ההידרדרות בשלטון החוק ובהיצמדות לנורמות הדמוקרטיות בטורקיה מקלה על האיחוד האירופי לשמור על ריחוק רב יותר מאנקרה בהשוואה לעבר. השיחות על קבלה עתידית של טורקיה לאיחוד האירופי הפכו לעניין סמלי לחלוטין, וגם הנושא שנקרא "שותפות מועדפת" התרוקן מתוכן, והוא כולל עתה תחומים מוגבלים בעלי חשיבות אסטרטגית. עם זאת, אף אחד משני הצדדים אינו מעוניין או מסוגל לנטוש את האחר באופן מוחלט. במאמר זה אנו בוחנים את גורמי המשיכה והריחוק המאפיינים את היחסים בין טורקיה לאיחוד האירופי. קיומם של גורמים משני הסוגים עשוי להסביר מדוע נראה שקיימות סתירות...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
הדינמיקה המוכרת וגם זו החדשה, כפי שהן באות לידי ביטוי במשבר הנוכחי בין ישראל לטורקיה, הן בראש ובראשונה סימן ברור לכך שהיחסים עצמם נתונים על כף המאזניים, לא רק רמת הייצוג הדיפלומטי. ניתן לטעון כי ישראל הצליחה, במובנים רבים, למצוא פיצוי ליחסים המתדרדרים עם טורקיה ביחסים משופרים עם מדינות אחרות – קפריסין, יוון, ערב הסעודית ומצרים, וכן הודו. עם זאת, אנקרה מתגלה כיריבה עיקשת, המקשה על ישראל בזירה הבינלאומית. מבקרי הסכם הנורמליזציה בין ישראל לטורקיה, שנחתם ביוני 2016 כחלק מיישוב תקרית המשט, צודקים באומרם שהוא לא מימש את ציפיות שני הצדדים...
טורקיה היא אחת המדינות המפותחות ביותר במזרח התיכון מבחינה טכנולוגית, כלכלית ומוסדית, ויחד עם זאת היא אחת המדינות המאוימות ביותר בעולם בממד הסייבר. הממשל הטורקי פועל בשנים האחרונות כדי לגשר על הפערים הקיימים באמצעי ההתגוננות מפני איומי הסייבר, אך המאמצים שהוא עושה בתחום זה טרם הניבו את הפירות הרצויים. מאמר זה מנתח את תמונת המצב של ההיערכות הלאומית הטורקית להגנה בסייבר ומצביע על מספר אתגרים מובנים הניצבים בפני היערכות זו, שמקורם במדיניות טורקית ארוכת שנים. הממשל הטורקי ייאלץ למצוא פתרונות לאתגרים אלה כדי שיוכל לעמוד ביעדי תוכניות...
יחסי טורקיה־איראן נעים בעשור האחרון בתוך מנעד מתוחם, שבו למרות התחרות האזורית ביניהן יחסיהן לא מידרדרים למשברים עמוקים. לעומת זאת, גם כאשר יש להן אינטרסים משותפים הן מתקשות להגיע לשיתוף פעולה אסטרטגי הדוק.
ההתפתחויות הצבאיות האחרונות במלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, שהחלה לפני שבע שנים, מצביעות כי המלחמה מצויה בפתחו של שלב חדש. החסם העיקרי להסדרה פוליטית הוא העובדה שהתנאים שהציתו את מלחמת האזרחים מלכתחילה, ואת היריבויות שעזרו להנציח אותה, כולל ההתערבות של שחקנים מבחוץ, עודם שרירים וקיימים. מציאות זו, שבה רבים מהאינטרסים של השחקנים השונים מתנגשים, מבטיחה את המשך החיכוכים והעימותים. ישראל צרכה להתארגן לבאות בהרחבת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וירדן, תוך שמירה על הדיאלוג האסטרטגי עם רוסיה.
המתיחות בין ארצות הברית לבין טורקיה בעקבות המבצע הטורקי 'ענף הזית' בעפרין, שבצפון-מערב סוריה, מביאה לשיאה את ההידרדרות שחלה בשנתיים האחרונות ביחסים בין שתי המדינות. בעוד היעד המרכזי של האסטרטגיה האמריקאית בסוריה ממשיך להיות מניעת חזרתה של המדינה האסלאמית לשטחים ששליטתה בהם חוסלה, טורקיה צפויה להמשיך ולחתור להשגת יעדיה מול הכורדים ביום שאחרי המדינה האסלאמית. מציאות רגישה ונפיצה תמשיך לאפיין את ההתנהלות של כלל הצדדים בצפון סוריה גם בחודשים הקרובים. הידרדרות נוספת, ובוודאי עימותים צבאיים בין כוחות אמריקאים לטורקיים, יקשו מאוד על ארצות...
טורקיה הפגינה מאז 2006 מדיניות עקבית של תמיכה בחמאס, שנתפסה כתורמת למעמדה של טורקיה בעולם המוסלמי, לפחות בדעת הקהל, עד להתפתחויות הדרמטיות של הטלטלה בעולם הערבי. הישג משמעותי מבחינת טורקיה היה השינוי בהגבלות הישראליות על סחורות המועברות לעזה בעקבות אירוע המאווי מרמרה, אם כי הממשלה הטורקית טענה שהיא ניסתה להניע את ארגון IHH מפעולה באופן שבו פעל. למרות הישג זה, ספק אם הסרת המגבלות אכן הביאה לשינוי יסודי במצב ברצועה. מבחינה זו, המשך ההידרדרות במצב בעזה היווה מוקד לביקורת חריפה מצד טורקיה ביחס למדיניות הישראלית כלפי הרצועה וחמאס. טורקיה...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
במבצע צבאי החזירה לעצמה ממשלת עיראק את השליטה על כרכוכ מידי הכורדים. המהלך המהיר התאפשר לאחר שאיראן, בהובלתו של מפקד כוח קודס, קאסם סלימאני, השיגה הסכם בין מנהיגי ה-PUK – יריביו הפוליטיים של נשיא הממשל הכורדי האזורי, מסעוד ברזאני, מה- KDP – לבין הממשלה העיראקית, בדבר נסיגת כוחות הפשמרגה מעמדותיהם בכרכוכ. אבדן כרכוכ מהווה מכה אנושה לכלכלת החבל ופוגעת קשות ביכולתם של הכורדים לממש את שאיפותיהם לעצמאות. להתפתחויות אלה משמעויות אסטרטגיות רבות, שחלקן אף חורג מהזירה הפנים עיראקית ולהן השלכות גם על ישראל. בראש ובראשונה, המהלך...
רכישת שתי סוללות S-400 מרוסיה היא התפתחות משמעותית המוסיפה לסימני השאלה לגבי עתידה של טורקיה בנאט"ו. התפתחות זו אף תורמת לחיזוק מעמדה של רוסיה במזרח התיכון, שכן היא מהווה ביטוי נוסף להתקרבות בין אנקרה למוסקבה. את העסקה בין רוסיה לטורקיה יש לבחון הן בהקשר של חולשה טורקית הדורשת מענה, והן בהקשר הרחב יותר של יחסי טורקיה עם המערב. כך או כך, נראה שהעסקה, במיוחד אם תמומש, היא זרז לחשיבה על האופן שבו ניתן לשפר את יחסי טורקיה עם המערב, או לפחות לעצור את ההתדרדרות ביחסים.
