התפתחותן המהירה של יכולות הבינה המלאכותית מרחיבה את האופן שבו סין מגדירה את הסיכונים הנובעים מהטכנולוגיה. לצד ריגול, סייבר והאיומים המוכרים על הביטחון הלאומי, גוברת בבייג'ינג ההתייחסות לסיכונים הנובעים ממערכות ה-AI המתקדמות עצמן, ובהם פעולה אוטונומית ואובדן שליטה. בה בעת, גם פיגור טכנולוגי ותלות בטכנולוגיות זרות נתפסים כסיכונים לביטחון הלאומי. פרסומים רשמיים מספטמבר 2026 מראים כי בתוך המערכת הסינית קיימות גישות שונות ביחס לסיכונים הללו, אך כולן מבקשות להמשיך בפיתוח יכולות הבינה המלאכותית המקומיות, במקביל להרחבת מנגנוני הבטיחות,...
בשנים האחרונות מתרחבת התחרות בין סין לארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית מן המרוץ לפיתוח מודלים מתקדמים אל ממדי ההפצה, עיצוב המוסדות, התקנים, שרשראות הערך והשותפויות שיקבעו את עתיד התעשייה. בעוד ארצות הברית מבקשת לשמר את יתרונה באמצעות שליטה בטכנולוגיות מפתח ובשיתוף פעולה עם בעלות בריתה, סין מקדמת אסטרטגיה הנשענת על מודלים פתוחים, עלויות מופחתות, תשתיות ושיתופי פעולה עם מדינות הדרום הגלובלי.
ועידת הבינה המלאכותית העולמית (World Artificial Intelligence Conference – WAIC), שנערכה בשאנגחאי ביולי 2026, המחישה היטב אסטרטגיה זו. לצד השקת...
מאז פרוץ המלחמה באיראן בפברואר 2026 וחסימת מצר הורמוז, שהובילה לירידה באספקת הנפט העולמית, גדל בקצב חסר תקדים הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית. במרץ, בשיא המלחמה, ייצאה סין פאנלים סולאריים בהספק נקוב כולל של 68 גיגה-ואט – פי שניים מהייצוא הסולארי הסיני בפברואר, ו-49% מעל השיא הקודם שנקבע באוגוסט 2025. מדינות תלויות-נפט ברחבי העולם מאיצות את תוכניות האנרגיה המתחדשת שלהן, ובמזרח התיכון מגמה זו משתלבת עם תוכניות גיוון כלכלי ואנרגטי ארוכות טווח. סין – שמחזיקה ביותר מ-80% של שרשרת האספקה הסולארית העולמית – היא המרוויחה העיקרית ממגמה זו....
באפריל 2026 נחתה בשנגחאי ג'נג לי־וון, יושבת ראש מפלגת העם הלאומית (KMT) ומנהיגת האופוזיציה המרכזית בטאיוואן. שיאו של הביקור היה פגישה עם נשיא סין, שי ג׳ין-פינג – מפגש ראשון מזה קרוב לעשור בין הנהגות שתי המפלגות ההיסטוריות. ג'נג תיארה את הביקור כ"מסע שלום" וניסיון להפגת המתחים מול סין, בעוד מבקריה בממשלת טאייוואן ראו בו מהלך בעייתי וכינו אותו "כניעה מבישה". מעבר לוויכוח על הגדרתו, הביקור מציב שאלה רחבה יותר: האם מהלך מסוג זה יכול לפתוח עידן חדש ביחסי סין-טאייוואן, או שמא המרחק הפוליטי והזהותי בין שני צדי המצר...
ביטחון המזון הוא אחד הנושאים החשובים ביותר על סדר יומה האסטרטגי של ממשלת סין, והנשיא שי ג'ין-פינג הציב כמטרה הסתמכות על ייצור מזון מקומי תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ונקייה. אולם, בין המציאות לבין היעד המוצהר מפרידה שורת אתגרים, ביניהם צמצום שטחים חקלאים, שיבושים בשרשראות האספקה, בעיות כוח אדם וטכנולוגיות מיושנות. אתגרים אלו מספקים הזדמנות לישראל להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בתחום החקלאות, משאבי המים והקיימות הסביבתית. לאור השפל באמון שבין המדינות, על ישראל, כמעצמה בתחום החקלאות והמים, להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בתחום שנחשב...