אשפוזם המקביל ביולי של המנהיגים המבוגרים בעולם, מלך ערב הסעודית, סלמאן בן עבד אל-עזיז בן ה-84, ואמיר כווית, שיח' סבאח אל-אחמד אל-סבאח בן ה-91, חידש חששות אשר ליציבותן של שש המונרכיות הערביות במפרץ, הנשלטות בידי משפחות מורחבות המחזיקות במרבית מוקדי הכוח במדינותיהן. מאפיין זה, כל עוד עלה בידי המשפחות לגבש קונצנזוס בקרב ענפיהן השונים, תרם לאורך השנים ליציבות היחסית שממנה נהנו המונרכיות. אולם, מאבקים בתוך המשפחות השולטות, בעיקר סביב הירושה השלטונית, מהווים בחלקן נקודת תורפה העלולה לסכן את היציבות השלטונית, במיוחד כשמדובר במשפחה גדולה....
ביום חמישי, 13 באוגוסט, יצאה הודעה רשמית משותפת לארצות הברית, ישראל ואיחוד האמירויות הערביות, ולפיה ישראל ואיחוד האמירויות תחלנה במהלך מדיני שסופו נורמליזציה מלאה של היחסים ביניהן. בהודעה נכתב שמשלחות מישראל ומאיחוד האמירויות תיגשנה בקרוב לגבש הסכמים בתחומים שונים כדי לצקת תוכן ביחסים. מאמר זה שופך אור על המניעים האפשריים שמאחורי המהלך הדרמטי של איחוד האמירויות על רקע השינויים בסביבתה האסטרטגית ועל השלכותיו האפשריות, בכללן הסיכוי שהצעד האמירתי ידרבן חידוש של התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני.
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, שעליו הוכרז בחגיגיות ב-13 באוגוסט, פוגש את המערכת הפלסטינית באחד מרגעי החולשה האסטרטגית הבולטים שלה מאז כינונה. בכירי הרשות הפלסטינית הגיבו בכעס עצום, מהול בתסכול עמוק. הרשות איבדה נכס חשוב – כוח הווטו על נורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי. אולם, דווקא בתנאים שנוצרו, ראוי שישראל תנקוט גישה תומכת ומרחיבה כלפי הרשות, שתבוא לידי ביטוי בתמורות שישפרו את אפקטיביות שליטתה בשטח, ובתוך כך חידוש מנגנוני התיאום הישיר עם כוחות הביטחון הישראליים. כן ראוי לשלב את הרשות הפלסטינית במיזמים...
ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.
המשטרים במצרים ובמדינות המפרץ חותרים לדימוי של סובלנות כלפי היהדות. המגמה באה לידי ביטוי בין היתר בהצהרות מטעם אנשי דת מוסלמים, בהפקות טלוויזיוניות לרגל חודש הרמדאן, וכן בשיפוץ והקמת בתי-כנסת. גילויי הסובלנות משקפים גישה אינסטרומנטלית של המשטרים, ובה בעת תהליכי עומק חברתיים התומכים בקידום ערכים של פתיחות ורב-תרבותיות. על אף שבמצרים ובמדינות המפרץ קיימת דואליות של יחס חיובי ליהדות לצד עוינות כלפי ישראל, שיח הסובלנות תורם לחיזוק תפיסת היהודים כשייכים למרקם האזורי, ובעתיד הוא אף עשוי לסייע בחימום הקשרים בין עמי ומדינות האזור לבין ישראל....
לנוכח החשש הגובר מכך שהכלכלה הקורסת והתסיסה הגוברת ברצועת עזה יובילו לחידוש העימות בין ישראל לחמאס, הביעו באחרונה בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון תמיכה בתכנית לבנות ברצועה נמל ימי, ובלבד שהפרויקט יישען על הסדרי ביטחון הולמים. עד כה, למעט השרים ישראל כ"ץ ויואב גלנט, ממשלת ישראל לא ביטאה בפומבי עמדה רשמית בקשר לתכנית. נראה כי הדבר נובע משיקולים הנוגעים לאינטרסים של שחקנים אזוריים נוספים, כמו גם לסוגיות ביטחוניות. מאמר זה עוסק בכמה מן השיקולים, שראוי כי ינחו את הדיון בנושא.
