בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור...
חשש מאפשרות שהנשיא ייבחר (גם) עקב השפעה של מדינה יריבה הציב את מניעת המעורבות הזרה במערכת הפוליטית כיעד עליון של קהילת המודיעין האמריקאית. מדובר באתגר סיכולי מורכב ורגיש ביותר מבחינה פוליטית. אחת הדרכים שבחרה הקהילה להתמודד עם סיכון זה היא הגברת המודעות של הציבור למאמצי ההשפעה הזרה. במסגרת זו פורסמו הודעות, שהצביעו על המדינות היריבות, האינטרסים שלהן, שיטות ההשפעה שלהן וההעדפות שלהן לגבי זהות הנשיא הבא. הציבור נקרא לערנות והועברו אליו המלצות לפעולה. בנוסף תוגברו התדרוכים המסווגים לוועדות המודיעין של הקונגרס בנושא הגנת הבחירות, אלא...
באוגוסט 2020 חתם נשיא ארצות הברית על צווים שאוסרים על חברות אמריקאיות לבצע עסקאות עם החברות ByteDance ו-Tencent, הבעלים של האפליקציות הפופולריות טיקטוק ו-וויצ'אט, בהתאמה. זהו צעד נוסף במאבק המחריף בין ארצות הברית לסין, הגולש לראשונה לתחום האפליקציות – תחום שעד כה נמנע הממשל האמריקאי מלהתערב בו. על ישראל לבחון את עמדתה נוכח יוזמת "רשת נקייה", שארצות הברית מנסה לקדם כחלק מקואליציה טכנולוגית מערבית הנמנעת משימוש בטכנולוגיות סיניות, ולרכז תמונת מצב כוללת של סיכוני אפליקציות בארץ, כדי לאפשר ניהול סיכונים מקצועי ובהמשך לגבש...
ב-30 ביולי 2020 החליט האיחוד האירופי להטיל צעדים מגבילים על תשעה אנשים וגופים שמוצאם בסין, קוריאה הצפונית וברוסיה בגין אחריותם למתקפות סייבר או מעורבות בהן. הסנקציות כוללות הגבלות תנועה, הקפאת נכסים ואיסור על העברת כספים לאותם אנשים וגופים. ברמה הפוליטית נראה כי מדינות המערב הצליחו להגיע להסכמות בתחום זה ולפעול בשיתוף פעולה, על אף חילוקי דעות במישורים אחרים. מזווית המדיניות הבינלאומית בסייבר, על פניו מדובר בצעד משלים לצעדים קודמים שננקטו על ידי מדינות מערביות ועל ידי האיחוד האירופי עצמו, העשוי להשתלב היטב עם אסטרטגיית ההרתעה בסייבר,...
דו"ח ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי שופך אור על ההתנהלות הבריטית מול מאמצי רוסיה להחליש את בריטניה, כחלק מחתירתה לערער את מעמדן של דמוקרטיות מערביות, ולהרחיב שסעים חברתיים בה. לפי הדו"ח, בריטניה לא היטיבה להתמודד עם האיום בשל פגמים באסטרטגיה שננקטה לנוכח האתגר ועקב ליקויים ביישומה. זאת, על שום פערים בהסדרת היחסים בין הגופים האחראיים השונים, תיעדוף נמוך שניתן לאיום וכן חשש לעסוק בסוגיה הנפיצה. הדו"ח ממליץ להסדיר את תחומי האחריות, לבצע שינויי חקיקה רלוונטיים ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא. במאמר זה נטען כי...
בדיון שהתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחן תרחיש דמיוני של תקיפה קיברנטית איראנית נגד מערכי הבריאות בישראל ובארצות הברית, כחלק מההסלמה שנרשמה בחודשים האחרונים בין איראן לישראל וארצות הברית. הדיון שיקף מחלוקת: רוב המשתתפים סברו שנכון להגיב על תקיפת הסייבר האיראנית בממדים הקיברנטי והמדיני, באופן שלא יוביל להסלמה רחבה יותר. עם זאת, היו שטענו שלנוכח מערכת הלחצים שבה נתונה איראן נוצר בחודשים הקרובים חלון הזדמנויות אסטרטגי לתקיפה רחבה של פרויקט הגרעין האיראני. הדיון התמקד באפשרויות התגובה של ישראל בממדים השונים – המדיני, הקיברנטי...
השבוע נחתם הסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני והטכנולוגי בין איראן לסוריה. הנשיא בשאר אל-אסד פגש את רמטכ"ל צבא איראן, מחמד חסין באקרי, שהגיע לדמשק למעמד החתימה, פרס את חסותו על ההסכם והכריז כי הוא משקף את הרמה הגבוהה של הקשרים האסטרטגיים והרב-ממדים בין המדינות. ההסכם גובש לאחר מספר שנים של תיאום ושיתוף פעולה בין סוריה לאיראן במלחמה נגד המורדים והאופוזיציה בסוריה, כמו גם בניסיונות ליירט תקיפות אוויריות ישראליות נגד גורמי הציר השיעי שבהובלת איראן בסוריה. במסיבת עיתונאים משותפת הצהיר שר ההגנה הסורי כי שיתוף הפעולה בין המדינות...
מעורבות של חברות זרות בתשתיות אסטרטגיות בישראל היא סוגיה כלכלית-ביטחונית מורכבת, הנדונה לאחרונה ביתר שאת בין ישראל לארצות הברית. מודל הסדרת משק החשמל הישראלי מדגים כיצד ניתן להגביל השפעה של גורם יחיד, מקומי או זר, על תשתית אסטרטגית של המדינה. ביזור השליטה והפרטת הרכיבים הפריפריאליים והתפעוליים של התשתית, תוך שמירה על ליבת הניהול ויתר הרכיבים האסטרטגיים בידי המדינה, מאפשרים לישראל לאזן בין הגברת התחרותיות במשק ויעילותו, לבין שימור השליטה על נכסיה האסטרטגיים. עם זאת, מודל זה אינו מספק מענה שלם לסיכונים ובמשק החשמל ניתן למנות בו כשלים...
לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות סיניות לתקשורת מדור חמישי (5G) מחריף, ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. במקביל, תאגיד Huawei נמצא במוקד סערות פוליטיות ברחבי העולם וספקיות סלולר בוחרות לאחרונה בחלופות מערביות במקום להמתין להכרעת ממשלותיהן בעניין השימוש בטכנולוגיה סינית. למרות העדר הצהרות רשמיות של ממשלת ישראל בנושא, הסבירות כי תשתיות ה-5G במדינה יכללו טכנולוגיה סינית נותרה נמוכה עד אפסית. לאור מספר יוזמות אמריקאיות שצוברות תאוצה ולפיהן יש לגבש קואליציות של מדינות מערביות שימנעו משימוש...
הפיצוץ שאירע ב-2 ביולי במתקן להרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם העשרת האורניום בנתנז היווה מכה לתוכניות האיראניות לעבור לשלבים מתקדמים בפרויקט הגרעין, אף שאינו עוצר את המשך צבירת האורניום המועשר המקצר עקרונית את לוח הזמנים לפצצה. הדילמה האיראנית – האם להתאפק או להגיב, וכיצד להגיב. בשלב זה אין הטלת האשמה ישירה על ישראל. אופציות התגובה שבפני טהראן הן בתחום הגרעין (העשרה ל-20 אחוזים או כרסום בפיקוח); בתחום הסייבר; בתחום הקינטי לעבר ישראל/ערב הסעודית/מתקנים אמריקאים (ירי טק"ק ו/או כטב"מ); בתחום הטרור בזירה הבינלאומית. שלל...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
זכייתה של חברת IDE טכנולוגיות, המתמחה בפתרונות לטיפול במים, על פני האצ'יסון מהונג קונג במכרז לבנייה והפעלה של מתקן ההתפלה "שורק 2" הוכרעה, לפי הודעת משרד האוצר (24 במאי), על פי שיקולי תמחור. עם זאת, ההחלטה הוצגה בתקשורת כהיענות לדרישת ארצות הברית, שנמסרה בעת ביקורו של מזכיר המדינה מייק פומפאו בארץ, אשר הזהיר ממעורבות סינית בתשתיות. למרות התחושה שכך נמנע משבר בין ירושלים לוושינגטון, סיומה של פרשת "שורק 2" דחה אמנם את המשבר, אך לא הסיר אותו מהפרק. לפיכך, ממשלת ישראל קיבלה ארכה לפעול כיום כדי למנוע משבר עתידי.
