שיחת הטלפון שנערכה ב-19 במארס בין נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושבמהלכה הביע הנשיא ביידן דאגה מההתפתחויות בזירה הפלסטינית ומתהליכי החקיקה בישראל מצטרפת לשורת התפתחויות בארצות הברית המחייבות את ממשלת ישראל להתחשב בכך שמהלכים שהיא נוקטת עלולים לחולל הידרדרות במערכת היחסים בין שתי המדינות. גם אם לישראל הזכות להגן על מה שהיא מעריכה שחשוב לביטחונה הלאומי, הרי שחשיבותה של ארצות הברית לביטחונה הלאומי מחייבה לייחס עדיפות לשימור היחסים עימה כנדבך במכלול השיקולים הרלוונטיים, ובעיקר ליכולת לקיים קשרים טובים בין...
בהודעה מפתיעה בעיתוי ובזהות המתווך, הודיעו איראן וערב הסעודית, בשושבינות של סין, על חידוש היחסים (שנותקו ב-2016) והחזרת השגרירים שתתבצע לכל המאוחר בעוד חודשיים. המהלך משקף הגברה במעורבות הסינית במפרץ ומחזק את מעמדה מול ארצות הברית באזור. הממשל האמריקאי רואה אמנם בחיוב את צמצום המתיחות במפרץ ושואף להמשיך במאמצים לחידוש ההידברות לחזרה להסכם הגרעין, אולם המעורבות הסינית בוודאי לצנינים בעיניו. המבחן העיקרי לחידוש היחסים יהיה בהמשך הפסקת האש בתימן כשהעוינות הבסיסית ביניהן לא תעלם. ניתן לראות בהתפתחות משום פגיעה במאמצים לבסס מחנה...
ביקורו בישראל של היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, וככל הנראה גם של שר החוץ, אנתוני בלינקן, נועדים לתאם עם ישראל מדיניות בשורת סוגיות ובראשן איראן, ובה בעת להבהיר חשש מהאפשרות שצעדיה של ממשלת ישראל יפרו את הסטטוס קוו בסוגיה הפלסטינית. פני הנשיא ביידן וממשלו, הידידותיים לישראל, אינם לעימות. עם זאת, צעדים שיסתרו אינטרסים וערכים אמריקאיים עלולים להוביל בכיוון זה. נכסיותה של ישראל עבור ארצות הברית נגזרה לאורך שנים מדמויה כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ומהלכים שיתפרשו כפגיעה בדימוי זה, לצד ביקורת גוברת על ישראל כבר כיום...
הממשל האמריקאי מקפיד להדגיש כי הוא מכבד את הבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו בישראל וכי בכוונתו להתייחס "למדיניותה של הממשלה החדשה ולא לאישים ספציפיים שיכהנו בה". עם זאת, הרושם הוא כי גוברת בוושינגטון הדאגה מההשלכות האפשריות של מדיניותה הצפויה על היחסים בין המדינות. גם אם לא יתממשו כל הצעדים, שמפלגות הקואליציה המסתמנת מציגות כהכרחיים בהקשר לסוגיה הפלסטינית, למערכת המשפט ולשמירה על זכויות מיעוטים, התנגשות עם הממשל האמריקאי תהייה בלתי נמנעת. אפשרות זו עלולה לפגוע ביכולת של ישראל לנהל שיח מעמיק עם הממשל בנושאים מרכזיים, ובראשם...
בעת שהמערכת הבינלאומית, וארצות הברית בראשה, עסוקה במתיחות מול סין ובמלחמת רוסיה באוקראינה, מקדמת איראן צעדים מסלימים בתוכנית הגרעין, מסייעת למוסקבה, על ידי מכירת כטב"מים, לפגוע בתשתיות חיוניות באוקראינה וממשיכה בצעדי דיכוי והרג של המוחים נגד המשטר. בנסיבות אלה, הסיכוי להמשך הדיאלוג עם המשטר האיראני ולפיכך גם לחזרה להסכם הגרעין הוא קלוש ביותר, גם אם הצדדים אינם ממהרים להכריז על קריסת התהליך. השאלה המרכזית היא האם נפלה בטהראן ההחלטה להתקדם לעבר נשק גרעיני, אמנם תוך בחינה מתמדת של התגובות לצעדיה, והאם היא מכשירה את הקרקע לקראת...
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל ביידן, מביאה לידי ביטוי אבולוציה של אסטרטגיית ממשל טראמפ במובן הדגשה גוברת של ההתמודדות עם סין כאתגר המרכזי. אתגר זה מתואר כתחרות בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות על עיצוב הסדר העולמי, גם אם תוך הפחתה בתפיסת האתגר שמציבה רוסיה. הממשל מזהה את העשור הבא כקריטי לעיצוב המאה הקרובה בהתמקד במאבק במשבר האקלים לצד ההתמודדות עם סין. את הניצחון הנשאף בתחרות עם סין הוא מבסס על חיזוק מקורות העוצמה והחוסן מבית, בדגש על שימור הובלה טכנולוגית והרחבת יכולות ייצור, וכן על ביסוס מארג היכולות והשותפויות של ארצות הברית עם...
התוצאות המסתמנות של בחירות האמצע בארצות הברית ממחישות את הקיטוב במערכת הפוליטית האמריקאית בשנים האחרונות, ולא פחות מכך הן מעידות על דאגה גוברת בקרב ציבור גדול מההשלכות לעתידה של הדמוקרטיה האמריקאית מההתנהלות של הנשיא לשעבר טראמפ ותומכיו. מניסיון העבר, אין לגזור מכך על התוצאות בבחירות לנשיאות ב-2024. כן ניתן להעריך שמערכת הבחירות לקראתן תיפתח מוקדם מהרגיל ותהיה טעונה וסוערת. בדרך כלל, בחירות האמצע אינן משפיעות על מדיניות החוץ של הממשל, גם אם הממשל יהיה כבול עתה יותר בשל רוב רפובליקאי באחד הבתים או בשניהם. כן לא צפוי שינוי בתמיכת הממשל...
עמדתה הערכית של ישראל בין המערב לרוסיה על רקע המערכה באוקראינה וכן הרכבה ומדיניותה האפשרית של ממשלת ישראל הנכנסת, בפרט בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחדדות את סוגיות היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית. מערכת זו נשמרה לאורך השנים לאור ההבנה בארצות הברית כי שתי המדינות חולקות ערכים משותפים. התמיכה בישראל עדיין גבוהה אך הביקורת עליה גוברת, בעיקר בקרב הדמוקרטים, והיא מתעצמת על פי סקרי דעת קהל בקרב צעירים. גם אם ישראל תנקוט מדיניות התואמת לחלוטין את דעת מבקריה, בחינת ההתפתחויות בארצות הברית מציפה מגמות ארוכות טווח שלחלקן אין קשר...
החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....
באוגוסט השנה, לאחר שנים של ויכוחים ולחצים פוליטיים, נחקק בארצות הברית חוק הפחתת האינפלציה (The Inflation Reduction Act) שמשמעותו מחויבות פיסקלית חסרת תקדים לטובת הפחתת פליטות גזי חממה וקידום טכנולוגיות ירוקות. חקיקה זו בשילוב "חוק השבבים", שנחקק בסמוך, עשויים לחזק את מעמדה של ארצות הברית בתחרות מול סין ולמצב אותה כמובילה עולמית בהתמודדות עם שינויי אקלים. לחבילת חקיקה זו משמעויות גם מעבר לים, כולל עבור ישראל, הן מבחינת דרישה להגדיל את המחויבות הלאומית להפחתת פליטות ולהצגת תוכניות פעולה קונקרטיות למימוש יעדים, והן בדמות...
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן על חידוש הסכם הגרעין נקלע לקשיים חמורים עקב התנגדות הממשל האמריקאי והשותפות האירופיות לדרישת איראן כי סבא"א תסגור את התיקים הפתוחים בעניין תכנית הגרעין האיראנית לפני יישום ההסכם (120 יום לאחר חתימה). בד בבד, איראן ממשיכה להאיץ את התוכנית, כולל העשרת אורניום באמצעות קסקדות של צנטריפוגות מתקדמות. ייתכנו שלושה תרחישים: פתרון המשבר וחתימה על ההסכם; המשך דשדוש – מגעים בעצימות נמוכה; קריסת המשא ומתן. התרחיש החמור מבחינת ישראל הוא המשך המצב הקיים, כשאיראן עשויה להגיע בזמן קצר לצבירת די חומר בקיע להעשרה...