כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל...
בחודשים האחרונים של שנת 2017 נהרגו למעלה מ־ 600 בני אדם בשני פיגועי טרור שבוצעו במצרים ובסומליה בידי שני ארגונים מקרב בעלי הברית של 'המדינה האסלאמית' ושל אל־קאעדה. מספר הנפגעים העצום שגרמו שתי ההתקפות הללו מראה כי למרות הצהרות שמושמעות בדבר התבוסות של 'המדינה האסלאמית' ושל אל־קאעדה, המערכה נגד הטרור של פעילי הסלפייה־ג'האדייה נותרה חיונית ורחוקה מסיום.
הפיגוע בעיירה ביר אל-עבד היה הפגנת כוח של 'המדינה האסלאמית', בתקופה בה היא ניגפת בעיראק ובסוריה ומאותגרת על ידי קבוצות טרור מתחרות. הזעזוע וההלם הניכרים במצרים מאז מעלים את השאלה, האם הוא יביא למפנה במדיניות המצרית הכוללת נגד הטרור. על אף האתגר המורכב הניצב בפני מצרים כיום, כמו גם בפני מדינות נוספות במזרח התיכון, חזקה עליה שתוכל לו – מרגע שתחליט כי מדובר במשימה בעלת עדיפות לאומית. מן הראוי שהטרגדיה האנושית והלאומית במצרים תשמש קריאת השכמה למצרים ולידידותיה באזור ובעולם, בטרם תפקודנה אותה התקפות טרור נוספות, אשר לבטח תגענה אם לא...
מצרים מתמודדת מראשית המחצית השנייה של 2017 עם עלייה משמעותית בהתקפות הטרור הסלפי-ג'האדי בחצי-האי סיני ובמצרים פנימה. שיפור המצב הביטחוני במדינה מחייב את קהיר להתגבר על האתגרים הכרוכים במעבר מאסטרטגיה של "מאבק בטרור" (CT) לאסטרטגיה של "מאבק בהתקוממות" (COIN) המוכוונת לאוכלוסייה הבדואית המקומית בחצי האי סיני. המשטר המצרי נוקט זה מכבר צעדים ראשוניים בכיוון זה במישורים הצבאי, הכלכלי, החברתי והפוליטי, לרבות הקמת "המועצה הלאומית למאבק בטרור ובקיצוניות" ביולי 2017, אך עדיין עליו לגבשם לכדי אסטרטגיה אינטגרטיבית,...
כוחות הביטחון העיראקיים, הנתמכים על ידי הקואליציה בראשות ארצות הברית, נמצאים על סף שחרור העיר מוסול מידי המדינה האסלאמית. לכך, ובהמשך גם לכיבוש א-רקה שבסוריה, תהיה תרומה ניכרת למאמץ הבינלאומי להבסת המדינה האסלאמית. עם זאת, העימותים הפנימיים והאזוריים שאפיינו את עיראק בשני העשורים האחרונים ואשר היוו את בית הגידול לתופעת המדינה האסלאמית נותרים בעינם, וסביר כי בעטיים תימשך גם מגמת הפיצול וחוסר היציבות במדינה. נוכח הדומיננטיות השיעית בעיראק, על אף הפיצול במחנה זה, איראן תמשיך להיות הגורם החיצוני המשפיע ביותר במדינה, תוך שהיא מנצלת את...
בשנה השלישית לייסודה של 'המדינה האסלאמית' היא סופגת תבוסות צבאיות גוברות ומצויה בנסיגה רצופה. עם זאת, היא צפויה להמשיך ולעמוד במרכז הדיון הציבורי הבינלאומי הקשור במאבק נגד הטרור הגלובאלי, גם בשנתה הרביעית. ל'מדינה האסלאמית' עדיין נוכחות צבאית ניכרת והשפעה אידאולוגית באזורים שונים במזרח התיכון ומעבר לו, ובידיה אף יכולת לחזור לחלק מהמקומות שמהם גורשו לוחמיה. במלאת שלוש שנים להכרזה על 'המדינה האסלאמית', ניתן אם כן לקבוע כי ההימור של בגדאדי בהכרזתו על כוונתו להקים אימפריה אסלאמית כשל, אולם השפעתו של זרם הסלפיה-ג'האדיה בזירת המזרח התיכון...
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, השווה את תגובת ארצו לטרור הפקיסטני שבא לידי ביטוי במתקפה על כוחות הודיים באוּרי, בחלק של קשמיר שנמצא בשליטת הודו, בספטמבר 2016 , לפעולות התגמול והמנע שמבצעת ישראל מעבר לגבולותיה. אמירתו פתחה פתח לדיון מעמיק סביב השאלה האם נכון להודו לאמץ את האסטרטגיה הצבאית הישראלית. ההיסטוריה, התרבות הפוליטית והשיח על ביטחון לאומי שמאפיינים מדינה משפיעים מאוד על קובעי המדיניות ועל הציבור שמאחוריהם. לאור זאת, מאמר זה מבקש לטעון כי ההבדלים המהותיים בתפיסה האסטרטגית, בעמדה הדיפלומטית ובטקטיקות הצבאיות בין הודו לישראל יוצרים...
מאמר זה מבקש לתאר ולהגדיר את תפיסת התכסית האנושית, שהתפתחה בצבא האמריקאי לאור ניסיונו באפגניסטן ובעיראק. המאמר יעמוד על הסיבות שהובילו את הצבא האמריקאי לפתח תפיסה זאת; יתמקד בתשתית התיאורטית ובזיקות שבין התכסית האנושית לבין מודיעין תרבותי ואינטליגנציה תרבותית. כל אלה, לאור הניסיון האמריקאי והישראלי בזירות העימות השונות. הבנה מעמיקה של התרבות המקומית הפכה לתנאי הכרחי להבטחת הרלוונטיות של המשימה הצבאית. המודיעין התרבותי, כחיבור בין הידע התרבותי שנוצר באמצעות מערכת התכסית האנושית לבין המודיעין הנדרש לצורך ביצוע המשימה הצבאית, התברר...
האם התקיפות האמריקאיות באחרונה, המתבצעות במערכה נגד דאע"ש, וכן המדיניות הרוסית המתירנית בהפעלת הכוח האווירי בסוריה, הגורמת לפגיעה נרחבת באזרחים ובתשתיות אזרחיות, מעידות על שינוי בסטנדרטים הבינלאומיים בלחימה נגד ארגוני טרור ושחקנים תת-מדינתיים? לאור התרחשויות אלו עולה גם השאלה: האם כללי המשחק החלים על מעצמות חלים גם על מדינות אחרות, שמתמודדות מול אתגר הטרור, כמו ישראל? ובאיזה אופן על ישראל להיערך לסבב לחימה עתידי מול ארגון תת מדינתי אלים דוגמת חמאס או חיזבאללה, הפועל באזורים צפופי אוכלוסין?
בעקבות חוסר ההצלחה של מצרים בלחימתה בטרור הסלפי-ג'האדי בסיני וגלישתו למצרים גופא, מצרים עוברת לשלב חדש במלחמתה בטרור שמאפיינים אותו גיוס שבטי הבדואים בסיני למלחמה במחוז סיני של המדינה האסלאמית שמשולב בתכניות לשפור המצב הכלכלי בסיני, ושיתוף פעולה מתהדק עם ישראל. בעוד האלמנט הראשון זוכה להבלטה פומבית, פרסום שיתוף הפעולה עם ישראל לא נוח למשטר המצרי ולכן הוא מאפשר אף פרסומים בתקשורת המצרית המייחסים לישראל סיוע לטרור נגד מצרים. המשמעות היא ששיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל הוא קוניוקטורלי, ועשוי להיפסק כאשר הבעיה המצרית בסיני תיפתר.
לניתוק היחסים בין מדינות מפרץ מרכזיות ומדינות סוניות נוספות לקטאר והטלת מצור על ידי מדינות אלו על קטאר יש השלכות גם בזירה הישראלית פלסטינית, המעורבות הקטארית ברצועת עזה המסייעת לייצובה עלולה להיפגע, והחמאס עלול להידחף לזרועות איראן, תרחיש שיגביר את הסיכויים להתלקחות מחודשת מול הרצועה. האינטרס הישראלי הוא לתמוך בתיווך אמריקאי שיסיים את הפרשה בפגיעה במעמדן של איראן והחמאס, אך ללא פגיעה חמורה בפעולות החיוביות של קטאר מול רצועת עזה ובתיווך עם החמאס.
לפני כשבועיים דיבר ראש הממשלה בכנסת על פריצת מערכת "צוק איתן" ב-2014 בניגוד לכוונות הממשלה ולמאמציה, ועל החלופות למערכה: המדינית שאיננה רצויה (הסדר עם חמאס) והצבאית שלא נבחרה (כיבוש עזה). הדברים מקבלים משמעות עכשווית, נוכח התגברות הלחצים המהירה ברצועת עזה כיום, ועמה החמרת הסיכון בהתפרצות עימות נוסף, אשר ישראל איננה חפצה בו. גם במסגרת מדיניותה הנוכחית, על ישראל ליזום בהקדם עשייה נמרצת להפחתת הלחצים ההומניטאריים-כלכליים על רצועת עזה, כדי להאט את הצטברותם המאיצה הסלמה; במקביל, עליה להיערך לפריצת המערכה ולהתפתחותה עד לכדי כיבוש...
