במאמר זה נטען כי גישת ממשל ביידן למשבר החטופים בין ישראל לחמאס העצימה שלא במתכוון את כוחו של חמאס והאריכה את המשא ומתן. אמנם כוונת הממשל הייתה לאזן בין דאגות הומניטריות לדיפלומטיה, אולם הביקורת הפומבית שלו על הפעולות הצבאיות של ישראל והלחץ שהפעיל עליה לצמצם את עוצמת הלחימה, היו מבחינת חמאס איתות לכך שיוכל לעכב את השיחות ולסרב לוויתורים. חמאס ניצל זאת לחיזוק מעמדו, תוך שימוש בתקשורת, בתעמולה ובלחץ בינלאומי כדי לתבוע סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושחרור אסירים מבתי הכלא בישראל. לעומת זאת, העמדה האגרסיבית יותר של ממשל טראמפ בשילוב הלחץ הצבאי...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....