פרסומים

בשבעת החודשים שעברו מיום הקמתה הובילה הממשלה, יחד עם יתר חברי הקואליציה, שורה של מהלכים: בחקיקה, בהחלטות תקציביות, במינויים ובשינויים פרסונליים, שפגעו במעמד הנשים בישראל. פגיעה זו בעייתית לא רק ברמה הערכית המהותית, אלא היא גם בעלת השלכות מסוכנות על יציבותה של המדינה, כלכלתה וביטחונה הלאומי.

המכון למחקרי ביטחון לאומי בהתרעה דחופה: צבא העם בסכנת פירוק – אנחנו בדרך לצבא חלש ולמציאות שמסכנת את משוואת ההרתעה האזורית, כל זאת אל מול איומים גוברים במגוון חזיתות. קוראים לעצירה מידית של החקיקה החד צדדית וחתירה לשינויים בהסכמה רחבה

מאמר שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי ועסק בין היתר בשאלה "מדוע האזרחים הערבים אינם משתלבים במחאה הציבורית נגד הממשלה?", ייחס את חוסר ההשתתפות בעיקר לאדישות ולניכור. עם זאת, מניתוח תוצאות סקר שנערך בפברואר 2023 עולה שקיים משחק גומלין מורכב בין הגורמים המעכבים את מעורבות הציבור הערבי בהפגנות. אלה כוללים מרחק גיאוגרפי, חוויה היסטורית של דיכוי, תחושות של ניכור, ספקנות בנוגע ליכולת ההכללה לכלל הקבוצות בחברה, שמציע משטר דמוקרטי, וכן חשש לביטחון האישי. הבנת אתגרים אלה וניסוח מענה להם יהיו חשובים למבקשים לעודד השתתפות ערבית...

מחאת אנשי המילואים והמשבר הפוקד את צה"ל ייבחנו במאמר זה משלוש זוויות: אי-התנדבות, הכלת המחאה, חוק הגיוס. מסקנת הניתוח היא כי גם אם נראה שמחאת אנשי המילואים נרגעה לכאורה, האיום באי-התנדבות למילואים עדיין בעינו והוא צפוי להתחדש אם תקודם בכנסת החקיקה לשינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים במסגרת "הרפורמה" שמובילה הממשלה, או אם חוק הגיוס, בגרסה זו או אחרת, יגיע לחקיקה. הצבא חייב להישמר מניסיונות לגרור אותו למגרש הפוליטי, וחשוב שתטופל ההשפעה של מחאת אנשי המילואים על לכידות היחידות והמערך כולו.   

לא ניתן להתעלם מהשפעתה העצומה של מחאת המילואימניקים על הדיון הציבורי, על חוסן הצבא ולבסוף – על עצירתם (הזמנית עד כה) של תהליכי החקיקה שמובילה הממשלה. אחד המוקדים ששיקפו את מחאת המילואים הייתה הודעה של עשרות טייסים, שהבהירו כי אף שיגיעו לפעילות מבצעית, לא יגיעו לאימונים. בהמשך פורסמו מכתבים דומים של קצינים ביחידות נוספות. כמעט מידי יום דווח באחרונה על אודות יחידה נוספת המצטרפת למחאה, ששיאה הגיע בעקבות ההודעה על פיטורי שר הביטחון. מחאת אנשי המילואים הציתה ויכוח סוער בין שלוש עמדות: עמדה התומכת במוחים ובטענותיהם, עמדה הרואה במחאת אנשי...

האיום בסרבנות להתנדבות, שבעיני הדרג המדיני וחלקים גדולים בציבור ואפילו בקרב המשרתים בצה"ל נתפס כסרבנות לשמה, משמעותו היפוך יוצרות. הצבא, שלא מרצון הדרג הצבאי הבכיר ושלא מיוזמתו, אך בפירוש כתוצאה מניהול שגוי של ההתפתחויות בצבא בעקבות המשבר הפוליטי, הפך בעצמו שחקן פוליטי. יתר על כן, האיום בסרבנות התברר כמשפיע ביותר בזירה הציבורית במציאות של ויכוח אזרחי-פוליטי ערכי. האירוע וההתנהלות סביבו צילקו את הדמוקרטיה הישראלית, מכיוון שפגעו בקונצנזוס הציבורי לגבי הצבא ובמעמדו כא-פוליטי, וכרסמו לא רק ביחסי הדרגים אלא גם ביחסי צבא-חברה במדינה....

מאז יצאה לדרכה היוזמה הממשלתית לשינויים דרמטיים במערכת המשפט הישראלית, ובעקבותיה פרצה תנועת המחאה הציבורית הרחבה וחסרת התקדים, בלטה ההימנעות של הציבור הערבי ממעורבות פעילה או המונית בה. זאת, למרות שהוא מהווה כחמישית מהאוכלוסייה ולמרות ההשלכות השליליות הצפויות עבורו, כפרטים וכקולקטיב, אם וכאשר ימומשו הצעות החוק הנדונות עתה בכנסת. לקריאות מידי פעם של חלק ממנהיגי המפלגות הערביות לציבור שלהם ליטול חלק במחאה הייתה עד כה, ככלל, היענות מועטה בלבד, הגם שנצפתה נוכחות ערבים במספר הפגנות שבהן נישאו נאומים של אנשי ציבור ערביים, התקיימו כנסים של...

לחצו כאן לקריאת עבודת המחקר המלאה של המכון בנושא ישראל ניצבת בפני צירוף של איומים חמורים על ביטחונה הלאומי, הרעה כלכלית בצילו של משבר כלכלי עולמי, וסדקים מתרחבים ביחסיה עם ארצות הברית. בה בעת החברה הישראלית שרויה בעימות פנימי חסר תקדים בשל קידום הרפורמה המשפטית, המעצים איומים אלה ופוגע ביכולת להתמודד אתם. בלי להידרש לתוכנה השנוי במחלוקת של הרפורמה, אין ספק כי מדובר בשינוי מרחיק לכת של כללי המשחק המשטריים והמשפטיים, הנתפס על ידי רבים כאיום ממשי על הדמוקרטיה ואשר מקודם במהירות הבזק בלי שתינתן הזדמנות אמיתית לגבש הסכמה רחבה. כתוצאה מכך...

על ממשלת ישראל להבין ולהטמיע כי ביצוע מהלכים מכוננים המערערים את הסולידריות הפנימית, הפוגמים באמון הציבורי בממשלה והפוגעים במשילות, עלול לפגוע בחוסן החברתי ועקב כך בביטחונה הלאומי של ישראל. גם אם הממשלה נחושה, מסיבותיה היא, לקדם רפורמות במערכת המשפטית, עליה לעשות זאת בשיקול דעת ובאחריות, תוך ניסיון לייצר הסכמה ציבורית רחבה ובאופן שלא יפגע בחוסן החברתי ולא יסכן את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.