מנקודת המבט של ישראל, התחממות היחסים עם סין נובעת במידה רבה מהתוחלת הכלכלית הפרגמטית והמפתה שהיא מציעה, ולכן מדיניות ישראל התמקדה במיצוי ההזדמנות הכלכלית. הרציונל של הנשיא שי ומפלגת השלטון בסין לחיזוק היחסים עם ישראל פרגמטי באותה מידה, אך הסיבה שונה: סין שואפת מזה זמן רב לקבל גישה למגזר החדשנות והטכנולוגיה רב המוניטין של ישראל, הנחשב לאחד המתקדמים בעולם. סיבות אלה הביאו לכך שיחסי סין-ישראל הואצו באופן דרמטי, מסחר בסחורות ועד השקעות ויחסים דיפלומטיים, ועוד. עם זאת, בשנים האחרונות, בין היתר בתגובה ללחץ הגובר מצד ארה"ב על ישראל...
כינון היחסים בין ישראל לסין ב-1992 לא גרם לאקדמיה הישראלית לשנות מכיווני המחקר הקלאסיים בהם עסקה, ומחקרים חדשים בנושא סין לא עמדו בראש סדר העדיפויות שלה. למרות זאת, פרופ' אהרן שי, מוותיקי הסינולוגים בישראל, הקדיש לנושא ספרים רבים, ביניהם הספר "סין וישראל: בין סינים ליהודים, בין בייג'ינג לירושלים". כמי שגם הקים את החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, ביקשנו לשוחח איתו על אודות תובנותיו לגבי קשרי ישראל-סין והתפתחות הידע בנושא סין באקדמיה הישראלית.[1] פרופ' שי מציין בחיוב את המהפכה שהתרחשה ביחסי ישראל-סין בשלושים השנים...
על פניו, התחרות האסטרטגית עם סין כמעט לא עלתה לדיון בעת ביקור הנשיא ביידן בישראל ובערב הסעודית, למעט בשוליים. אולם, למעשה קידם הנשיא בביקורו צעדים מעשיים לרתימת השותפות האזוריות למהלכיה של ארצות הברית, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. הצהרה משותפת אודות כינון דיאלוג בין ירושלים לוושינגטון בנושא טכנולוגיות מתקדמות משקפת הבנות משותפות לגבי אתגרי התחרות הטכנולוגית, ומבטאת שלב חדש בשותפות האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית.
כמו בטכנולוגיות מפציעות אחרות, סוללות לרכב חשמלי והמאמצים להשגת שליטה בטכנולוגיה המתפתחת הם דוגמא נוספת לטשטוש הגבול בין טכנולוגיות אזרחיות לבין אלה המשפיעות על ביטחון לאומי. סין מגלה עניין בפיתוחים ישראליים בתחום ולכן על ממשלת ישראל לקבוע מדיניות לאומית בנושא כדי להימנע מלהימצא בהתנגשות שלא התכוונה והתכוננה לה מול ארצות הברית.
ב-24 בינואר 2022 מלאו 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. במהלך שלושת העשורים האחרונים ראו היחסים בין הצדדים עליות ומורדות. ישראל רואה בסין מעצמה עולה עם פוטנציאל כלכלי רב, אך מנגד, קיימות בין השתיים גם מחלוקות בשל שיתופי הפעולה בין סין לאיראן, וכן עקב דפוס הצבעותיה של סין באו"ם, שאינו תואם תמיד את האינטרסים של ישראל. בשנים האחרונות הושפעו היחסים גם מהתחרות בין המעצמות. על רקע זה ולציון 30 שנות יחסים דיפלומטיים, נערך ראיון עם שגריר סין בישראל, מר צאי רון (Cai Run). דבריו של השגריר התייחסו להזדמנויות ולאתגרים הגלומים...
קשרי ערים אחיות ותאומות מנוהלים בדרך כלל על ידי עיריות כדי לקדם צרכים מוניציפליים ועסקיים, אולם בסין הם משמשים גם כדי לקדם את יעדי המפלגה הקומוניסטית והשלטון המרכזי, ומוכוונים על ידם. בשל הבדלים במבנה השלטון ובאופני פעולתו בישראל ובסין ולאור הפרשי העוצמה ופערי הידע בין הגורמים משני הצדדים, יחסי הערים גולשים לעתים לתחומי מדיניות חוץ וביטחון, שהם בסמכות ממשלת ישראל. על השלטון המרכזי והמקומי בישראל לשפר את מנגנוני המדיניות ולצמצם את פערי הכשירות, הידע והמודעות בנושא.
התחרות בין ארצות הברית וסין על עליונות טכנולוגית בשוק השבבים, ביחד עם השפעות מגיפת הקורונה, גרמו לשיבוש שרשרת אספקת השבבים העולמית ולמחסור חריף הנמשך כבר מעל שנתיים. המשבר ממחיש הן את התלות העולמית בשבבים והן את היתרונות האסטרטגיים שייווצרו למדינות אשר ימנפו את המשבר לתועלתן.
כשבועיים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה אירח נשיא סין, שי ג'ין-פינג, את הנשיא ולדימיר פוטין, בחסות אולימפיאדת החורף שנערכה בבייג'ינג. מופע האחדות הותיר במערב רושם של התהוות ציר חדש מול ארצות הברית. אולם הפלישה הרוסית לאוקראינה ציירה במערב את סין כשותפה ל"ציר רשע", או לפחות כאחראית להמשך עמידתו. במאמר זה נבחנים לקחים אפשריים ממלחמת רוסיה-אוקראינה למדיניות החוץ הסינית והשלכותיהם על המזרח התיכון.
אמרה המיוחסת לנפוליאון, "מוטב לתת לענק הסיני לישון; כשיתעורר, העולם ירעד", מתאימה לשינויים המתרחשים בעולם בעשור האחרון – סין מתעוררת והעולם רועד. העוצמה הכלכלית והמדינית של סין מורגשת כמעט בכל פינה על פני הגלובוס. היא מעלה שאלות רבות לגבי מקומה ותפקידה במאה ה-21 ותהיות כיצד נושפע, כל אחת ואחד מאיתנו, מצעדיה של סין.
מה אנחנו יודעים על סין? מעט מאוד. כמעט כל אחד יודע לומר שסין היא מדינה ענקית ו"מסתורית" ובה האוכלוסייה הגדולה בעולם; לסינים שיער שחור ועיניים מלוכסנות והם מדברים וכותבים בשפה משונה שאינה מובנת במערב....
ביולי 2021 פרסם מכון המחקר האמריקאי CSIS דו"ח על פעילות ריגול של המודיעין הסיני בארצות הברית, שבין יעדיה מטרות ממשל, המגזר הביטחוני ויעדים אזרחיים. מאמצי הריגול כללו שימוש נרחב בגופים ממשלתיים, מפלגתיים, עסקיים, וגורמי אקדמיה מסין. סביר מאוד שמאמצי ריגול של סין מתקיימים גם בישראל, הנתפשת על ידי סין כמעצמה טכנולוגית מובילה. ליכולותיה המתקדמות של ישראל, בפרט בטכנולוגיה עילית, בסייבר, ברפואה ובחקלאות יש פוטנציאל תרומה כמעט לכל תחום בתוכניות התעצמותה של סין. לפיכך, חשוב להכיר לעומק את דפוסי פעילות המודיעין של סין ולצמצם את מידת...
עם התקדמות שיחות הגרעין בווינה, עולה סוגיית יכולתן של סין ורוסיה להביא את איראן לחתום על הסכם חדש בינה לבין המעצמות. במאמר זה נסקור את ראיית סין ורוסיה את יחסיהן עם איראן ואת האינטרסים שלהן במשא ומתן, וננסה להעריך האם מהן תצמח הישועה, קרי תגובש הסכמה לגבי עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית.
הודעה משותפת שפרסמו נשיאי סין ורוסיה בתום פגישתם שנערכה ב-4 בפברואר מחדדת את המסקנה כי בניגוד למלחמה הקרה בגלגולה הקודם, כאשר במרבית שנותיה ניהלו שתי מדינות אלה מדיניות שונה מול ארצות הברית, בגלגולה החדש של מלחמה זו הן מגבשות חזית אחידה נגדה. הממד האידאולוגי שהפריד ביניהן הוחלף במערכת אינטרסים לאומיים-מדיניים, כלכליים וצבאיים דומים במידה רבה. בסבב הראשון של המלחמה הקרה, כשארצות הברית היא צד למתרס, קל היה לישראל לבחור צד. ואילו בסבב החדש יהיה תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות ליחסיה עם סין, רוסיה וגם עם ארצות הברית מורכב יותר.
