הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
יותר משבועיים לאחר ביקור ראש הממשלה במוסקבה, עדיין לא נמסר לציבור בישראל מידע אמין על אודות הסוגיות החשובות ביותר ביחסים עם רוסיה בקשר לסוריה והנוכחות האיראנית בשטחה: האם יש שינוי במנגנון "מניעת החיכוך" בין ישראל לרוסיה? האם ראש הממשלה הצליח לשכנע את פוטין לא להעביר את סוללות ה-300S המוצבות בסוריה לשליטה סורית? האם הצמצום בתקיפות ישראל בסוריה היא תוצאה של הפסקת מאמצי ההתבססות האיראניים, או תוצאה של דרישה רוסית? מה המשמעות של היוזמה לכונן ועדה משותפת עם ישראל להרחקת ה"כוחות הזרים" מסוריה? המאמר מציב זו מול זו שתי...
טלטלת 'האביב הערבי' מצאה את אל-קאעדה בנקודת השפל העמוקה ביותר מאז הקמת הארגון. מצב זה היה תוצאה של המערכה הגלובאלית נגד הטרור, שהתמקדה בעיקר בו ובמהלכה נעצרו ונהרגו רבים ממפקדי הארגון ובראשם מנהיגו, אוסמה בן לאדן. אולם השלכות הטלטלה בעולם הערבי, אשר רבים העריכו כי תהווה מכת מוות לארגון, התבררו דווקא כחבל הצלה עבורו. זאת, משום שהובילו להתערערות המשטרים ולסילוק מנהיגים, שהיו אויביו העיקריים. אמנם זיקתם של ארגונים השייכים ל"מחנה" אל-קאעדה וכפיפותם להנהגת הארגון מוטלת בספק, או לפחות נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם, אך די...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
הדינמיקה שלוותה את תגובת הנשיא דונלד טראמפ לפרסום הדו"ח השנתי של הערכת האיומים מטעם סוכנויות המודיעין האמריקאיות וקודם לכן ההתפתחויות סביב החלטתו של הנשיא טראמפ להוציא הכוחות מסוריה משקפות את דרכי הפעולה השכיחות כיום של הנשיא טראמפ אל מול ממשלו. תהליכים המתקיימים בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, הנשיא טראמפ מוביל באמצעות ציוצים בטוויטר מדיניות התואמת לגישתו על פי העניין; מצד שני, מערכות הממשל האחרות פועלות כדי להבטיח בקרת נזקים וניסיון לתת מענה ראוי למשמעויות הגיאופוליטיות הנגזרות מההחלטות של הנשיא. צפוי כי הלחצים הפנימיים שמולם...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
באחרונה הצהירה ישראל, כי היא ממשיכה במדיניותה ההתקפית על אדמת סוריה וכי תעצים את ההתקפות במידת הצורך, במטרה למנוע התבססות איראנית עוינת בסוריה ולסכל העברת נשק אסטרטגי מאיראן לחיזבאללה. הצהרה זו נועדה להבהיר, כי נוכחות ופעילות איראן בסוריה הם קו אדום שאין בכוונת ישראל לסגת ממנו, חרף המגבלות שמטילה רוסיה על ישראל ותהליך עזיבת צבא ארצות הברית את סוריה. ההצהרות הן היפוכה של מדיניות העמימות, שנשחקה בשנתיים האחרונות. הקושי הטמון במדיניות כזו הוא, שהיא עלולה לתרום להורדת סף התגובה מצד האויב ולחייב את ישראל להמשיך בתקיפות בתדירות גבוהה, ולו...
בשנים הקרובות סוריה תתמקד בטיפול בפצעי המלחמה ובד בבד תמשיך להיות פלטפורמה לאיומים אסטרטגיים מצד איראן ושלוחיה כלפי ישראל. לישראל אינטרס במהלך שיקום כלכלי ותשתיתי, שירכז את התשומות הסוריות והאחרות בבניית המדינה מחדש ובייצובה, עם כתובת שלטונית מרכזית ואחראית. עם זאת, קיים מתח פנימי בגישת ישראל לפרויקט השיקום: מחד גיסא, היא יכולה לתמוך במאמצי שיקומה של סוריה שיובילו מדינות מערביות וערביות, ואף לסייע להם בעקיפין, זאת בתנאי שתורחק משטח המדינה ההשפעה האיראנית. מאידך גיסא, ללא סיוע של מדינות ערב ו/או המערב, תתערער היציבות בסוריה ותעלה...
מאז תחילתה של "המערכה בין המלחמות" – מב"מ – שמנהלת ישראל בשטח סוריה מאז 2013, השתנו התנאים בזירה זו וכן עלתה רמת הסיכון הכרוך באסטרטגיה זו. גם תכלית המב"מ השתנתה וכיום היא מיועדת למנוע הקמת מערך נשק מדויק של איראן וחזבאללה במעגל הראשון של ישראל. לנוכח תכלית חדשה זו, נכון ליטול את סיכונים חדשים ולהמשיך במערכה, אמנם תוך התאמתה לתכלית ולנסיבות החדשות. תהליכי ייצוב סוריה שלאחר מלחמת האזרחים והתקדמות בניין הכוח של חזבאללה יוצרים דחיפות חדשה, ואי-עשייה כמוה כהסכמה עם מצבי הסיום ההולכים ומתגבשים. לכן, יש מקום...
לאחר שורה של הישגים שנרשמו לזכות איראן בזירת המזרח התיכון ותחילתה של התאוששות כלכלית באיראן בעקבות הסרת הסנקציות, גברו בשנה החולפת האתגרים החיצוניים והפנימיים המערערים את היציבות האסטרטגית שממנה גזרה ההנהגה האיראנית את מדיניותה בשנים האחרונות, ובעיקר מאז החתימה על הסכם הגרעין. אתגרים אלה באים לידי ביטוי בכל התחומים הרלוונטיים למצבה האסטרטגי של איראן; בזירה הפנימית נמשכים הקשיים הבאים לידי ביטוי בהפגנות, בשביתות ובמחאות נגד המשטר בכל רחבי המדינה. אלה נובעות בעיקר ממצוקה כלכלית, ממשבר מים חמור, ומביקורת עממית נגד השחיתות השלטונית...
כל אחת משמונה שנות מלחמת האזרחים בסוריה התאפיינה בתופעה או במגמה מרכזית, שהשפיעה על התפתחותה של המערכה ועל עתידה של המדינה. מה שהחל במרד אזרחי ב־ 2011 התפתח בשנים 2013-2012 ללחימה של ארגוני מורדים נגד המשטר בראשות הנשיא בשאר אל־אסד, שלצידו התגייסו בעלי בריתו איראן וחזבאללה. בשנת 2014 נמשכה מגמת ההתפצלות של המורדים לקבוצות רבות בעלות מאפיינים עדתיים ודתיים מובחנים, תוך התגברות הדומיננטיות בשדה הקרב של ארגוני סלפייה־ג'האדייה, ובראשם 'המדינה האסלאמית'. כך נוצרו בסוריה קבוצות לוחמות נבדלות, בעלות גישות שונות לגבי זהותה של סוריה ביום...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
