עמדתה הערכית של ישראל בין המערב לרוסיה על רקע המערכה באוקראינה וכן הרכבה ומדיניותה האפשרית של ממשלת ישראל הנכנסת, בפרט בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחדדות את סוגיות היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית. מערכת זו נשמרה לאורך השנים לאור ההבנה בארצות הברית כי שתי המדינות חולקות ערכים משותפים. התמיכה בישראל עדיין גבוהה אך הביקורת עליה גוברת, בעיקר בקרב הדמוקרטים, והיא מתעצמת על פי סקרי דעת קהל בקרב צעירים. גם אם ישראל תנקוט מדיניות התואמת לחלוטין את דעת מבקריה, בחינת ההתפתחויות בארצות הברית מציפה מגמות ארוכות טווח שלחלקן אין קשר...
החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....
באוגוסט השנה, לאחר שנים של ויכוחים ולחצים פוליטיים, נחקק בארצות הברית חוק הפחתת האינפלציה (The Inflation Reduction Act) שמשמעותו מחויבות פיסקלית חסרת תקדים לטובת הפחתת פליטות גזי חממה וקידום טכנולוגיות ירוקות. חקיקה זו בשילוב "חוק השבבים", שנחקק בסמוך, עשויים לחזק את מעמדה של ארצות הברית בתחרות מול סין ולמצב אותה כמובילה עולמית בהתמודדות עם שינויי אקלים. לחבילת חקיקה זו משמעויות גם מעבר לים, כולל עבור ישראל, הן מבחינת דרישה להגדיל את המחויבות הלאומית להפחתת פליטות ולהצגת תוכניות פעולה קונקרטיות למימוש יעדים, והן בדמות...
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן על חידוש הסכם הגרעין נקלע לקשיים חמורים עקב התנגדות הממשל האמריקאי והשותפות האירופיות לדרישת איראן כי סבא"א תסגור את התיקים הפתוחים בעניין תכנית הגרעין האיראנית לפני יישום ההסכם (120 יום לאחר חתימה). בד בבד, איראן ממשיכה להאיץ את התוכנית, כולל העשרת אורניום באמצעות קסקדות של צנטריפוגות מתקדמות. ייתכנו שלושה תרחישים: פתרון המשבר וחתימה על ההסכם; המשך דשדוש – מגעים בעצימות נמוכה; קריסת המשא ומתן. התרחיש החמור מבחינת ישראל הוא המשך המצב הקיים, כשאיראן עשויה להגיע בזמן קצר לצבירת די חומר בקיע להעשרה...
שיקולים גלובאליים הם שהובילו להחלטה האמריקאית לצאת מאפגניסטן, ולא לחץ צבאי מצד הטאליבן. זאת ניתן לקבוע במלאות שנה לנסיגה, למרות המראות הקשים שליוו את הימים הראשונים שלאחר השתלטות הטאליבן על כאבול הבירה וחגיגות הניצחון של הטאליבן ואל-קאעדה. יתר על כן, הסכנה לגל טרור בינלאומי שיוביל אל-קאעדה במערב, אינה נראית בשלב זה כאיום קונקרטי ומידי. גם חיסול מנהיג אל-קעאדה, איימן א-זוואהירי שהסתתר בכאבול, בירי כטב"מ אמריקאי תרם לחולשת הארגון ולצורך שלו בהתגוננות. מבחינת הממשל האמריקאי ובהסתכלות ארוכת טווח, הנסיגה הייתה צעד נכון, שלא פגע...
על פניו, התחרות האסטרטגית עם סין כמעט לא עלתה לדיון בעת ביקור הנשיא ביידן בישראל ובערב הסעודית, למעט בשוליים. אולם, למעשה קידם הנשיא בביקורו צעדים מעשיים לרתימת השותפות האזוריות למהלכיה של ארצות הברית, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. הצהרה משותפת אודות כינון דיאלוג בין ירושלים לוושינגטון בנושא טכנולוגיות מתקדמות משקפת הבנות משותפות לגבי אתגרי התחרות הטכנולוגית, ומבטאת שלב חדש בשותפות האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית.
מספר מדינות ערביות מבקשות למקם את עצמן בעמדת מיקוח משופרת מול ארצות הברית ולהעצים את חופש התמרון המדיני שלהן, כפי שבא לידי ביטוי על רקע המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה שהתלווה לה. מטרת מדיניות זו, ככלל, היא לאזן בין הצורך לשמור על קשר קרוב ככל האפשר עם ארצות הברית, בעלת הברית המסורתית שלהן, לבין הפוטנציאל הטמון בראייתן בשיתוף פעולה, בתחומים שונים, עם סין ורוסיה. שיתוף פעולה זה, בעיקר עם סין, מצביע על ניסיון לבסס מערכת יחסים מקבילה עם מעצמות מתחרות לארצות הברית, מתוך רצון לאפשר גיוון משענות עתידי. לישראל יכולת השפעה מסוימת, הן ישירה...
ביקור הנשיא ג'ו ביידן בישראל ישקף את עניינו לחזור על מחויבותו יוצאת הדופן לישראל בעוד שביקורו בערב הסעודית מיועד לקדם אינטרסים מידיים של ארצות הברית: השפעה על מחירי הנפט, שיקום מעמדה במזרח התיכון והרחבת התיאום הביטחוני האזורי מול איראן. בפגישות עם ההנהגה הפלסטינית יחזור הממשל על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, אך אין ציפיות לפריצת דרך מדינית. בשינוי בגישת הממשל לערב הסעודית גלומה הזדמנות לישראל להפגין את הנכסיות שלה וליהנות מהאפשרויות ששינוי זה פותח בפניה. במוקד ביקורו של הנשיא באזור תעמוד סוגיית איראן: עדין לא ברור עתידו של הסכם...
לקראת אפשרות לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במזרח התיכון ולפגישה בינו לבין יורש העצר הסעודי, מחמד בן-סלמאן, האיצו וושינגטון וריאד את המגעים ביניהן בניסיון לשפר את היחסים, שמאז כניסת ביידן לתפקידו אופיינו בקרירות. המתיחות החריפה על רקע המלחמה באוקראינה ותחושת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שהממשל האמריקאי, בניגוד לקודמו, אינו רואה בהן בעלות ברית מרכזיות וכי לעיתים הוא פועל בניגוד לאינטרסים מהותיים שלהן. שיפור ביחסי ארצות הברית וערב הסעודית ישפיע גם על ישראל ובעיקר על עניינה בהמשך הנורמליזציה האזורית – העמקת ההסכמים עם מדינות במפרץ...
מטרת התנהלותו של המערב במערכה באוקראינה נותרה למנוע ניצחון של רוסיה ולהבטיח כי אוקראינה לא תפסיד. לשם כך מוביל הממשל האמריקאי מאמץ בינלאומי לשדרוג משמעותי באיכות ובקצב ההעברות של נשק כבד לאוקראינה. עם זאת, במערב ברור כי למרות כישלונה של רוסיה להשיג את יעדיה המקוריים במערכה, הנשיא פוטין אינו מתכוון להרפות. על רקע זה, סביר כי הממשל האמריקאי ומדינות אירופה לוקחים בחשבון אפשרות להסלמה ניכרת בשטח בתקופה הקרובה. בשלב זה, סביר שהמערב לא יסטה מהחלטתו להימנע מעימות צבאי ישיר עם רוסיה ולא ישלחו כוחות למערכה, אך כבר הוכח שמהלכים שנראו לא...
השיחות בווינה, שנדונה בהן חזרת ארצות הברית ואיראן להסכם הגרעין, הסתיימו לאחר שנוסח ההסכם גובש כמעט במלואו. חתימתו ממתינה להכרעות פוליטיות בוושינגטון ובטהראן, בעיקר בנוגע לדרישה האיראנית, הנתקלת בהתנגדות אמריקאית, להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקאי. הסוגייה הנה סמלית בעיקרה, משום שלמהלך לא תהיה השפעה על הסנקציות שמוטלות על משמרות המהפכה. שני הצדדים, בתיווך מדינות אירופה השותפות לתהליך, מנסים למצוא נוסחת גישור ובשלב זה הסיכוי לסכם הסכם זהה לסיכוי לקריסת השיחות. על ממשלת ישראל להמשיך בשיח...
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
