במשך שנים הצליחה קטר להפוך את עושר הגז שלה לעוצמה מדינית החורגת לאין שיעור מגודלה. באמצעות סיוע חוץ, השקעות, תיווך בסכסוכים, אל־ג'זירה, ספורט, אקדמיה וקשרים עם שחקנים יריבים, בנתה דוחה לעצמה מעמד ייחודי במערכת האזורית והבינלאומית. כעת, המלחמה מול איראן מאיימת לפגוע בבסיס שעליו נבנה המודל הזה.
לפי ה־Financial Times, קטר קיצצה את תקציבי משרדי הממשלה בשיעור של עד 30 אחוזים ואת המימון לסיוע חוץ בכ־85 אחוזים. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי התמ"ג הקטרי יתכווץ השנה ב־8.6 אחוזים – השיעור החד ביותר מבין שש מדינות המפרץ. ברקע עומדות הפגיעה במתקני הגז בראס לפאן והקושי לייצא LNG דרך מצרי הורמוז.
קטר אינה ניצבת בפני משבר פיננסי מיידי. לרשותה קרן עושר ריבונית המנהלת נכסים בהיקף של כ־500 מיליארד דולר, והיא כבר הוכיחה בעבר יכולת להשתמש בעתודותיה כדי להתמודד עם משברים. אלא שהשאלה החשובה אינה אם קטר יכולה להמשיך לממן את עצמה, אלא אם תוכל להמשיך לממן את השפעתה.
הקיצוץ החד בסיוע החוץ משמעותי במיוחד. במשך שנים היה הכסף הקטרי מרכיב מרכזי בארגז הכלים המדיני של דוחה. הוא אפשר לה לסייע למדינות ולקהילות, לממן שיקום, לתמוך במוסדות בינלאומיים ולהעניק לתיווך הקטרי משקל שמעבר לדיפלומטיה כשלעצמה. לצד השקעות בספורט, תקשורת, חינוך ואקדמיה, כך נבנתה העוצמה הרכה הקטרית.
אם המשבר יהיה קצר, קטר תוכל כנראה לספוג את הפגיעה ולחדש את ההוצאות. אולם מלחמה ממושכת וחסימה מתמשכת של נתיבי יצוא האנרגיה יחייבו אותה לקבוע סדרי עדיפויות. צורכי המשק המקומי יבואו לפני חלק מההשקעות והסיוע בחו"ל.
מכאן גם האינטרס הקטרי המובהק בסיום מהיר של המלחמה ובהשגת הסדר בין ארצות הברית לאיראן. בניגוד לסעודיה ולאיחוד האמירויות, שלהן יכולת מסוימת לעקוף את הורמוז באמצעות צינורות, תלותה של קטר במצר ליצוא ה־LNG הופכת אותה לפגיעה במיוחד.
המבחן האמיתי של קטר אינו כמה מיליארדים היא יכולה להפסיד ועדיין להישאר עשירה, אלא כמה זמן היא יכולה להמשיך להיות קטר – אותה מדינה קטנה שהרגילה את העולם לכך שכמעט בכל משבר יש לה כסף, קשרים ומושב ליד שולחן המשא ומתן. אם המלחמה תימשך, יתגלה הגבול לעוצמה הקטרית.
במשך שנים הצליחה קטר להפוך את עושר הגז שלה לעוצמה מדינית החורגת לאין שיעור מגודלה. באמצעות סיוע חוץ, השקעות, תיווך בסכסוכים, אל־ג'זירה, ספורט, אקדמיה וקשרים עם שחקנים יריבים, בנתה דוחה לעצמה מעמד ייחודי במערכת האזורית והבינלאומית. כעת, המלחמה מול איראן מאיימת לפגוע בבסיס שעליו נבנה המודל הזה.
לפי ה־Financial Times, קטר קיצצה את תקציבי משרדי הממשלה בשיעור של עד 30 אחוזים ואת המימון לסיוע חוץ בכ־85 אחוזים. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי התמ"ג הקטרי יתכווץ השנה ב־8.6 אחוזים – השיעור החד ביותר מבין שש מדינות המפרץ. ברקע עומדות הפגיעה במתקני הגז בראס לפאן והקושי לייצא LNG דרך מצרי הורמוז.
קטר אינה ניצבת בפני משבר פיננסי מיידי. לרשותה קרן עושר ריבונית המנהלת נכסים בהיקף של כ־500 מיליארד דולר, והיא כבר הוכיחה בעבר יכולת להשתמש בעתודותיה כדי להתמודד עם משברים. אלא שהשאלה החשובה אינה אם קטר יכולה להמשיך לממן את עצמה, אלא אם תוכל להמשיך לממן את השפעתה.
הקיצוץ החד בסיוע החוץ משמעותי במיוחד. במשך שנים היה הכסף הקטרי מרכיב מרכזי בארגז הכלים המדיני של דוחה. הוא אפשר לה לסייע למדינות ולקהילות, לממן שיקום, לתמוך במוסדות בינלאומיים ולהעניק לתיווך הקטרי משקל שמעבר לדיפלומטיה כשלעצמה. לצד השקעות בספורט, תקשורת, חינוך ואקדמיה, כך נבנתה העוצמה הרכה הקטרית.
אם המשבר יהיה קצר, קטר תוכל כנראה לספוג את הפגיעה ולחדש את ההוצאות. אולם מלחמה ממושכת וחסימה מתמשכת של נתיבי יצוא האנרגיה יחייבו אותה לקבוע סדרי עדיפויות. צורכי המשק המקומי יבואו לפני חלק מההשקעות והסיוע בחו"ל.
מכאן גם האינטרס הקטרי המובהק בסיום מהיר של המלחמה ובהשגת הסדר בין ארצות הברית לאיראן. בניגוד לסעודיה ולאיחוד האמירויות, שלהן יכולת מסוימת לעקוף את הורמוז באמצעות צינורות, תלותה של קטר במצר ליצוא ה־LNG הופכת אותה לפגיעה במיוחד.
המבחן האמיתי של קטר אינו כמה מיליארדים היא יכולה להפסיד ועדיין להישאר עשירה, אלא כמה זמן היא יכולה להמשיך להיות קטר – אותה מדינה קטנה שהרגילה את העולם לכך שכמעט בכל משבר יש לה כסף, קשרים ומושב ליד שולחן המשא ומתן. אם המלחמה תימשך, יתגלה הגבול לעוצמה הקטרית.