לישראל אינטרס לכרוך הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית במעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובעיקר בהירתמותה לניהול ולשיקום רצועת עזה. אולם, סירוב ישראלי להגדיר אופק מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשילוב מותנה והדרגתי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה עלול להרחיק הסכם ישראלי-סעודי. וברקע, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית משתפרים בהדרגה ומתהווה תרחיש, הגם שסבירותו כעת אינה גבוהה, שוושינגטון וריאד תחזקנה את הקשר ביניהן בלא כריכתו בנורמליזציה סעודית-ישראלית. כתוצאה מכך, מידי ישראל תישמטנה שתי הזדמנויות אסטרטגיות: (1) גיבוש מערך כוחות אזורי בהובלת...
על רקע חתירת הממשל האמריקאי והרשות הפלסטינית, בגיבוי חלקי במערכת הביטחון הישראלית, להשיב את הרשות ככתובת אזרחית וביטחונית לניהול רצועת עזה ולשיקומה, יש לזכור את לקחי הדינמיקה המחזורית – יריבות, ניסיונות פיוס ומשבר מחודש – של יחסי חמאס ופת"ח. משום שליריבות בין הארגונים נוספו בעת הנוכחית חילוקי דעות חריפים אשר למשמעות המלחמה המתנהלת בין ישראל לחמאס, קטן הסיכוי שהרשות תוכל לממש ברצועה כל מנדט שאולי יימסר לה. גם המשך שלטון חמאס באזור אינו אופציה. ומכיוון שאין מנגנון אזורי או בינלאומי המוכן ליטול את תפקיד ניהול ושיקום עזה, ישראל...
במסמך העקרונות של ראש הממשלה נתניהו ל"יום שאחרי" שלטון חמאס, הנעלם גובר על הגלוי. גם אם יושגו מטרות המלחמה המוצהרות – שחרור החטופים ומיטוט שלטון חמאס והזרוע הצבאית של הארגון, לא תתהווה "יש מאין" חלופת קסם לייצוב ולבנייה מחדש של רצועת עזה. בניגוד לחזונו של ראש הממשלה, רשות פלסטינית מחודשת השבה לשלוט ברצועה היא ברירת מחדל עבור ישראל, ובעיקר בעיני ארצות הברית ומדינות ערב – מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – שלהן תפקיד חשוב בעתיד הרצועה. יתרונותיה של חלופת הרשות המחודשת הם זמינותה, גיבוי...
הפסקת עבודתם בישראל של למעלה מ-140 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית בעקבות המלחמה שהכריז חמאס על ישראל וגלויי ההזדהות הרבים עמה מצד תושבי הגדה, מהווה נדבך נוסף בנטל הרובץ על הכלכלה הפלסטינית ועל יציבותה של הרשות הפלסטינית. כן פוגעת ההפסקה בכלכלה הישראלית, שלא הצליחה עד כה למצוא תחליף לעובדים אלה. ענפי הבניה והחקלאות, הנשענים עליהם, נקלעו למשבר. ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטות אשר לעתידם של העובדים הפלסטינים בשל הזעם הרב על הפלסטינים בכלל מאז טבח ה-7 באוקטובר. בחלוף כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה ועקב חשש מהחרפת המתח הביטחוני ערב חודש...
ב-10 (או ב-11) במארס אמור להתחיל הרמדאן – חודש חשוב במיוחד עבור המוסלמים ובכללם הפלסטינים. לרמדאן אופי ודינמיקה ייחודיים, העלולים לייצר אנרגיה שלא קיימת היום ולהניע פלסטינים להסלמה אלימה. בשל רגישות הרמדאן ופוטנציאל ההסלמה הגלום בו, חשוב לשקול מהלך ישראלי חריג, שמהותו היא היפוך מגמות והעברת האחריות למתרחש במהלכו לכתפי חמאס, באמצעות הצעה שתכלול את הפסקת הלחימה ברצועת עזה, הפסקת תפקוד חמאס כגורם שלטוני ברצועה, שחרור בני ערובה המוחזקים בידי הארגון ושחרור אסירים פלסטיניים על ידי ישראל. סביר להניח שחמאס ידחה את ההצעה, אלא שאז...
כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובכלל זאת ברצועה. על רקע זה, ועקב הזמן שחלף מאז פרסום היוזמה הערבית לשלום והחשיבות הגוברת שיש לסוגיה הפלסטינית במרחב הערבי, מתבקשת העלאת יוזמה ערבית מחודשת ומעודכנת לשלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. יוזמה כזו תישען על רכיבי היוזמה המקורית, בהתחשב בשינויים שחלו מאז, בראש ובראשונה 'הסכמי אברהם' והמלחמה בעזה.
בשלב הלחימה הנוכחי נדרש שילוב בין שני מאמצים: (1) השתלטות מחודשת על צפון הרצועה להעמקת וביסוס השליטה שם; (2) סגירה הרמטית של ציר 'פילדלפי' כפתרון מעשי למניעת התעצמות של חמאס ושאר ארגוני הטרור. בידול צפון הרצועה, מניעת התאוששות חמאס ובד בבד הצמחת מנהיגות מקומית, שאינה חוששת מחמאס (כי צה"ל שולט צבאית במרחב), לצד אטימת נתיב הברחות הנשק, יהלמו את יעדי המלחמה שהציבה ממשלת ישראל, לפחות בצפון הרצועה, והם: השמדת יכולות שלטון ויכולות צבאיות של חמאס; פירוז השטח; יצירת תנאים להמשך חופש פעולה צבאי לישראל; עיצוב רצועת אבטחה מעובה לאורך...
מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, והמלחמה של ישראל בחמאס בעזה בתגובה, התפרסמו מעט מאוד ידיעות ביטחוניות שעסקו במזרח ירושלים. מיעוט ההתרחשויות מנוגד לאתגרים הביטחוניים המתפתחים בגדה המערבית וגם למערכות קודמות של ישראל מול חמאס, שבמהלכן פרצו עימותים בין כוחות ישראל לפלסטינים, ולא רק ברחובות מזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצא, אלא גם בערים בישראל דוגמת עכו ובת ים. מה יכול להסביר את הניגוד? המאמר מבקש להציע סיבות אפשריות. כן יובא צפי לעשוי להתרחש במזרח ירושלים ככל שהמלחמה תימשך, לצד המלצות מדיניות לישראל.
מנהיגי חמאס ברצועת עזה עוקבים אחר המתרחש בישראל ומשכללים את אסטרטגיית ההשהיה וההתשה, שתכליתה סיום המלחמה והבטחת המשך קיום חמאס כישות צבאית ושלטונית ברצועה, שהיא מהות הניצחון בעיניהם. ככל שהאופטימיות של הנהגת חמאס גבוהה יותר, כך יקטן התמריץ להתגמשות מצדה ולנכונות לשקול הצעות לסיום המלחמה, שמשמעותן היעלמותה ככוח צבאי ושלטוני ברצועה. הישג זה לחמאס, פירושו קיבוע מציאות בעייתית לא רק מול רצועת עזה, כי אם בכל החזיתות של ציר ההתנגדות נגד ישראל, המתוזמרות על ידי איראן, באופן המעמיד את ישראל בפני מלחמת התשה מתמשכת וקושי במימוש ריבונותה במובן...
סינגפור מייחסת חשיבות עליונה להרמוניה אתנית ודתית ומכירה בכך שהצלחתה המרשימה בתחום קריטי זה אינה מובנת מאליה ושמירתה מחייבת ערנות מתמדת. לפיכך אין זה מפתיע כי בעקבות מתקפת הטרור של חמאס והפעילות הצבאית הישראלית בתגובה ברצועת עזה, הגיב ה"סיסמוגרף" הרגיש באי בעוצמה וננקטו פעולות בהתאם. הקונטקסט הסינגפורי על כל רכיביו כה שונה מזה של ישראל ומתקיים בסביבה שונה בתכלית. עם זאת, כדאי להתבונן במקרה הסינגפורי, שעשוי לאתגר חשיבתית את מציאות חיינו.
ממשלת ישראל מתנגדת נחרצות לעמדתן של ארצות הברית, הקהילה הבינלאומית בכללה ומדינות ערב הפרגמטיות, הרואות ברשות פלסטינית מחודשת הגורם היחיד שיוכל לשלוט ברצועת עזה לאחר הכנעת שלטון חמאס. להתנגדות ישראל זו שלוש השלכות אפשריות: ישראל תאלץ לשלוט ברצועה; ברצועה יתהווה כאוס שיביא לצמיחה מחודשת של חמאס; ארצות הברית והקהילה הבינלאומית יכפו על ישראל את רעיון הרשות המחודשת. לפיכך, מומלץ לממשלת ישראל לנהוג בתבונה – להציג דרישות ברורות לרפורמות ברשות הפלסטינית, ובד בבד להכשיר תנאים לצמיחתם של מנגנוני שליטה מתוקנים ברצועה, אשר יוכלו להשתלב בעתיד...
מתקפת חמאס והג'האד האסלאמי על ישראל והמלחמה שנפתחה בעקבותיה במטרה להביא למיטוט שלטון חמאס ברצועה ויכולתו הצבאית, מהווה תפנית אסטרטגית בזירה האזורית בכלל, והפלסטינית בפרט. ניתן להעריך שבהתפתחות זו גלומות הזדמנויות, חלקן בקנה מידה היסטורי, עבור הרשות הפלסטינית וגם עבור ישראל. נוכח המתרחש נעה הרשות בין צורך להזדהות עם מאבק חמאס לבין צורך להכיל את ההסלמה המתרחשת במקביל בין צה"ל לפעילים פלסטינים בגדה המערבית ובמיוחד להציג את ערכה כגורם פלסטיני שעשוי, בכפוף לרפורמה מעמיקה ומקיפה, להשתלב בניהול אזרחי מחודש ברצועת עזה – אמנם תוך...
