אירועי האביב הערבי בסוריה, בלוב ובתימן גרמו לגלי פליטים, שעלולים לאיים על היציבות הפנימית של מדינות, שעד כה צלחו בשקט (יחסי) את הזעזועים הפוליטיים באזור. ירדן ולבנון מתקשות לעמוד אל מול גלי הפליטים המגיעים מסוריה והשירותים הציבוריים, החל משירותי הבריאות והחינוך עבור לאספקה סדירה של מים וכלה בסדר הציבורי, נמצאים בסכנת קריסה. מלבד הסכנה העתידית האפשרית ליציבות בית המלוכה ה-האשמי, חוסר יציבות הוא מסוכן ועלול ליצור כיסים של ריק שלטוני שמהם יכולים לפעול ארגוני טרור, הנהנים ממימון חיצוני ומיטיבים למלא את הריק הכלכלי-חברתי במדינות כושלות,...
מאמר זה מציג את הלכי הרוח בקרב החברה האזרחית הפלסטינית כפי שבאים לידי ביטוי ברשתות החברתיות הפלסטיניות. ברקע, חידוש המשא ומתן בין ישראל לנציגי הרשות הפלסטינית, אשר אינו זוכה להתייחסות משמעותית ברשתות אלא לכמה הפגנות נגד חידושו.
מערכת הבחירות הניעה שיח ערני ברשתות החברתיות שהתמקד בשלוש סוגיות עיקריות: 1. מפת הדרכים של המלך עבדאללה-2: מעבר למשטר דמוקרטי פרלמנטרי, שינוי הפירמידה החברתית באופן הדרגתי על ידי השקעה ב-'דור העתיד' על חשבון ראשי השבטים שהיוו עד כה את בסיס התמיכה במלך. 2. השלכות "האביב הערבי" על ירדן, החשש מאובדן השליטה והיציבות והבחירה של הצעירים בהתמרה ולא במהפכה. 3. השקפות שונות באשר לתוצאות הבחירות. ניצחון טקטי למלך, כישלון האחים המוסלמים, ניצחון השמרנים, ראשי השבטים, ואף ניצחון אנשי העסקים.
הבחירות לפרלמנט הירדני, שנערכו ב-23 בינואר 2013, לא נתנו תשובה חד משמעית באשר להשפעות ההתקוממויות בעולם הערבי על יחסי הכוחות האמיתיים בממלכה, בין הממסד ובראשו המלך, לבין האופוזיציה, ובמרכזה תנועת "האחים המוסלמים". שני הצדדים התמידו בהתחפרותם בעמדות המוצא שלהם: המלך – באשר לקיומן של הבחירות במסגרת חוק הבחירות שלמרכיביו הוא הסכים, ו"האחים המוסלמים" – בהחרמת הבחירות לאור סירוב הממשל הירדני לקבל את תביעותיהם. יש להניח שכשלון "האחים המוסלמים" במצרים לייצב את שלטונם ומוראות המאבק האלים בסוריה ירסנו את הכוחות...
ניתוח התהליכים הפנימיים אשר מתרחשים בירדן על בסיס השיח ברשתות החברתיות מוגבל, בשל פיקוח של המשטר ומהסיבה שקשה לאתר ניתוח עומק על ידי מובילי דעת קהל בירדן. בהשפעת תהליכי השינוי בעולם הערבי, עולים ברשתות בירדן הדרישות לרפורמות ולסדר חדש. ניכרת השתתפות של צעירים בירדן, עבר ירדנים ופלסטיניים, המבינים את עוצמת המדיה החדשה. ניתן למצוא ברשתות החברתיות גם גורמים מהמגזר הפוליטי-מדיני וגם אנשי עסקים, אך שיעור השתתפותם אינו דומה לשאר מדינות ערב. השיח התגבר באופן משמעותי לאחר אירועי ההפגנות האחרונים, בדגש על הפגנות נובמבר 2012, שפרצו בעקבות...
ההפגנה שהתקיימה ביום שישי, ה-5 באוקטובר 2012, מול מסגד חוסייני בעמאן הייתה הגדולה ביותר מאז החלה ההתקוממות הערבית. עד כה, מדובר בחדשות טובות מנקודת מבטה של האופוזיציה בירדן, ואולי אף היחידות. תחת הדגל של הצלת האומה, המארגנים, בעיקר חזית הפעולה האסלאמית, המייצגת את האחים המוסלמים, וכשבעים ארגוני אופוזיציה שונים, אינם יכולים להיות שבעי רצון לנוכח 10,000 מפגינים. מזה שבועות הם העלו באופן פומבי את רף המשתתפים בקריאה להפגנה בת 50,000 משתתפים, בניסיון לחקות את "הפגנת המיליון" שהתקיימה במצרים.
מאמצי המלך להשיג הסכמה רחבה לרפורמות הפוליטיות שהוא מציע, בעיקר בחוק הבחירות, לא צלחו עד כה. עבדאללה השני נחרץ בדעתו, כי על הבחירות להתקיים עד סוף 2012 ושר ההסברה הודיע, כי בקרוב תחולקנה תעודות הבוחר. מאידך, תנועות האופוזיציה השונות ובראשן "האחים המוסלמים" עומדות על דעתן כי הצעות הממשלה אינן עונות על דרישותיהן וכי הן תחרמנה את הבחירות. סלע המחלוקת נשאר – מספר הנבחרים לפרלמנט ברשימות הארציות, בניגוד לאלו שיבחרו על בסיס מחוזי.
המלך עבדאללה נוקט בגישה פייסנית כלפי המפגינים באומרו לטראונה שיש לטפל בהם "באופן תרבותי" ומתוך הצורך להבין את המניעים והסיבות, כדי להבטיח שהם יסייעו להידוק הקשר בין העם ומוסדות המדינה. כוחות הביטחון לא נשכחו ממכתב המלך, המציין את הצורך למלא את צרכיהם. וכמובן הפלסטינים – המלך מדגיש את התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ברת קיימא בגבולות 1967 ומזרח ירושלים בירתה – "אנחנו ההאשמים נמשיך למלא את תפקידנו ההיסטורי בהגנה ושמירה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים".
בחודשים הקרובים מצפה למלך עבדאללה השני המבחן המורכב ביותר שלו, בוודאי הקשה ביותר מאז ירש את אביו לפני כשלוש עשרה שנה. בתוך הממלכה פנימה ולאורך גבולותיה עם שלוש מתוך המדינות השכנות לה , ההתפתחויות טומנות בחובן השלכות מרחיקות לכת על האזור באופן כללי ועל יציבותה של ירדן בפרט.
לאחרונה נראה היה כאילו הפניקס של רעיון הקונפדרציה הירדנית-פלסטינית קם מהאפר. השיח בנושא זה התחדש בעקבות המשבר ברשות הפלסטינית שבשיאו השתלטה תנועת החמאס בכוח על רצועת עזה. משבר זה יצר תחושה של מצב של חוסר מוצא הנובע מחוסר יכולת של הפלסטינים להתקדם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בכוחות עצמם. התחושה עוררה מגמה של נוסטלגיה לתקופה שלפני עלייתה של התנועה הלאומית הפלסטינית לקדמת הבמה כשגורלם של הפלסטינים נקבע על ידי מדינות ערב ובעיקר מצרים וירדן. תחילה זה התבטא ברעיונות שעלו בעיקר בישראל לפיהם מצרים וירדן ישלחו לרצועת עזה ואיו"ש כוחות...
עלייתה של התנועה הפונדמנטליסטית האסלאמית ככוח חברתי ופוליטי היא ההתפתחות החשובה ביותר בעולם הערבי המודרני. החל מסוף שנות ה -70, האיסלאם הרדיקלי השפיע ישירות על מצרים וירדן, על שכנותיה וחתימה על חוזי שלום עם ישראל. התנועה האסלאמית הרדיקלית בשתי המדינות הללו הניחה שתי צורות – לא אלימות, המיוצגות בעיקר על ידי האחים המוסלמים, ואלימות, המיוצגת על ידי קבוצות טרור שונות. שתי הקבוצות שיתפו את המטרה של החלפת המשטרים הקיימים עם האוקרטיות האסלאמיות. מצרים וירדן הגיבו בתקיפות על צמיחת האיסלאם הרדיקלי, והאירו את פעילות הטרור. משטרים מצריים...
על רקע הדיון המתמשך בשאלה האם עשוי כינוסה של ועידה בינלאומית לשלום להוות מכשיר יעיל בקידומו של תהליך מדיני בזירה המזרח תיכונית, מטרת העבודה היא להבהיר את עמדות הצדדים העיקריים המעורבים – מאז ראשית 1985 – הן ברמה האזורית והן ברמה המעצמתית – במגעים ובמהלכים המדיניים שנתרקמו סביב רעיון הוועידה. במישור האזורי תתמקד העבודה בניתוח והסבר תפיסותיהן של ירדן, ישראל סוריה, אש"פ ומצרים, כפי שעוצבו והתפתחו בעקבות הסכם עמאן שנחתם בין חוסיין לאש"פ בפברואר 1985. במישור הגלובלי תדון העבודה בעמדותיהן של שתי מעצמות העל,...
