"מודל הפיתוח הסיני" מוזכר כיום במצרים כמקור חיקוי העומד לנגד עיניה בגיבוש תכניותיה הכלכליות. שיח זה מבטא את רצונה ללמוד מניסיונה של סין ולהדק את שיתוף הפעולה עמה. יתרה מכך, ההשוואה לסין נועדה לחזק את אמון הציבור המצרי ברפורמות הכלכליות שמוביל המשטר ולהקנות לגיטימציה לדגם שלטונו הסמכותני. המודל הסיני מעורר עניין גם במדינות נוספות, אשר תוהות בנוגע ליכולתו לשמש חלופה למודל המערבי. אולם, כפי שמציינים בכירים באקדמיה ובממשל בסין, יש קושי בהעתקתו של מודל ההולם את מאפייניה הייחודיים של סין למדינות מתפתחות אחרות בעולם. לפיכך, בשעה...
התגובות במצרים למותו של מוחמד מורסי, הדגימו את הקיטוב שעודנו שורר במדינה בפרט ובמזרח התיכון בכלל בחלוף שש שנים מהדחתו. בעוד שמשטרו של עבד אל-פתאח א-סיסי ביקש לגמד את מותו, תומכי האחים המוסלמים במצרים הפגינו נוכחות ברשתות החברתיות וביקשו לתעל את האירוע לחיזוק השפעתם. במבחן התוצאה הצליח המשטר להכיל את האירוע הנפיץ. בד בבד, השיח הפרו-אסלאמיסטי ברשתות החברתיות – על אף שלא היתרגם לפעולות רחבות בשטח – מהווה תזכורת לכך שהאחים המוסלמים עודם מייצגים חלק לא מבוטל בדעת הקהל המצרית. ישראל הרשמית מצידה נהגה נכון כאשר לא התייחסה למות...
מהפכת ה־ 25 בינואר 2011 במצרים שהייתה חלק ממחאות ומהפכות 'האביב הערבי' הביאה לשינוי במשטר במדינה אך גם הולידה אתגר למדינתיוּת, כלומר, אתגר בממדים של המונופול המדינתי על השימוש בכוח, היעילות המנהלית של המערכת הביורוקרטית וההסכמה האזרחית בתוך המדינה סביב הגדרת זהות הקולקטיב והמדינה. אתגר זה הביא לשינוי משטר נוסף בקיץ 2013 ולחזרתה של מצרים למשטר אוטוריטרי, אחרי שנה של ניסיון מעבר לדמוקרטיה. עקב כך חלה ירידה נוספת במדינתיוּת של המדינה המצרית. אתגר המדינתיות הניצב בפני מצרים מאז 2011 השפיע על מצבה הפנימי מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית....
החודש מציינות ישראל ומצרים ארבעים שנה לחתימת הסכם השלום, אשר קיבע את מעמדו כבחירה אסטרטגית עבור שתי המדינות ובבסיסה הרחקת סכנת המלחמה. לאורך השנים שרד השלום אתגרים ותהפוכות ואפשר שיתוף פעולה ביטחוני מתהדק סביב אינטרסים משותפים. עם זאת, אין להסתפק ביחסים שבין ההנהגות ומערכות הביטחון והגיעה העת להעמקת שורשי השלום בין העמים. חיזוק הנדבך האזרחי של השלום יעניק רווח לכל הצדדים: ישראל תזכה להידוק הציר הבילטרלי עם מצרים ולהעמקת שיתופי הפעולה האזוריים; מצרים תקטוף את הפירות הכלכליים והטכנולוגיים של שיתוף הפעולה עם ישראל. על אף שחסמים רגשיים...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
פתיחת השיחות הרשמיות בדבר הקמת פורום הגז של מזרח הים התיכון מהווה חיבור ראשון מסוגו של הבריתות המשולשות שרקמו בשנים האחרונות מצרים וישראל – כל אחת בנפרד – עם יוון וקפריסין, והיא גם תוצר של עסקת ייצוא הגז מישראל למצרים, שנחתמה בפברואר 2018. ייסוד הפורום משקף מגמה שבמסגרתה מערכות היחסים המשולשות לא זו בלבד שאינן הופכות למערכות מתחרות, אלא יוצרות נקודות השקה. בעוד שנושא האנרגיה הוא הבסיס להקמת פורום הגז, ניתן לזהות תהליכים גאו-אסטרטגיים רחבים יותר שהביאו לייסודו ואשר אותם עשויות מדינות האזור למנף לשיתופי פעולה נוספים.
פורום הצעירים העולמי (WYF) בחסות נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי התכנס בראשית נובמבר בשרם א-שיח', במטרה להעניק גוון חדש לתפקיד העולמי המוביל שמצרים שאפה למלא תחת נשיאים קודמים. הפעם הדגש היה על האתגרים החברתיים והכלכליים הניצבים בפני הדור הצעיר במצרים וזיקתם לאתגרים דומים שחווים צעירים במקומות רבים אחרים בעולם. דיוני הפורום הולידו שורת המלצות בשלושה הקשרים: קידום השלום, תחום הפיתוח ותחום החדשנות. ישראל לא הוחרגה ממסרי השלום שנישאו בפורום, שאף אותתו שהיא מוזמנת למלא תפקיד בחזון השלום, היציבות, שיתוף הפעולה והפיתוח האזורי, שאליו חותרת...
ב-27 בספטמבר 2018 הכריזה דלק קידוחים כי חברת East Mediterranean Pipeline, אשר 25 אחוזים ממנה מוחזקים בידיה, רכשה חלק מן החברה המצריתEastern Mediterranean Gas, המסתכם ב-39 אחוזים, או 518 מיליון דולר, בצינור הנפט הנמתח לאורך 90 ק"מ, מאשקלון שבישראל לאל-עריש שבמצרים, וכן את הזכות הבלעדית להפעלתו. בהתחשב בסיכויי ההיתכנות הנמוכים של האופציות האחרות, הצורך בהגדלת מכירות הגז הטבעי בישראל עצמה ולשווקים חיצוניים על מנת להצדיק את ההשקעה הדרושה בפיתוחו של שדה לווייתן, וכן על מנת לגוון את היחסים בין ישראל ומצרים, הרי שרכישתן של הזכויות...
המחסור הגובר במים בעשורים האחרונים מאלץ את מצרים להתמודד עם מכלול אתגרים הנובעים מהסוגיה, ולחפש אחר פתרונות. למצרים וישראל ניסיון מוכח בקידום נושאים שאינם קשורים ישירות בביטחון, בפרט כשמדובר באינטרסים כלכליים מובהקים. וכיום, פתיחותה של מצרים לסיוע חיצוני בהתמודדות עם משבר המים הפוקד אותה, לצד הקו הפרגמטי שמוביל הנשיא א-סיסי בנושא, יוצרים אפשרות להרחבת הנורמליזציה בין המדינות. הידע הישראלי בתחומי ניהול משקי מים, מחזור, התפלה וחקלאות מדברית, מכיל פוטנציאל לשיתופי פעולה מגוונים העשויים לתרום להעמקת יחסי השלום.
שתי התפתחויות שנרשמו בשבועיים האחרונים מאיימות לצמצם משמעותית את אפשרויות ייצוא הגז של ישראל. האחת היא ניצחונו של ארדואן בבחירות בטורקיה וההרחבה הצפויה של סמכויותיו, שמפחיתים ואולי מבטלים את הסיכוי להקמת צינור גז תת-ימי מישראל לטורקיה. השנייה היא דיווחים ראשוניים (לא מאומתים) על מאגרי גז חדשים מול חופי מצרים*, המעמידים בסכנה את האפשרות שישראל תייצא למצרים או תעשה שימוש במתקני ההנזלה במצרים לצורך ייצוא לאירופה.
רעיון "תהלוכת השיבה", שיזמו ארגונים אזרחיים ברצועה אשר ביקשו למקד מחדש את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית במצוקתם של תושבי האזור באמצעות הפגנות המוניות לאורך הגדר, "נחטף" על ידי חמאס, המצוי במצוקה. ישראל, בתורה, מסוגלת להכיל ישות עוינת לצדה, ובלבד שתהיה מרוסנת, מורתעת ומתפקדת. אל היעד הזה ניתן להגיע רק לאחר הכרה בצורך שבפיתוח אסטרטגיה נבדלת מול רצועת עזה ומול הגדה המערבית, מיצוי כל אפשרות לניצול חולשת החמאס בעת הזו ומינוף נכונות חמאס להודנא ארוכת טווח. בסיוע מצרים ובמעורבות של הקהילה הבינלאומית, יכולה ישראל לפתח...
