בשנים האחרונות חלה התעצמות בכוחן של מפלגות ימין קיצוני־פופוליסטי במדינות רבות באירופה: איטליה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, הולנד, דנמרק, פינלנד, פולין והונגריה. עלייתן המטאורית של מפלגות הימין הקיצוני נטועה בסביבה של ביקורת ציבורית רחבה על מגמות גלובליות כגון הגירה, רב־תרבותיות וריכוז עוצמה פוליטית בידי האיחוד האירופי ומוסדותיו. בהתאם לכך, חלק משמעותי מסדר היום של מפלגות ימין קיצוני מופנה לדה־לגיטימציה של האיחוד והשחרת דימויו בעיני אזרחי היבשת, בכוונה לעודד פרישה של מדינות נוספות מהאיחוד האירופי. לא בכדי גורסים בכירי האיחוד שלהתחזקות...
לאחרונה נשמעת טענה מפי גורמים בכירים בממסד הביטחוני כי איום הטרור הנוכחי באירופה הוא חסר תקדים. המאמר מבקש לבחון טענה זו על רקע גלי הטרור שפקדו את יבשת אירופה בחמשת העשורים האחרונים, ולנוכח מאפייני האיום הנוכחי והמענה שנדרש לו. איום הטרור הנוכחי במדינות היבשת בשנים האחרונות נשקף בעיקר מצד אירופים מוסלמים או מתאסלמים בוגרי המלחמות בסוריה ובעיראק, שהצטרפו לשורות 'המדינה האסלאמית' והפנימו את רעיונותיה ואת דרך התנהלותה. בפעילות זו משתתפים גם תושבים אירופים רבים שלא היגרו למזרח התיכון והשתתפו בלחימה, ולצידם גם מהגרים הפועלים בהשראת...
גל מבקשי המקלט שהגיעו לאירופה בשנים 2015 — 2016 יצר אתגר משמעותי לאיחוד האירופי. הצורך לתת מענה לצורכיהם של למעלה ממיליון אנשים, שחלקם הגדול נמלטו מאזורי עימות, העלה מתחים חריפים בין מדינות האיחוד בנוגע לשאלת פיזורם של מבקשי המקלט בין מדינות היבשת. מתחים אלה איימו על לכידות האיחוד האירופי ועל יציבותו הן מבחינה פנים־מדינתית והן מבחינה בין־מדינתית. ברמה הפנים־מדינתית, מאז קיץ 2015 התגברו קולותיהם של פוליטיקאים אירו־סקפטיים, שניצלו את החשש הציבורי הגדול ממבקשי המקלט כדי לתקוף את האיחוד האירופי ולחזק את ההתנגדות לאינטגרציה האירופית...
החלטת הנשיא דונאלד טראמפ (8 במאי) לפרוש מהסכם הגרעין ולהחזיר את כל הסנקציות שהוסרו מאיראן עם ההגעה להסכם, אילצה את השותפות האחרות להסכם לקבל החלטות לגבי אופן התנהלותן במצב חדש זה. המטרה המרכזית שלנגד עיניהן היא להבטיח את המשכיותו של ההסכם ולמנוע חזרה של איראן לפעילויות גרעין שהופסקו עם החתימה על ההסכם. למרות איומי איראן, שהושמעו קודם להחלטת הממשל האמריקאי, המשטר, המונע מרצון להמשיך וליהנות מפירות ההסכם, בדגש על שיתופי הפעולה הכלכליים שהחלו להתפתח בשנתיים האחרונות, מפגין אורך רוח, נמנע לפי שעה מהחלטה להפר את ההסכם ומטיל על השותפות...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
בחלוף שישים שנה מחתימת אמנת רומא מתמודד האיחוד האירופי עם שורת משברים מבית ומחוץ, המציבים אותו בפני משבר קיומי. בתחום הפנים מתמודד האיחוד עם השלכות המשבר הפיננסי ) 2008 ( שחשף את פגמי הלידה של גוש האירו )מבנה והרכב חבריו(, אשר נראים כיום בלתי ניתנים לגישור. זרם מבקשי המקלט והמהגרים שהציף את האיחוד ) 2015 ( התפתח למשבר כלל־מערכתי, שהשלכותיו ימשיכו ללוות את האיחוד עוד זמן רב. אחת מתופעות הלוואי של המשברים לעיל היא התעצמות השפעתן של המפלגות המכונות "פופוליסטיות", הקוראות תיגר על הסדר האירופי הליברלי הקיים. בצד המשברים...
בהודעה משותפת שפרסמו בעקבות הודעת טראמפ על יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין, ביטאו מרקל, מקרון ומיי את אכזבתם ודאגתם. בין היתר הם הבהירו את המשך מחויבותם להסכם, ואת היות החלטת מועצת הביטחון מסגרת לגאלית בינלאומית מחייבת לפתרון מחלוקות בסוגיית הגרעין האיראני. גם אם בקרב רבות מהחברות באיחוד האירופי קיימת הבנה לצורך של ישראל להתמודד עם האיומים הנשקפים לה מצד איראן, לא ברור כיצד הן תגבנה לעמדת ישראל בסוגיית הסכם הגרעין, שתרמה לכך שהעסקה שאותה הן רואות כהישג המשמעותי במדיניות החוץ שלהן עומדת לרדת לטמיון. בה בעת, יש להניח כי לאור המשבר...
גרמניה היא מדינה מובילה באיחוד האירופי ואחת מהכלכלות החזקות בעולם. כתוצאה מכך היא מהווה מטרה מרכזית למתקפות קיברנטיות מצד מדינות, ארגוני טרור וארגוני פשע. התגברות האיום על הדמוקרטיה הגרמנית באמצעות קמפיינים של הפצת מידע כוזב, לצד האיום עליה מצד רוסיה, הובילו לשינוי בתפיסת הביטחון הגרמנית והביאו את ממשלת גרמניה לחתור להגברת עצמאותה בתחום הסייבר ולהתבססות על יכולות התקפיות במרחב זה. הבנת דרכי התמודדותה של גרמניה עם איומי הסייבר ותוכניותיה העתידיות בנושא זה חשובה לצורכי למידה והשוואה, וכן כדי לספק תובנות חדשות בסוגיה זו, במיוחד עבור...
על רקע המפגשים הנערכים השבוע בין עמנואל מקרון ואנגלה מרקל לנשיא טראמפ, בניסיון לשכנעו לא לצאת מהסכם הגרעין, מאמר זה מתמקד בנושאים שיש להידרש אליהם על ידי בעלות הברית. הנושאים אלה כוללים את תכנית הטילים של איראן, פיקוח, היעדר שקיפות, סנקציות, ועקרונות "שקיעת השמש". הכל תלוי ברצון פוליטי – אם הוא קיים, פעולה על פי הצעדים המומלצים במאמר זה משמעותה תהליך לא ממושך, שיישומו יוכל להתחיל בקרוב. אם הקהילה הבינלאומית תגבש חזית מאוחדת ומחוזקת, על בסיס זה השיחות תוכלנה להתפתח ולאפשר לממשל טראמפ להשלים אותן גם מעבר ל-12 במאי.
אפרים אסכולאי | אמילי לנדאו | דניאל שפירו | משה יעלון
בשנים האחרונות ניצבות דמוקרטיות במערב בפני אתגר אסטרטגי חדש – התערבות עוינת בשיח הפוליטי מצד מדינות וארגונים זרים, המנצלים לרעה את חופש הביטוי במטרה לפלג ולשתק את המדינות המותקפות. את התופעה הזו, קרי חיבור בין שיטות של לוחמה פסיכולוגית לבין תשתיות טכנולוגיות, המאפשר התערבות תודעתית במדינה המותקפת, ניתן לכנות "חתרנות תודעתית". מול אלה, על מדינות המערב – ובתוכן ישראל – לתת מענה הולם אשר בד בבד ישמור על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
זיכרון השואה היה הנדבך המרכזי שעליו הושתתו היחסים בין גרמניה לישראל לאורך שנים. עם זאת, מקומו של הזיכרון במערכת השיקולים הגרמנים ביחס לישראל נמצא בירידה. בין הסיבות לכך יש למנות את הריחוק מהשואה וכן את השינוי הדורי. מתחילת העשור הראשון של המאה העשרים ואחת ניכר משבר ציפיות מצד גרמניה כלפי ישראל, הנעוץ בראש ובראשונה בהתנהלות ישראל בסוגיית הסכסוך עם הפלסטינים. נדבכים חדשים צפויים להנחות את מדיניותה של גרמניה ביחס לישראל, כשבצד אינטרסים משותפים ניכרים פערים הן במה שנוגע להערכת האיומים ולהעדפת דרכי התמודדות עמם, כמו גם פערים בתחום הערכי.
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
