תגובת מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, להודעת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שנמסרה בעת השבעת הממשלה החדשה בראשותו בדבר הכוונה לספח שטחים בגדה המערבית, הייתה הכרזה על התנתקות מכל ההסכמים בין אש"פ לישראל ולארצות הברית, בכללם הסכמי אוסלו והנוספים שנבעו מהם. ההנחיה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל נמסרה לדרגי העבודה הפלסטינים, אך לוותה הודעה, גם היא מטעם עבאס, כי אין מדובר באור ירוק לבצע פיגועים וכי כל ניסיון פיגוע יתקל בהתנגדות מנגנוני הביטחון. מדובר בניסיון של הנהגת הרשות הפלסטינית לשכך ביקורת חריפה כלפיה בגין אזלת יד...
טיפולה היעיל והמהיר של הרשות הפלסטינית בנזקי מגפת הקורונה העצים את הקשר הגורדי הרב-ממדי – גיאוגרפי, כלכלי, אזרחי, ביטחוני ובריאותי – בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להכיר בכך ולראות ביציבותה, אחריותה ותפקודה האפקטיבי של הרשות רכיב חיוני לביטחון הלאומי הישראלי. יכולתה של הרשות להוביל צמיחה כלכלית מהווה נדבך מרכזי באינטרס זה.
בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
השכונות הערביות במזרח ירושלים עלולות להיות מוקד לתחלואה ניכרת בנגיף הקורונה, בכלל זאת במהלך חודש הרמדאן ותוך סיכון של התפשטות לכלל העיר. לנוכח סכנה זו, ועל רקע ההזנחה הבסיסית בשכונות העיר המזרחיות, פנו הרשויות הישראליות לטיפול במגפה במזרח העיר, אמנם תוך חיכוך עם גורמי הרשות הפלסטינית, בעיקר בכפר עקב שמחוץ לגדר. העיכוב בטיפול במגפת הקורונה במזרח העיר גרר האשמות מצד הרשות הפלסטינית בדבר ניצול ישראלי של נסיבות אלה לקידום כוונות לרוקן את האזור מתושביו הפלסטינים ולספח שטחים, על פי "תוכנית טראמפ". ואולם, בה בעת מתקיים שיתוף פעולה...
מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות. החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...
יוזמה לשחרור אסירים שהעלה יו"ר חמאס ברצועת עזה, יחיא סנואר, מתוך חשש להתפרצות מגפת הקורונה ברצועה, וכן רצון לחזק את אמון הציבור בארגון ולהוכיח שליטה במצב, יצרה הידברות בלתי ישירה בין ישראל לארגון. אפשר שהידברות זו תוביל למהלך הסדרה נרחב יותר. על ישראל לא להסתפק במידע על אודות האזרחים וגופות החיילים המוחזקים ברצועה, אלא לחתור להחזרתם ובד בבד לפעול לקיבוע מציאות ביטחונית טובה יותר ביום שאחרי משבר הקורונה.
ב-5 באפריל נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה (סימולציה), באמצעות ZOOM, שדימה התפרצות נרחבת של מגפת קורונה בעזה, שגרמה למאות מתים. מטרתו הייתה לבחון את ההשלכות האירוע, לאבחן תגובות של הגורמים הרלוונטיים/השחקנים, ולגבש המלצות למדיניות ישראלית בהתאם. לישראל אין דרך למנוע את התפשטות המגפה בעזה, אך באפשרותה לנקוט צעדים שירככו את חומרת המצב. להלן תיאור המשחק, עמדות ופעולות השחקנים והמלצות למדיניות. בין העיקריות שבהן: על ישראל להקדים ולהעביר סיוע רפואי חיוני לרצועה, לכונן קשר עם ארגון הבריאות העולמי וגורמי סיוע אחרים כדי...
מגפת הקורונה מתרגשת על הזירה הפלסטינית בעודה מוחלשת וניצבת על פרשת דרכים מדינית, כלכלית ולאומית בשני מוקדיה, הגדה המערבית, תחת שלטון הרשות הפלסטינית, ורצועת עזה, בשלטון חמאס. המציאות בגדה טובה יותר מאשר זו שברצועה, ובין היתר משקפת פער ניכר ביכולת שתי ההנהגות להתמודד עם אתגר המגפה. בעוד הרשות הפלסטינית חותרת להוכיח כישורי התמודדות עם המשבר, ברצועת עזה שורר חשש חמור מפני האפשרות שהתפשטות המגפה באזור, שהתשתיות בו ירודות ביותר ובכלל זאת מערכת הבריאות, תדרדר עוד את המצב ההומניטרי ואף תסכן את אחיזת חמאס בשלטון ובכלל זאת את אפשרותן לרסן...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
"עסקת המאה" נוחתת על הפלסטינים באחד מרגעי החולשה הקשים בתולדותיהם. יכולתם לאחד כוחות על מנת להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה מוגבלת בשל פערי העמדות בין הרשות הפלסטינית לחמאס, ומשום הביקורת וחוסר האמון שמגלה הציבור כלפי שתי ההנהגות. אבו מאזן ממשיך להישען על תמיכת הקהילה הבינלאומית ומבהיר שאין בכוונתו לנטוש את דרך המאבק המדיני, הבלתי אלים. מחמאס הוא מצפה שיסתופף בצילו של אש"פ. אם יכשלו מאמציו אלו וארצות הברית אכן תאפשר לישראל לנקוט מהלכים חד-צדדיים, מדינות ערב לא תתייצבנה לצידו והאיחוד האירופאי ו/או האו"ם לא יתמכו...
"עסקת המאה" שגיבש ממשלו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מוצגת כפרדיגמה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה. התוכנית מספקת מענה לדרישות הביטחון הנרחבות של ישראל ומאפשרת לה להחיל את ריבונותה בגושי ההתיישבות, בבקעת הירדן ובהתנחלויות המבודדות, ללא עקירת יהודים, ושומרת על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל. לצד הפלסטיני, התוכנית מציגה תנאים לכינון מדינה לא רציפה, מחולקת לשישה קנטונים, שיוכלו לחלוטין בתחום ישראל, עם שליטה ישראלית מלאה במעטפת ובמעברי הגבול. בנוסף, התוכנית מבטלת את "זכות...