בקדנציה הראשונה של טראמפ, הנשיא האמריקאי פתח במוצהר במלחמת סחר שהתמקדה בעיקר בסין. בקדנציה הנוכחית הוא פתח במלחמת סחר נרחבת יותר שאינה פוסחת על אף מדינה בעולם, אך ניכר כי היא מכוונת בראש ובראשונה כנגד הדרקון שבחדר – מעצמת הייצוא הגדולה בעולם.
סין מהווה תמונת ראי לארה״ב - היא היצואנית הגדולה בעולם, בעוד ארה״ב היא היבואנית הגדולה בעולם. בשעה שהאחרונה מנהלת גרעון סחר של טריליון דולר הרי שסין נהנית מעודף מסחרי של כטריליון דולר, מתוך זה עודף של 300 מיליארד מול ארה״ב. בעוד מגזר הייצור בארה״ב התכווץ בשנים האחרונות, מגזר הייצור בסין פורח ומניע מכונת יצוא משומנת ומיומנת.
למרות השוני בין שתי הכלכלות, ארה״ב וסין הן הכלכלות הגדולות בעולם האחראיות על קרוב לחצי מהתוצר העולמי. ארה״ב מהווה כרבע מהתוצר העולמי (26.3 אחוז) בעוד סין מהווה כ-17 אחוז. על כן, התגובה הסינית למכסים של טראמפ – מכסים בשיעור של 34 אחוזים על מוצרים מארה״ב – הפילה את השווקים ביום שישי.
נקודת הפתיחה של סין במלחמת הסחר הנוכחית שונה מנקודת הפתיחה בשנת 2018. בצד החיובי וכלקח מהקדנציה הראשונה של טראמפ, סין החלה להוריד את התלות בייצוא לארה״ב ולהקטין את התלות בייבוא. אם בשנת 2018 יצוא הסחורות לארה״ב היווה יותר מחמישית (21.4 אחוז) מכלל יצוא הסחורות מסין, בשנת 2024 זה ירד ל-13.4 מכלל הייצוא. בצד השלילי, כלכלת סין נמצאת במצב עדין ושברירי יותר כיום. ב-2018 סין נהנתה מצמיחה של 7 אחוז בשנה, מגזר הנדל״ן שגשג, וסין החלה להקטין את התלות בייצוא כמנוע צמיחה מרכזי. שבע שנים אחרי, והתקרה לצמיחה של סין הינה 5 אחוז בשנה, מגזר הנדל״ן שרוי במשבר, הצריכה הפרטית מעידה על סכנת דפלציה והייצוא חזר להיות מנוע מרכזי עבור הכלכלה המקומית.
יום אחרי שטראמפ הכריז על מכסים בשיעור של 34 אחוזים על סין, בתוספת על 20 אחוזים שהוטלו קודם לכן, סוכנות דירוג האשראי פיץ׳ הורידה את דירוג האשראי של סין בדרגה אחת כתוצאה מהאתגרים העצומים הפוקדים את כלכלתה. מהלך נוסף עליו חתם טראמפ נועד לפגוע במסחר המקוון הסיני ואמור להיכנס לתוקף ב-2 במאי. במשך שנים הצרכנים בארה״ב נהנו מהזמנות של חבילות קטנות (עד 800 דולר) מרחבי העולם ללא תשלום נוסף של מכס. שוק זה מוערך בכ-60 מיליארד דולר בשנה, כאשר כמחצית מהסכום הינו של אתרים סיניים כמו Temu ו-Shein.
מהלכים אלו משאירים את סין במצב בעייתי בו שוק הצריכה הגדול בעולם הולך ונסגר בפניה. המענה הסיני לחומות אלו צפוי להיות כפול. כלפי פנים, ניסיונות להמשיך ולתמרץ את הצריכה הפרטית בסין ולעודד מנועי צמיחה שאינם תלויים בייצוא. כלפי חוץ, עמדה איתנה מול המכסים במכסים הדדיים ומגבלות נוספות נגד ארה״ב עד שתימצא נקודת שווי משקל שתוביל לשולחן המשא ומתן כפי שארע בקדנציה הראשונה של טראמפ. במקביל, סין תנסה להגדיל את הייצוא למדינות אחרות כתחליף לשוק האמריקאי.
רבים טוענים כי נוצרה הזדמנות לסין למלא את הוואקום של ארה״ב כמובילת הסחר החופשי, אך מצב זה מדליק נורות אדומות בקרב שותפות הסחר של סין לרבות ישראל. החשש העיקרי הוא שעודפי ההיצעים מסין עלול לפגוע בתעשיות מקומיות אשר לא יוכלו להתחרות בשטף הסחורות מסין. אין זה מפתיע שחקירות היצף רבות נפתחו כלפי סין בשנה האחרונה ברחבי העולם. סגירת השוק האמריקאי צפויה להגביר מגמה זו ומדירה שינה מעיניהם של תעשיינים רבים בישראל.
בקדנציה הראשונה של טראמפ, הנשיא האמריקאי פתח במוצהר במלחמת סחר שהתמקדה בעיקר בסין. בקדנציה הנוכחית הוא פתח במלחמת סחר נרחבת יותר שאינה פוסחת על אף מדינה בעולם, אך ניכר כי היא מכוונת בראש ובראשונה כנגד הדרקון שבחדר – מעצמת הייצוא הגדולה בעולם.
סין מהווה תמונת ראי לארה״ב - היא היצואנית הגדולה בעולם, בעוד ארה״ב היא היבואנית הגדולה בעולם. בשעה שהאחרונה מנהלת גרעון סחר של טריליון דולר הרי שסין נהנית מעודף מסחרי של כטריליון דולר, מתוך זה עודף של 300 מיליארד מול ארה״ב. בעוד מגזר הייצור בארה״ב התכווץ בשנים האחרונות, מגזר הייצור בסין פורח ומניע מכונת יצוא משומנת ומיומנת.
למרות השוני בין שתי הכלכלות, ארה״ב וסין הן הכלכלות הגדולות בעולם האחראיות על קרוב לחצי מהתוצר העולמי. ארה״ב מהווה כרבע מהתוצר העולמי (26.3 אחוז) בעוד סין מהווה כ-17 אחוז. על כן, התגובה הסינית למכסים של טראמפ – מכסים בשיעור של 34 אחוזים על מוצרים מארה״ב – הפילה את השווקים ביום שישי.
נקודת הפתיחה של סין במלחמת הסחר הנוכחית שונה מנקודת הפתיחה בשנת 2018. בצד החיובי וכלקח מהקדנציה הראשונה של טראמפ, סין החלה להוריד את התלות בייצוא לארה״ב ולהקטין את התלות בייבוא. אם בשנת 2018 יצוא הסחורות לארה״ב היווה יותר מחמישית (21.4 אחוז) מכלל יצוא הסחורות מסין, בשנת 2024 זה ירד ל-13.4 מכלל הייצוא. בצד השלילי, כלכלת סין נמצאת במצב עדין ושברירי יותר כיום. ב-2018 סין נהנתה מצמיחה של 7 אחוז בשנה, מגזר הנדל״ן שגשג, וסין החלה להקטין את התלות בייצוא כמנוע צמיחה מרכזי. שבע שנים אחרי, והתקרה לצמיחה של סין הינה 5 אחוז בשנה, מגזר הנדל״ן שרוי במשבר, הצריכה הפרטית מעידה על סכנת דפלציה והייצוא חזר להיות מנוע מרכזי עבור הכלכלה המקומית.
יום אחרי שטראמפ הכריז על מכסים בשיעור של 34 אחוזים על סין, בתוספת על 20 אחוזים שהוטלו קודם לכן, סוכנות דירוג האשראי פיץ׳ הורידה את דירוג האשראי של סין בדרגה אחת כתוצאה מהאתגרים העצומים הפוקדים את כלכלתה. מהלך נוסף עליו חתם טראמפ נועד לפגוע במסחר המקוון הסיני ואמור להיכנס לתוקף ב-2 במאי. במשך שנים הצרכנים בארה״ב נהנו מהזמנות של חבילות קטנות (עד 800 דולר) מרחבי העולם ללא תשלום נוסף של מכס. שוק זה מוערך בכ-60 מיליארד דולר בשנה, כאשר כמחצית מהסכום הינו של אתרים סיניים כמו Temu ו-Shein.
מהלכים אלו משאירים את סין במצב בעייתי בו שוק הצריכה הגדול בעולם הולך ונסגר בפניה. המענה הסיני לחומות אלו צפוי להיות כפול. כלפי פנים, ניסיונות להמשיך ולתמרץ את הצריכה הפרטית בסין ולעודד מנועי צמיחה שאינם תלויים בייצוא. כלפי חוץ, עמדה איתנה מול המכסים במכסים הדדיים ומגבלות נוספות נגד ארה״ב עד שתימצא נקודת שווי משקל שתוביל לשולחן המשא ומתן כפי שארע בקדנציה הראשונה של טראמפ. במקביל, סין תנסה להגדיל את הייצוא למדינות אחרות כתחליף לשוק האמריקאי.
רבים טוענים כי נוצרה הזדמנות לסין למלא את הוואקום של ארה״ב כמובילת הסחר החופשי, אך מצב זה מדליק נורות אדומות בקרב שותפות הסחר של סין לרבות ישראל. החשש העיקרי הוא שעודפי ההיצעים מסין עלול לפגוע בתעשיות מקומיות אשר לא יוכלו להתחרות בשטף הסחורות מסין. אין זה מפתיע שחקירות היצף רבות נפתחו כלפי סין בשנה האחרונה ברחבי העולם. סגירת השוק האמריקאי צפויה להגביר מגמה זו ומדירה שינה מעיניהם של תעשיינים רבים בישראל.