עיונים במודיעין

מאמר זה מבקש להציג ולנתח כמה מן האתגרים הבסיסיים שעמם התמודד המודיעין האסטרטגי של ישראל בלבנון בתקופה שלאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון במאי 2000 ולדון בלקחים שניתן להפיק מכך. כדי להציג את האתגרים בראייה רחבה יותר עוסק המאמר גם בתקופה שלפני הנסיגה מלבנון. האתגרים שיידונו הם: היחסים בין המודיעין לקברניט, היכולת והכוונה של היריב, ההתרעה וההפתעה. בשל קוצר היריעה לא יידונו במאמר אתגרים חשובים אחרים, כמו הכנת מטרות לתקיפה, הכנת מודיעין קרבי לכוחות הלוחמים וכיסוי איסופי. יש להדגיש כי אין בכוונת המאמר לבחון את ההצלחה או הכישלון של המודיעין,...

מאז שנותיה הראשונות של ישראל מתלבטת הנהגת המדינה בנושא השליטה בגופי המודיעין הממלכתיים, חלוקת האחריות ביניהם והזיקה ביניהם לבין ראש הממשלה. עקב שורה של כישלונות של קהילת המודיעין, עמדה זו במרכז עיסוקן של כמה ועדות שבדקו את תפקודה. מאמר זה יתמקד בשלוש ועדות בולטות שבחנו את קהילת המודיעין והן: ועדת ידין-שרף בשנת 1963, ועדת אגרנט ב-1974 והוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק ב-2003, מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות יובל שטייניץ (להלן: שלוש הוועדות). שלוש הוועדות הוקמו בהקשר של ליקויים בהערכת המודיעין הלאומית. תפקוד...

פרויקטים חשאיים לפיתוח נשק גרעיני הם מן הסודות הכמוסים ביותר של מדינות. בו-בזמן הם אתגרים גדולים לשירותי מודיעין, העושים כל שביכולתם כדי לחשוף את הפרויקטים האלה מוקדם ככל האפשר – לפני שיגיעו המדינות המפתחות להישגים משמעותיים. השיטות שבהן משתמשים שירותי המודיעין לגילוי פרויקטים גרעיניים וללימוד מאפייניהם רבות ומגוונות. על השיטות הקלאסיות – מודיעין אנושי, תצלומים והאזנות – נוספות שיטות ייחודיות לתחום הגרעיני. אחד האמצעים החשובים שבהם משתמשים שירותי מודיעין לחשיפת פיתוחי נשק גרעיני הוא חלק ממודיעין מדידות וחתימות...

יש אמנם מתח מובנה בין רלוונטיות לאובייקטיביות, אבל המודיעין חייב לקיים את שתיהן בעת ובעונה אחת ולפתח כלים ותכונות שיאפשרו לו לא להתפשר על אף אחת מהן. גם על מקבלי החלטות מוטלת החובה לוודא שהם מאפשרים למודיעין להיות רלוונטי, ואין הם דורשים ממנו עקב כך להיות פחות אובייקטיבי.

ארגון מודיעין טוב, הממלא את ייעודו המקצועי, חייב בראש ובראשונה לענות על השאלות הנכונות. מי ישאל אותן? מאמר זה מציע מסלול מעשי, נוסף על הדפוסים הקיימים כיום של יחסי מודיעין-קברניט בישראל, שבאמצעותו ניתן יהיה ליזום פעילות מודיעין תכליתית, ללוות את מימושה ולהעריך בעין בוחנת את תוצאותיה. הדגם המוצע מבוסס על גוף ייחודי הקיים במערכת האמריקנית, ומסייע לנשיא ולצמרת הממשל להפעיל באורח אפקטיבי את קהילת המודיעין – הוועדה המייעצת לנשיא (בנושאי) מודיעין חוץ (President’s Foreign Intelligence Advisory Board, או בראשי תיבות – PFIAB....

במאמר זה מוצגות גישות שונות במחקר האקדמי לניתוח מרחוק של מנהיג פוליטי. ניתוח כזה מאפשר ליצור דיוקן פסיכולוגי של מנהיגים יריבים כנדבך משלים להערכת מודיעין. במוקד המאמר מוצגת מתודולוגיה לבניית דיוקן פסיכולוגי של מנהיג יריב, ובחלקו האחרון מובאות דוגמאות לדיוקנים פסיכולוגיים של מנהיגים שהעסיקו את קהילת המודיעין של ישראל.

מאז ימי קדם חכך האדם בדעתו אם קיימת מחזוריות כלשהי שבה מלחמות פורצות. הספרות העוסקת במחזורים מסוג זה רבה מלהכילה כאן. אינני מאמין שאנו מבינים לעומקם את המשמעויות שבמחזוריות הזאת. לכל היותר אנחנו מתחילים לזהותה. מי שניסו לזהות דפוסים חוזרים בהיסטוריה הצבאית של אומות מתקשים בעצמם להאמין שאפשר לחזות בעזרת המחזוריות שהם מגלים את המלחמות הבאות. בכל מקרה הם מתקשים לזהות את הסיבות שיגרמו לפריצתן או מי יהיו המנצחים או המפסידים בהן. לכל היותר הם מציעים דפוסים המעוררים השתאות. להלן כמה דוגמאות היכולות לזעזע את האדם הרציונאלי ביותר. הדוגמאות...