השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
צוות משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה* גיבש עמדה, לפיה צה"ל – בעיקר באמצעות פיקוד העורף – צריך לסייע בכל יכולותיו המגוונות לאזרחים ולמדינה במאבק עם מגפת הקורונה. זאת, כמערכת תומכת האמורה לחזק ולהשלים את פעולות הגורמים האזרחיים. ועם זאת, אל לו לצה"ל להיגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו, כדי למנוע התנגשות עם עקרונות הדמוקרטיה. העברת אחריות לניהול אסונות המוניים לצה"ל צריכה להישקל בקפידה רק במקרה קיצון של אסון לאומי, כשהמערכת המדינתית...
ביום חמישי, 23 באפריל 2020, נערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סימולציה נוספת של דיון ב"קבינט הקורונה". הדיון עסק באסטרטגיית היציאה מהמשבר ובצעדים שאותם יש לנקוט כדי להחזיר לשגרה את המשק והחברה בישראל. התובנות העיקריות מהסימולציה קשורות בצורך לנהל סיכונים באופן משולב – רפואי, כלכלי וחברתי; בתהליך קבלת ההחלטות ובצורך להקים "מטה קורונה" מקצועי; בחשיבות הדיפרנציאציה כרעיון מארגן לשחרור המשק ובחיוניות הבדיקות העשויות לאפשר מימוש רעיון זה; בדרך להחזיר את מערכת החינוך לפעולה סדירה; בצורך להיערך לתרחישי הידרדרות...
ישראל החלה בתהליך היציאה מההסגר לשלב "החיים עם הקורונה", שיימשך עם עליות ומורדות ובאופנים משתנים עד שימצא חיסון לנגיף, או עד שיעלם. דגש רב ניתן כיום לניטור התחום הרפואי והכלכלי. אלא שבצדם קיים ומשפיע גם התחום החברתי. העקומה החברתית קשה יותר למדידה, ועדיין היא קריטית לא פחות ואולי אף יותר להמשך ניהול המשבר לטווח הארוך. מאמר זה מציג את הצורך בניטור העקומה החברתית, הדרכים לביצועו וכן המלצות לשימושים בה, והעיקרית שבהן היא לרכז שורת פרמטרים מרכזיים ולאמוד אותם בתדירות גבוהה, כדי לשרטט את העקומה החברתית בתקופת הקורונה, וכך לזהות...
לאחרונה נרשמה עליה ניכרת בשיעור התחלואה בקורונה בישובים ערביים בישראל. זאת, למרות שגברה המודעות לאתגרי המגפה ועמה ההיענות להנחיות משרד הבריאות בעקבות הרחבת ההפצה של המידע בשפה הערבית. חודש רמדאן המתקרב, שבו נהוגה מסורתית התקהלות ניכרת, מחייב ערנות והיערכות מיוחדת בהסברה, באכיפה, בשירותי בריאות דחופה ובסיוע לאזרחים. ברמה העקרונית, המעורבות החיובית של הציבור הערבי בהתמודדות עם מגפת הקורונה מדגישה את הצורך בשינוי בסיסי של הגישה כלפי ציבור זה, הזכאי לגישה שוויונית ובמסגרת זו גם לשירותים חברתיים ובריאותיים, בקרב רבים מהציבור היהודי וגם של...
במסגרת התוכניות העוסקות בשלב היציאה מהבידוד, מוצע להמשיך לבודד אוכלוסיות בסיכון, כולל אוכלוסיית "המבוגרים" בני ה-65 או ה-70 ומעלה. הטיעון העיקרי המועלה הוא הגנה על אוכלוסייה זו שהידבקותה בנגיף מסוכנת לה יותר. זהו טיעון פטרנליסטי שמהווה התערבות קשה ברצון החופשי. טיעון אחר עוסק בפגיעה במערכת הבריאות כתוצאה מעומס של חולים מבוגרים במצב קשה. מול הטיעונים בתמיכה בהמשך בידוד למבוגרים, יש שיקולים נגדיים כבדי משקל. למבוגרים שאינם עצמאיים, הבידוד גורר בדידות שיש בה פגיעה מוכחת בבריאות. למבוגרים עצמאיים נפגעת היכולת להמשיך ליהנות...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
הקורונה לא הולכת להיעלם מחיינו בוקר בהיר אחד, ועל כן החיפוש אחר נוסחה גואלת של ״אסטרטגיית יציאה״ הוא מוטעה ומטעה. מכאן ואילך נצטרך ללמוד לנהל את חיינו כפרטים, כמשפחות, כעובדים, תחת האילוצים שהקורונה מכתיבה, וכך גם לגבי ניהול המדינה, הכלכלה, החינוך, ויתר המערכות שמעצבות את החברה. במאמר זה מוצע מבנה רב-תחומי, שיכלול מגוון גורמים ציבוריים ואזרחיים, לניהול מתמשך של המשבר.
סקירת המעורבות של צבאות במדינות דמוקרטיות במערכה נגד מגפת הקורונה מעלה חמש רמות עולות של התנהלות: א) סיוע לוגיסטי ורפואי לגופי שירות אזרחיים; ב) העברת אספקה וציוד מהצבא למערכות אזרחיות; ג) סיוע לכוחות המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי; ד) קבלת אחראיות תפעולית לניהול מערכות אזרחיות; ה) ניהול ישיר של כלל המערכת השלטונית. צה"ל צריך לסייע לאזרחי המדינה על פי הנחיות הדרג המדיני, באמצעות יכולותיו הרבות, לפי הנסיבות המתפתחות ברמות א' עד ג', תוך הצבת פיקוד העורף בחזית המאבק. ככל שמתקיים מעבר מרמה לרמה מעמיק החיכוך עם האזרחים ולכן נדרשות...
השלב הנוכחי של מאבק ישראל במגפת הקורונה מתמקד בבלימת התפשטותה וב"שיטוח עקומת" החולים קשה, במניעת הצפת מערכת הבריאות, קריסתה ותמותה המונית. כמו בעקרונות תפישת הביטחון של ישראל, מגננה לבדה לא תביא לניצחון. המדיניות המוצעת כאן מבוססת על שלושה עקרונות, המבדילים אותה מהמדיניות שננקטה בשלב הבלימה: 1) המאמץ העיקרי עובר מבלימת המגיפה על חשבון הכלכלה לחידוש פעילות הכלכלה תוך מניעת התפרצות המגיפה; 2) שיטת המגבלות הגורפות המוטלות על כלל הציבור תוחלף בהקלות דיפרנציאליות על חלקי אוכלוסיה לפי רמת הסיכון שלהם לתחלואה קשה (מחלות רקע,...
לאחר שלב ההכלה של נזקי הקורונה תיקרא ישראל לבצע את שלב ההתאוששות הכלכלית והחברתית. הבסיס לה צריך להיות ניהול דיפרנציאלי, לא-ליניארי וגמיש של "שגרת חירום", תוך הרחבה הדרגתית של רציפות תפקודית על פי סקטורים וקבוצות אוכלוסייה שהשיבה לעבודה – ולו במתכונת מוגבלת – הינה אפשרית להם מבחינה בריאותית. מדיניות זו הינה רוויית סיכונים של הידרדרות להידבקות בלתי נשלטת. הכרה בכך וניהול מושכל באמצעות תכנון מדוקדק, יישום קפדני, הסברה ממוקדת וגמישות תפעולית יאפשרו לקיימה. נטילת הסיכון וניהולו מחויבים גם בתחומי החברה והכלכלה, על...
המדיניות הרפואית הנוכחית ממוקדת במאבק בטווח הקצר בנגיף קורונה, אלא שהמערכה על בריאות הציבור אמורה לתכנן ולנהל סיכונים גם לשלבים הבאים, שלאחר היציאה ההדרגתית מההסגר הכמעט מלא. חורף 2020/21 נראה כיום מאתגר במיוחד. לפי מערכת הבריאות, אז עלולה לחול עלייה מחודשת בהדבקות בקורונה, בעוד חיסון המוני נגד הנגיף כנראה לא יהיה זמין. לכן, ההכנות לחורף הבא עתידות להיות מורכבות, מקיפות ורב-תחומיות, ויש לעסוק בהן כבר עכשיו. במסגרת זו, מומלץ לבחון היערכות מקיפה לחיסון האוכלוסייה נגד שפעת, בהיקפים גדולים בהרבה מאשר בעבר. זאת, כדי לגרוע מהשפעתה השלילית...
