נהוג לראות את הכנסייה הרוסית בישראל כמוסד דתי שמטרתו לשרת את הצליינים האורתודוקסים הרבים הפוקדים את המדינה מדי שנה. אולם, מעבר לתפקידה כקהילת מאמינים, כנסייה זו מהווה שחקן פוליטי משמעותי במאמצי רוסיה להרחיב את השפעתה בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. למעשה, הכנסייה הרוסית, על מוסדותיה ונציגיה, מהווה זרוע שלטונית של המשטר הפוטיניסטי בישראל. בעת שסוגיית העברת הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים ניצבת שוב לפתחם של מקבלי ההחלטות, יש להסב את תשומת הלב לתפקידה הפוליטי ואף הביוני של הכנסייה בעבר ובהווה, ולעמוד על המשמעויות הרחבות – הפוליטיות...
הבחירות לנשיאות רוסיה שנערכו ב-17-15 במארס סיפקו לבלוגרים צבאיים רוסיים הזדמנות לקדם נרטיב פרו-פוטיניסטי ופרו-מלחמתי. ניתוח ידיעות משלושה ערוצי טלגרם מובילים, שהופיעו בארבעת החודשים שקדמו לבחירות, מצביע על קשר בינם לבין קידום הלגיטימציה של השלטון והמשך המלחמה באוקראינה. במערכת הבחירות שירתו הידיעות את הדימוי של אוקראינה והמערב כאנטי-דמוקרטיים, המנסים לחבל בדמוקרטיה הרוסית. פוטין מצידו תואר כמנהיג חזק המגן על הדמוקרטיה מפני התערבות זרה, ומנהל מלחמה צודקת על כינונה של דמוקרטיה בשטחים שכבשה רוסיה על אדמת אוקראינה.
