פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בכירי הממשל הנבחר בארצות הברית מבהירים כי בכוונתם לקדם חזרה להסכם הגרעין עם איראן, כולל ביטול הסנקציות, אם איראן תחזור למחויבויותיה על פי ההסכם. איראן מצידה מבהירה שאין מקום למשא ומתן על הסכם משופר והעלתה את אחוז העשרה של האורניום באתר פורדו עד 20 אחוזים, כאמצעי לחץ על ביידן. מסתמן שישראל בחרה לפי שעה להתעמת פומבית עם עמדת הממשל הנכנס, על פני אימוץ דרך שתאפשר מצד אחד להציג הסתייגויות לגיטימיות, אך גם להעלות הצעות קונסטרוקטיביות. בין השאר ניתן להציע לוושינגטון להתקדם בצעדי ביניים כך שייוותרו בידי הממשל קלפי לחץ להמשך, וכן להציע לו...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

אחרי שנים של התרופפות הברית הטרנסאטלנטית, שהוחמרה בארבע שנות כהונתו של הנשיא טראמפ, מסתמן סיכוי לחידוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין האיחוד האירופי לארצות הברית. שיתוף פעולה זה מתחייב כדי להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו וכן משינויים גאו-פוליטיים וטכנולוגיים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים. לדיאלוג המחודש בין שני צידי האוקיאנוס האטלנטי תהיינה השלכות על גורמים רבים אחרים בזירה הבינלאומית, בראש ובראשונה רוסיה וסין, וגם על שחקנים ברמה האזורית, ביניהם טורקיה ואיראן. גם לישראל מומלץ לכלול במערכת שיקוליה את השלכות השינוי המסתמן. טוב תעשה ישראל...

ג'ו ביידן הוכרז נשיא ארצות הברית לאחר מרוץ יצרי ומפלג. במהלך ספירת הקולות הנשיא טראמפ טען לזיופים והכריז על כוונתו לפנות לערכאות שיפוטיות. מיד עם תחילת כהונתו יהיה על הנשיא הנבחר להשקיע קשב ומשאבים רבים בזירה הפנימית, לאחר שבשנים האחרונות הקיטוב בחברה האמריקאית והמתח הבין-גזעי הגיעו לשיא של עשרות שנים. זאת, נוסף לנזקים הכלכליים והבריאותיים העצומים שגרמה מגפת הקורונה. התנהלותו של הממשל הנכנס צריכה להיבחן גם על רקע המחלוקות הפנימיות בשורות המפלגה הדמוקרטית, בחירת ביידן בסנאטורית קמאלה האריס לתפקיד סגנית הנשיא, והגישה המולטילטרלית...

המערכת הפלסטינית נמצאת זה חודשים אחדים בתהליך של הערכה מחדש. על רקע זה ניכרים ניסיונות התקרבות בין שני המחנות – פת"ח מזה וחמאס והפלגים האחרים מזה. הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות היה הזרז האחרון (עד כה) לניסיונות ההתקרבות, שכן התפרש כנסיגה בתמיכה הערבית, שעליה התבססה אסטרטגית המאבק בישראל. שני המחנות הפלסטיניים מנסים לקדם הבנות והסכמות לגבי אסטרטגיית מאבק מעודכנת כמענה לאתגר, שהוא חסר תקדים בעשורים האחרונים של ההיסטוריה הלאומית הפלסטינית. מפגש שקיימו באיסטנבול ב-24 בספטמבר פת"ח וחמאס, בראשות בכירים משני...

למחרת טקס החתימה על הסכם השלום וכינון יחסים נורמליים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, שהתקיים בבית הלבן ב-15 בספטמבר במעמד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל ושרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין, נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי קבינט חוקרים שניתחו את גורמי הרקע והשלכותיו של ההסכם על ישראל והמזרח התיכון. המשתתפים בשיח התייחסו לסוגיות הבאות: מה בהסכם ומה מחוץ לו? מהם יעדי ממשל טראמפ, שהניעו את ההסכם? מדוע אצה הדרך לאיחוד האמירויות לחתום דווקא עכשיו על ההסכם? מדוע ירדן מסויגת מההסכם, ומדוע הפלסטינים נשארו בשולי...

הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, שעליו הוכרז בחגיגיות ב-13 באוגוסט, פוגש את המערכת הפלסטינית באחד מרגעי החולשה האסטרטגית הבולטים שלה מאז כינונה. בכירי הרשות הפלסטינית הגיבו בכעס עצום, מהול בתסכול עמוק. הרשות איבדה נכס חשוב – כוח הווטו על נורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי. אולם, דווקא בתנאים שנוצרו, ראוי שישראל תנקוט גישה תומכת ומרחיבה כלפי הרשות, שתבוא לידי ביטוי בתמורות שישפרו את אפקטיביות שליטתה בשטח, ובתוך כך חידוש מנגנוני התיאום הישיר עם כוחות הביטחון הישראליים. כן ראוי לשלב את הרשות הפלסטינית במיזמים...

ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.