הממשל האמריקאי הודיע על מעבר לשלב ב' בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, הציג את "מועצת השלום" (BoP) הבינלאומית, האמורה לתמוך בניהול ובשיקום הרצועה, ואת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שתנהל את ענייני הרצועה. כן הוכרז הגנרל שיעמוד בראש כוח הייצוב הבינלאומי – ISF. התגובות הישראליות והפלסטיניות מלמדות על פער ציפיות וחששות: ישראל מבקשת להאט את קצב ההתקדמות שכן החטוף החלל האחרון טרם הוחזר, יציבות ביטחונית בעזה טרם הושגה והיא חוששת משילוב טורקיה וקטר במועצת השלום. הפלסטינים מצידם חפצים מאוד בתחילת שלב ב' על שום חומרת המצב ברצועה, אך...
בדצמבר 2025 פרסם חמאס מסמך המסכם את המלחמה ברצועת עזה בחלוף כשנתיים מתחילתה. המסמך, הנושא את הכותרת: "הנרטיב שלנו, מבול אלאקצא, שנתיים של עמידה איתנה ושאיפה לשחרור", דומה במתכונתו למסמך שפרסם הארגון בינואר 2024 אך שונה בתוכנו. הקודם, שהיה מעין כתב הגנה נוכח הביקורת שהוטחה בחמאס וחששותיו מהמשך המלחמה, היה ניסיון להסביר מדוע הכריז מלחמה על ישראל. לעומת זאת, במסמך הנוכחי מנסה הארגון להסביר מדוע המתקפה הייתה כדאית ומהם הישגיה, ומדגיש את מעמדו כחלק מרכזי בחברה הפלסטינית וכיריב לזרם הלאומי. במקביל הוא מתעלם לחלוטין מהביקורת...
באחרונה גוברות באגף הימני של המערכת הפוליטית בישראל קריאות להקרסת הרשות הפלסטינית. מדובר במהלך מרחיק לכת, העלול להעמיד בסכנה את תהליך ההכרה וההשלמה של העולם הערבי עם קיומה של ישראל ולהעמיק את הבידוד הבינלאומי סביבה. הקרסת הרשות הפלסטינית לא תשפר את המצב הביטחוני אלא תערערו, ותטיל על מדינת ישראל נטל כלכלי כבד של אחריות לצרכי החיים של הפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון. ישראל תוצג כאינה מכבדת הסכמים ובכך תעודד את תפיסתה כ“מדינה אחת/אפרטהייד”. יתר על כן, מיטוט הרשות יחזק את חמאס וציר ההתנגדות, תוך האצת ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית....
ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...
הרושם העולה מן הדיונים הרבים המתנהלים בתקשורת ובערוצי הלוויין הערבים, שאינם מזוהים עם הזרם האסלאמי, הוא שבמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 חמאס כרה למעשה בור לו ולכל תנועות ההתנגדות במזרח התיכון. הזעם הרב המצטבר נגדו נוכח הסבל האנושי הרב ברצועת עזה, הנזקים שגרם וכישלונו להשיג את המטרות שבשמן יצא למתקפה, מביא את מרבית המבקרים, בהם מקורבים לארגון, למסקנה שעל עידן המאבק המזויין להגיע לסיום, וכי על המיליציות נושאות הנשק ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולבחור דרכי מאבק לא אלימות. ישראל כתמיד יכולה להיות הגורם שישפיע יותר מכל גורם אחר על...
במסגרת הרפורמות שעליהן הכריז אבו מאזן לאחרונה אישרה המועצה המרכזית של אש"פ את מינויו של חסין א-שיח' לסגן יו"ר הארגון – תפקיד שלא היה קיים עד כה. צעד זה הביא לידי ביטוי היענות מצד אבו מאזן ללחץ שהפעילו עליו מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית וכן מדינות אחרות, ביניהן ארצות הברית, על רקע השלכותיה המורכבות של המלחמה ברצועת עזה וכן הזעם החריף שלו עצמו, לצד זה של מדינות ערב והתקשורת הערבית, כלפי חמאס. על כך נוסף ככל הנראה גם רצונו, בהתקרבו לגיל 90, למנוע כאוס ביום שאחריו. מוקדם עדיין לומר האם מינוי זה קובע למעשה את חסין א-שיח'...
גלי הביקורת הגוברים על חמאס בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והנזק הרב שגרם לעניין הפלסטיני מקרבים לכוון הכרעה את הוויכוח בין הארגון לבין פת"ח. אבו מאזן מנצל את המצב ומנסה להאיץ רפורמות שבעבר דחה כדי למנוע את "חיסול" הבעיה הפלסטינית, קרי הסרתה מסדר היום, ולקבוע מה יהיה ביום שאחריו. המדינות הערביות שוחרות ההסדר והחותרות להדברות עם המערב רואות עין בעין אתו את ההתפתחויות. הן מייחלות להסתלקות חמאס וכוחותיו החמושים מרצועת עזה ומתנגדות לתכנית ההגירה של טראמפ. מדובר באנרגיה חיובית שנוצרה באזור בעקבות המלחמה, שישראל יכולה לנצל היטב...
קריסת הרשות הפלסטינית מוזכרת בשנתיים האחרונות כאפשרות ריאלית על רקע קביעת עובדות בגדה המערבית על ידי ממשלת ישראל, קרי הרחבת מפעל ההתנחלות, שהיא ברובה בלתי-הפיכה ומאתגרת את מעמדה החלש ממילא של הרשות. קריסת הרשות, או הקרסתה, תשיב את המערכת הישראלית-פלסטינית למעלה מ-30 שנים לאחור ותעמיד את ישראל במצב מדיני ובינלאומי קשה משום שתיחשב כמסמנת את סוף העידן ההסדרי, ואף תרחיק את המדינות הערביות המתונות מניסיון לקדם נורמליזציה עימה. בנוסף, קריסת הרשות תשים סוף לשותפות האינטרסים בין ישראל לרשות הפלסטינית שבאה לידי ביטוי בתיאום ביטחוני, לרוב...
הפסקת עבודתם בישראל של למעלה מ-140 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית בעקבות המלחמה שהכריז חמאס על ישראל וגלויי ההזדהות הרבים עמה מצד תושבי הגדה, מהווה נדבך נוסף בנטל הרובץ על הכלכלה הפלסטינית ועל יציבותה של הרשות הפלסטינית. כן פוגעת ההפסקה בכלכלה הישראלית, שלא הצליחה עד כה למצוא תחליף לעובדים אלה. ענפי הבניה והחקלאות, הנשענים עליהם, נקלעו למשבר. ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטות אשר לעתידם של העובדים הפלסטינים בשל הזעם הרב על הפלסטינים בכלל מאז טבח ה-7 באוקטובר. בחלוף כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה ועקב חשש מהחרפת המתח הביטחוני ערב חודש...
אבו מאזן זימן והוביל פסגה של הפלגים הפלסטינים בעיר אל-עלמיין שבמצרים. בכינוס השתתפו יו"ר הלשכה המדינית של חמאס ומרבית ראשי הפלגים האחרים. קדם לו תאום עם חמאס, שראשיו ציינו בסיומו את הרוח הידידותית וההסכמית שאפיינה אותו. בהודעת הסיכום אותה קרא אבו מאזן נמסר כי תוקם ועדת מעקב, שתגבש הסכמות לנוסחת פיוס שתהיינה מקובלות על הכל, הגם שבין הארגונים לא גובשה נוסחה כזו וספק אם הייתה כוונה לגבשה. הכינוס במהותו היה ניסיון לבלום את קריסת הרלוונטיות של הבעיה הפלסטינית, בעיקר נוכח מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית בשטחי הגדה המערבית והמהלכים שמקדמת...
בסיום מבצע 'מגן וחץ' – סבב העימות בין ישראל לג'האד האסלאמי ברצועת עזה – עלה מחדש שיח ההודנה, או ההסדרה המורחבת, בגבול ישראל-עזה. את השיח מעודדת העובדה שכמו בשני סבבי העימות הקודמים, חמאס לא נטל בו חלק פעיל, אך ספק רב האם אי-התערבות חמאס מלמד רק על רצונו בשקט באזור או גם על הבנות חדשות בקרב חזית ההתנגדות, שלפיהן כל אחד ממרכיביה יכול להיות מעורב אך בלי לחימה בפועל. יתר על כן, מרחב התמרון של חמאס עשוי להתחוור כמוגבל, אם הרחבת ההסדרה תוצג על ידי יריביו הפוליטיים כהבנה נפרדת עם ישראל, החורגת מהזמניות המוכרת של הפסקות האש. לכן מוטב...
כחלק מתנופת ההסכמות וההסדרים בין גורמים ומדינות במזרח התיכון נרשמת התקרבות ביחסים בין ערב הסעודית לתנועת חמאס, שבאה לידי ביטוי בביקור של צמרת חמאס בממלכה ושחרור אסירים מהארגון שהיו כלואים בה. עקרונית, ההתקרבות בין ערב הסעודית לחמאס אינה אמורה לפגוע בתהליך הנורמליזציה בין מדינות באזור לבין ישראל, כל עוד ישראל תיתפס כשחקן דמוקרטי יציב התורם ליציבות האזורית.
