כל הפרסומים בנושא המרכז לאיסוף וניתוח נתונים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

רוב הציבור מאמין כי מצבה של ישראל מבחינת הביטחון הלאומי הוא טוב. רמת האמון במוסדות המדינה – הממשלה, המשטרה ומערכת המשפט – נמוכה יחסית, ולעומת זאת רמת האמון בארגוני הביטחון – צה"ל, המוסד, ושב"כ – יציבה וגבוהה. רוב הציבור חש שישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם איומים ביטחוניים־חיצוניים ותומך בפעולה צבאית נגדם. הסכסוך הישראלי־פלסטיני ו"איראן גרעינית" דורגו כאיומים המשמעותיים ביותר. עם זאת, הציבור מודאג מהאיומים החברתיים הרבה יותר מאשר מהאיומים הביטחוניים ורובו סובר כי יש לתת עדיפות לתקצוב נושאי כלכלה, חברה וחוק וסדר על פני...

שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

סוגיית הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי עלתה סביב אירועי חודש מאי, ובייחוד במהלך מבצע "שומר החומות", אולם מדובר בסוגיה רחבת היקף שחשיבותה הולכת וגוברת לנוכח אופי העימותים הצבאיים שעימם מתמודדת ישראל. סוגיה זו משלבת רכיבים שונים וביניהם תפיסת הניצחון בעימות צבאי, הזירות המשתנות בעימותים צבאיים ומקומן היחסי המתרחב של זירות התודעה, התקשורת והרשתות החברתיות. האם מושג הניצחון הפך תודעתי בלבד? האם הניצחון שייך למי שהכריז עליו? האם ניתן לדבר על אודות ניצחון במנותק מתודעה? לתחושות ולתפיסות בהקשר להיבטים אלה נודע תפקיד מרכזי בעיצוב...

ההסברה הלאומית מהווה נדבך מרכזי בביטחון הלאומי, כך הוכח שוב גם במבצע 'שומר החומות'. מאמץ ההסברה אמור לעמוד בשורה אחת עם המאמצים המרכזיים שמנהלת הממשלה באירועים אלו במקביל למאמץ הצבאי, המאמץ להגנת העורף (החזית האזרחית) והמאמץ המדיני הבינלאומי. תפיסה זו מעניקה לתחום ההסברה את מקומו הראוי כאחד המאמצים המרכזיים והאסטרטגיים שצריכה המדינה לנהל. עם זאת, למרות חשיבותו הרבה, המשאבים המושקעים בתחום רחוקים מלספק ולעמוד בסטנדרטים של מאמצים לאומיים אחרים. אך לא ניתן לתלות את הבעייתיות רק בחוסר משאבים אלא גם בסיבות נוספות שחלקן הוצפו במהלך המבצע....

“מדד הביטחון הלאומי” עוקב באורח עקבי ושיטתי אחר מגמות בעמדות הציבור בישראל בסוגיות של ביטחון לאומי. בשנת 2020 התגבשה דעת הקהל בישראל על רקע מגפת הקורונה והשלכותיה ואי-יציבות פוליטית, ובו-בזמן על רקע יציבות ביטחונית והסכמים עם מדינות סוניות באזור. ממצאי המדד מלמדים כי בדומה לשנים האחרונות, גם השנה רוב הציבור מאמין כי מצבה של ישראל מבחינת הביטחון הלאומי הוא טוב למדי.

משבר הקורונה המשולב – הבריאותי, הכלכלי, החברתי והממשלי – מתאפיין באי-ודאות רבה, מחליש את יכולת ההתמודדות הלאומית ולכן פוגע בביטחון הלאומי. בישראל שני מרכיבים שמעצימים את נזקה של מגפת הקורונה: המשבר החוקתי-הפוליטי והריכוזיות של המערכת הציבורית. אלה פוגעים בלגיטימיות השלטונית, סודקים את החוזה בין הציבור להנהגה ויוצרים מצב שבו נפגעת היכולת להתמודד עם המגפה ועם השלכותיה. אופן ניהול המגפה פגע באמון הציבור, בסולידריות החברתית, באיתנות הכלכלית ובהתגייסות האזרחית למאבק בקורונה, ולכן שיבש את הרציפות התפקודית של המערכת הלאומית....

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ממצאי סקר דעת קהל, שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי באוגוסט 2020, מצביעים על מספר תופעות חברתיות חשובות הקשורות בקושי להתמודד עם מגפת הקורונה והשלכותיה. החשובה ביניהן היא חוסר האמון של רוב הציבור בהנהגה הפוליטית ובמוסדות המדינה. לכך השלכה ישירה על מידת הנכונות של הציבור להיענות להגבלות המוטלות עליו. ממצא זה מתכתב עם תופעת המחאה הפוליטית החריגה בהיקפה ובמשכה. המחאה זוכה, על פי הסקר, ללגיטימציה ציבורית, לא במרכז המפה הפוליטית ובשמאל בלבד. כל זאת, על רקע פגיעה ניכרת, בעיקר כלכלית, בחלקים מובחנים בציבור הישראלי. נתוני הסקר מבהירים עד כמה...

בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020  – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.

"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...