לומר – היה הרצון לשמור על כוח האדם. ייתכן, וזאת מפני שבחרסון ובסביבתה הוצבו יחידות עלית – צנחנים, נחתים ואחרות, מהמעטות שנותרו בצבא הרוסי, ובלעדיהם הוא היה נותר כמעט אך ורק עם המגויסים הטריים חסרי ההכשרה. נראה, שצבא רוסיה הפיק לקחים.

הנסיגה מחרסון הנחיתה מכה אנושה על תכניות צבא רוסיה לכבוש את העיר אודסה ולהשתלט על חופי הים השחור האוקראיניים. על אף החשיבות הרבה בשחרורה של חרסון, הניצחון האוקראיני אינו מבשר את סיומה הקרוב של המלחמה ובחודשים הקרובים הלחימה תמשך. צבא אוקראינה ינסה להמשיך ולשחרר שטחים נוספים לפני שהחורף המתקרב ייאלץ את הצדדים לעצור, וזאת על מנת לא לאפשר ליריב לצבור כוחות ונשק ולהתארגן מחדש.

נושאים: רוסיה, מלחמת אוקראינה-רוסיה
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
בעולם לא הרימו ידיים מפתרון שתי המדינות
21 במאי, 2025
בין ביקורת חריפה לתמיכה ברורה: האיחוד האירופי חלוק ביחסו להמשך המערכה בעזה
15 במאי, 2025
ההסכם בין ארה"ב לסין: כל מה שצריך לדעת
15 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.