פרסומים

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

המזכר מציע תשתית מחקרית לניתוח ולהבנת אתגר אסטרטגי כבד משקל הניצב בפני מדינת ישראל – תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת. באמצעות ניתוח מגמות ותהליכים בזירה הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית והמשפטית, ובסיוע שיטת הערכה המבוססת על חוכמת מומחים ממגוון תחומים נבחנים הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי...

שובו של טראמפ לבית הלבן החזיר ביתר שאת את סוגיית הנורמליזציה עם ערב הסעודית וכינון הסדר אזורי חדש במזה"ת. סקר בזק[1] של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נערך בתחילת חודש ינואר על מנת לבחון סוגיות אלה בקרב הציבור הישראלי. על פי נתוני הסקר, רוב הישראלים, כ-70 אחוזים, תמכו בעסקה לשחרור החטופים והפסקת אש כשבועיים לפני שהעסקה יצאה לפועל. כמו כן, רוב הציבור הישראלי תומך בהשתלבות המתווה לשחרור החטופים עם סדר אזורי חדש במזה״ת הכולל הסכם שלום עם סעודיה, בניית קואליציה אזורית נגד איראן וכן מסלול להיפרדות מהפלסטינים, בגיבוי ממשל טראמפ ומדינות ערב...

על רקע הימשכותה של מלחמת "חרבות ברזל" נבחנו הלכי רוח ותפיסות בקרב הציבור לגבי הסוגייה הפלסטינית וכן לגבי תפקוד המדינה באמצעות שני סבבים של קבוצות מיקוד שנערכו על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי. התובנות העיקריות הן: בעוד אין אמון במוסדות המדינה, שורר אמון בעם עצמו; לא ניתן יהיה לשפר את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל על ידי הסדרים מדיניים ולכן יש להתבסס על כוח צבאי בלבד; לא נראית כל אפשרות מדינית ליישב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובנוסף הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון נתפסת כאיום בלתי נסבל על ישראל וכפרס לטרור.

ישראל והרשות הפלסטינית נאבקות על השליטה בשטח C המהווה כשישים אחוזים משטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית). בראיית הרשות הפלסטינית, שטח C מיועד להוות חלק מרכזי וחיוני של המדינה הפלסטינית שתקום (מרחבים חקלאיים, גישה לירדן, משאבי טבע, שטחים לתשתיות ובנייה למגורים). מנגד, מטרת ממשלת ישראל הנוכחית היא לקבע את שליטת ישראל בכל שטח C, להרחיב מאד את ההתיישבות הישראלית ולהכשיר את התנאים להחלת הריבונות הישראלית בשטח. בראיה אסטרטגית, לשם שימורה של מדינת ישראל – יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת – חיוני למנוע היווצרות מציאות של 'מדינה...

ההתרחקות מפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ביודעין ושלא ביודעין, מאיצה את מגמת הגלישה למציאות של 'מדינה אחת'. ואולם, ההנחה ששני העמים יכולים לחיות בכפיפה אחת מנוגדת לשכל הישר, לאחר עשרות שנים של סכסוך עקוב מדם. במסגרת הגלישה ל'מדינה אחת', שלושה "קרנפים אפורים" שועטים לעברנו ואנו מתעלמים מהתקרבותם המאיימת – היווצרות מערכת חיים מעורבת ומפותלת בין יהודים לפלסטינים, שלא ניתנת להתרה ולהפרדה; מבוי מדיני סתום, מבלי יכולת לפרוץ אותו ולממש אופציות להסדר מדיני; היווצרות מציאות, אשר תערער את החזון הציוני של מדינה יהודית,...