הפגנות המוניות מחוץ לשגרירות ישראל בעמאן, המאורגנות על ידי 'הפורום הלאומי לתמיכה בהתנגדות' שבהובלת האחים המוסלמים בירדן וכן חתרנות איראנית ושימוש בירדן כפלטפורמה להברחת אמצעי לחימה וכסף לגורמי טרור בגדה המערבית, מסכנים את יציבותה של ממלכת ירדן. חשש שערעור היציבות בירדן ייצור מצב שאיראן ושלוחיה יתייצבו על גבול ישראל-ירדן אמור לדרבן את ישראל להימנע מעימות פומבי עם בית המלוכה סביב הביקורת הירדנית הנוקבת כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה, ולהתחשב בצרכיה הקיומיים של הממלכה, תוך היענות חיובית להם בערוצי קשר חשאיים.
כוונתה המסתמנת של איראן להגיב לחיסול חסן מהדוי, מפקד משמרות המהפכה בסוריה, מעידה כי טהראן רואה במהלך זה "צעד אחד רחוק מידי". למרות חוסר רצונה העקרוני בהסלמה, הנהגת איראן הבינה כי ללא תגובה חריפה, יכולתה להרתיע את ישראל מפעולות נוספות נגד אנשיה ואינטרסים שלה בסוריה ובמזרח התיכון בכלל תיפגע במידה דרמטית. אמנם, על רקע זה עולה הסבירות להסלמה בין ישראל לציר המובל על ידי איראן, אך התרחשותה של הסלמה זו תלויה ביכולת לסכל תגובה איראנית ובחריפות התגובה הישראלית לה.
בימים אלה מלאו 45 שנים לשלום בין ישראל למצרים, בצל טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. אירועי החודשים האחרונים הציבו את שתי המדינות בפני אחד המבחנים הקשים שידעו, אך עד כה הם לא השפיעו על המתכונת האמביוולנטית המסורתית של יחסיהן: מצד אחד, נשמעו בשיח הציבורי והרשמי במצרים ובישראל ביטויים של התלהמות, עוינות, חשדנות וחוסר אמון; ומצד שני, נמשכו הדיאלוג הביטחוני השקט, המחויבות ההדדית להסכם השלום וההפנמה של האינטרסים האסטרטגיים הכרוכים בו. שניות זו, אף שהפכה במרוצת השנים חלק אורגני מ"השלום הקר", אינה מצב בריא. על קהיר...
לישראל אינטרס לכרוך הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית במעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובעיקר בהירתמותה לניהול ולשיקום רצועת עזה. אולם, סירוב ישראלי להגדיר אופק מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשילוב מותנה והדרגתי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה עלול להרחיק הסכם ישראלי-סעודי. וברקע, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית משתפרים בהדרגה ומתהווה תרחיש, הגם שסבירותו כעת אינה גבוהה, שוושינגטון וריאד תחזקנה את הקשר ביניהן בלא כריכתו בנורמליזציה סעודית-ישראלית. כתוצאה מכך, מידי ישראל תישמטנה שתי הזדמנויות אסטרטגיות: (1) גיבוש מערך כוחות אזורי בהובלת...
על רקע חתירת הממשל האמריקאי והרשות הפלסטינית, בגיבוי חלקי במערכת הביטחון הישראלית, להשיב את הרשות ככתובת אזרחית וביטחונית לניהול רצועת עזה ולשיקומה, יש לזכור את לקחי הדינמיקה המחזורית – יריבות, ניסיונות פיוס ומשבר מחודש – של יחסי חמאס ופת"ח. משום שליריבות בין הארגונים נוספו בעת הנוכחית חילוקי דעות חריפים אשר למשמעות המלחמה המתנהלת בין ישראל לחמאס, קטן הסיכוי שהרשות תוכל לממש ברצועה כל מנדט שאולי יימסר לה. גם המשך שלטון חמאס באזור אינו אופציה. ומכיוון שאין מנגנון אזורי או בינלאומי המוכן ליטול את תפקיד ניהול ושיקום עזה, ישראל...
במסמך העקרונות של ראש הממשלה נתניהו ל"יום שאחרי" שלטון חמאס, הנעלם גובר על הגלוי. גם אם יושגו מטרות המלחמה המוצהרות – שחרור החטופים ומיטוט שלטון חמאס והזרוע הצבאית של הארגון, לא תתהווה "יש מאין" חלופת קסם לייצוב ולבנייה מחדש של רצועת עזה. בניגוד לחזונו של ראש הממשלה, רשות פלסטינית מחודשת השבה לשלוט ברצועה היא ברירת מחדל עבור ישראל, ובעיקר בעיני ארצות הברית ומדינות ערב – מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – שלהן תפקיד חשוב בעתיד הרצועה. יתרונותיה של חלופת הרשות המחודשת הם זמינותה, גיבוי...
הפסקת עבודתם בישראל של למעלה מ-140 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית בעקבות המלחמה שהכריז חמאס על ישראל וגלויי ההזדהות הרבים עמה מצד תושבי הגדה, מהווה נדבך נוסף בנטל הרובץ על הכלכלה הפלסטינית ועל יציבותה של הרשות הפלסטינית. כן פוגעת ההפסקה בכלכלה הישראלית, שלא הצליחה עד כה למצוא תחליף לעובדים אלה. ענפי הבניה והחקלאות, הנשענים עליהם, נקלעו למשבר. ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטות אשר לעתידם של העובדים הפלסטינים בשל הזעם הרב על הפלסטינים בכלל מאז טבח ה-7 באוקטובר. בחלוף כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה ועקב חשש מהחרפת המתח הביטחוני ערב חודש...
ב-10 (או ב-11) במארס אמור להתחיל הרמדאן – חודש חשוב במיוחד עבור המוסלמים ובכללם הפלסטינים. לרמדאן אופי ודינמיקה ייחודיים, העלולים לייצר אנרגיה שלא קיימת היום ולהניע פלסטינים להסלמה אלימה. בשל רגישות הרמדאן ופוטנציאל ההסלמה הגלום בו, חשוב לשקול מהלך ישראלי חריג, שמהותו היא היפוך מגמות והעברת האחריות למתרחש במהלכו לכתפי חמאס, באמצעות הצעה שתכלול את הפסקת הלחימה ברצועת עזה, הפסקת תפקוד חמאס כגורם שלטוני ברצועה, שחרור בני ערובה המוחזקים בידי הארגון ושחרור אסירים פלסטיניים על ידי ישראל. סביר להניח שחמאס ידחה את ההצעה, אלא שאז...
כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובכלל זאת ברצועה. על רקע זה, ועקב הזמן שחלף מאז פרסום היוזמה הערבית לשלום והחשיבות הגוברת שיש לסוגיה הפלסטינית במרחב הערבי, מתבקשת העלאת יוזמה ערבית מחודשת ומעודכנת לשלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. יוזמה כזו תישען על רכיבי היוזמה המקורית, בהתחשב בשינויים שחלו מאז, בראש ובראשונה 'הסכמי אברהם' והמלחמה בעזה.
בשלב הלחימה הנוכחי נדרש שילוב בין שני מאמצים: (1) השתלטות מחודשת על צפון הרצועה להעמקת וביסוס השליטה שם; (2) סגירה הרמטית של ציר 'פילדלפי' כפתרון מעשי למניעת התעצמות של חמאס ושאר ארגוני הטרור. בידול צפון הרצועה, מניעת התאוששות חמאס ובד בבד הצמחת מנהיגות מקומית, שאינה חוששת מחמאס (כי צה"ל שולט צבאית במרחב), לצד אטימת נתיב הברחות הנשק, יהלמו את יעדי המלחמה שהציבה ממשלת ישראל, לפחות בצפון הרצועה, והם: השמדת יכולות שלטון ויכולות צבאיות של חמאס; פירוז השטח; יצירת תנאים להמשך חופש פעולה צבאי לישראל; עיצוב רצועת אבטחה מעובה לאורך...
מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, והמלחמה של ישראל בחמאס בעזה בתגובה, התפרסמו מעט מאוד ידיעות ביטחוניות שעסקו במזרח ירושלים. מיעוט ההתרחשויות מנוגד לאתגרים הביטחוניים המתפתחים בגדה המערבית וגם למערכות קודמות של ישראל מול חמאס, שבמהלכן פרצו עימותים בין כוחות ישראל לפלסטינים, ולא רק ברחובות מזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצא, אלא גם בערים בישראל דוגמת עכו ובת ים. מה יכול להסביר את הניגוד? המאמר מבקש להציע סיבות אפשריות. כן יובא צפי לעשוי להתרחש במזרח ירושלים ככל שהמלחמה תימשך, לצד המלצות מדיניות לישראל.
מנהיגי חמאס ברצועת עזה עוקבים אחר המתרחש בישראל ומשכללים את אסטרטגיית ההשהיה וההתשה, שתכליתה סיום המלחמה והבטחת המשך קיום חמאס כישות צבאית ושלטונית ברצועה, שהיא מהות הניצחון בעיניהם. ככל שהאופטימיות של הנהגת חמאס גבוהה יותר, כך יקטן התמריץ להתגמשות מצדה ולנכונות לשקול הצעות לסיום המלחמה, שמשמעותן היעלמותה ככוח צבאי ושלטוני ברצועה. הישג זה לחמאס, פירושו קיבוע מציאות בעייתית לא רק מול רצועת עזה, כי אם בכל החזיתות של ציר ההתנגדות נגד ישראל, המתוזמרות על ידי איראן, באופן המעמיד את ישראל בפני מלחמת התשה מתמשכת וקושי במימוש ריבונותה במובן...