הסיבה לפרוץ המשבר הנוכחי בקווקז רחבה ועמוקה הרבה יותר מאשר דאגתה של רוסיה לשלומם של תושבי דרום-אוסטיה, מיעוט אתני שאיננו רוסי. הסיבה האמיתית לכך שרוסיה פלשה לגיאורגיה נעוצה בהתנגשות אינטרסים בין רוסיה למערב בארבע חזיתות שונות, הבאות כולן לידי ביטוי במשבר זה, כפי שיפורט להלן. רוסיה פלשה אמנם לגיאורגיה אך את הדי הפלישה לגורי ולפוטי היא ציפתה שישמעו היטב לא רק בטיביליסי ובקייב אלא גם בבריסל ובוושינגטון. מאמר זה מנסה להתחקות אחר סיבות העומק לפרוץ המשבר תוך התייחסות להקשר הגיאו-פוליטי שלו וכן למימד הזמן. אלה נותנים תמונה ברורה יותר של...
ב- 9 ביולי הודיעו כלי התקשורת האיראנים על שיגור תשעה טילים מסוגים שונים, במסגרת תרגיל של משמרות המהפכה שכונה "הנביא הגדול 3". תרגיל הזה הוצג כתרגיל של כוחות הצי וחיל האוויר של משמרות המהפכה (הגוף האחראי על הפעלת הטילים ארוכי הטווח של איראן). התרגיל החל ב- 8 ביולי, כמעט במקביל לתרגיל ימי של ציי ארה"ב ובריטניה במפרץ הפרסי, מול חופי בחריין. המאמר בוחן את העובדות והמשמעויות הנגזרות מהתרגיל המדווח הזה.
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הכריז בנאומו ב"ועידת הנשיא" על התקדמות ממשית בשיחות שמנהלת ישראל עם הרשות הפלסטינית. לדברי אולמרט, "הושגו גם הבנות והסכמות בעניינים חשובים ביותר, אם כי לא בכל הסוגיות". השיחות שמנהלים בערוצים מקבילים אולמרט עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), ושרת החוץ ציפי לבני עם אחמד קריע (אבו עלא), נועדו להשגת הסכם עקרונות עד לסוף 2008, כפי שהובטח בוועידת אנאפוליס. אולמרט מבקש להאיץ את לוח הזמנים ולהשלים את גיבוש ההסכם עד לסוף הקיץ הקרוב, במטרה להביאו לאישור הכנסת במושב החורף.
בדצמבר 2007 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית הערכה מחודשת בדבר כוונותיה ויכולותיה של איראן בתחום הגרעין. הערכה זו משקפת עדיין בעיקרה את עמדתה של קהילת המודיעין האמריקאית בסוגיית הגרעין האיראני. ואולם הביקורת הקשה שנמתחה על המסמך; הודעתן של ממשלת ארצות-הברית וממשלות נוספות לאחר פרסום המסמך, כי לא שינו את גישתן המחמירה כלפי האיום האיראני; הודאתו של יו"ר המועצה הלאומית למודיעין בארצות-הברית כי היה מקום לשנות את ניסוח המסמך; ופרסום הדו"ח המאוזן יותר על-ידי מנהל המודיעין הלאומי של ארצות-הברית – כל אלה נוטלים לא מעט מעוקצו של מסמך...
בביקורה בישראל וברשות הפלסטינית בראשית חודש מארס, דיברה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, על הפעלת מנגנון הפיקוח האמריקאי, בראשות הגנרל צ'רלס פרייזר, על מילוי התחייבויות הצדדים על פי מפת הדרכים. פקידים אמריקאים הסבירו, שהממשל לא התייאש מהסיכויים להשיג הסדר בסוגיות הליבה, אך יש היגיון בהתמקדות עתה בשיפור מקביל של המצב בשטח. לדבריהם, אם המציאות לא תשתנה, כל הסדר שיושג יהיה תיאורטי בלבד. אפשר להעריך, שהשינוי בסדר העדיפויות של הממשל אותו מבקשת רייס להוביל נובע משתי סיבות. ראשית, אין סימנים להתקדמות כלשהי בשיחות על "סוגיות...
הדו"ח החדש והעדכני ביותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על פעילויות הפיקוח באיראן, דו"ח שרבים ציפו לו, נשלח למדינות החברות ב-סבא"א ב-22 בפברואר 2008 וכמעט מייד דלף לעיתונות. כרגיל, איש לא היה מרוצה לגמרי מן הדו"ח אולם כל אחד יכול היה למצוא בו משהו התומך בנקודת ההשקפה המיוחדת שלו או שלה. כרגיל, החלק החשוב ביותר של הדו"ח – העוסק בתוכנית האיראנית הקיימת להעשרת אורניום, עם פוטנציאל לאספקת החומר למתקן נפץ גרעיני – הועבר אל סוף הדו"ח. עם זאת, דו"ח זה חמור הרבה יותר מקודמיו והוא כולל...
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, הציג בביקורו בישראל החודש את עמדתו המעודכנת ביחס להסדר ישראלי-פלסטיני. בהצהרה שנשא במלון "קינג דייוויד" בירושלים, פירט בוש את חזון "שתי המדינות, ישראל ופלסטין, שיחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון", ערב פתיחת המשא ומתן על "סוגיות הליבה" בין משלחות שני הצדדים. ההצהרה הולכת בקו שהתווה הנשיא בנאום החזון שלו מיוני 2002, אך עיון בפרטיה מצביע על התפתחות ושינוי בעמדותיו, בהשוואה ל"מסמכי חזון" קודמים של בוש: נאומו בוועידת עקבה ביוני 2003, מכתבו לראש הממשלה אריאל שרון מאפריל 2004,...
בחודשים האחרונים אנו עדים לעסקות שבהן מדינות קונות נתחים מתאגידים פיננסיים (בנקים) גלובליים, שנקלעו למצוקת מימון. תופעה זו מעידה אמנם על חולשת התאגידים, לפחות זמנית, אולם גם על הכרה של מדינות בחשיבותם של תאגידים כמקור השפעה, ולא רק בתחום הכלכלי. בהנחה שכך – ולהבדיל משדות הקרב והצבעות באו"ם – נראה כי שוק ההון מהווה זירה נוספת שבה ניתן לרכוש השפעה מדינית. בסיכומו של דבר, נראה כי למהלכים אלה יש הגיונות כלכליים ומדיניים כאחד. נוכח יתרות המזומנים שיש למדינות אלה ואחרות, קיים פוטנציאל לגידול בהשקעות מדינתיות בתאגידים...
מאז ועידת ג'נבה בדצמבר 1973 רגילים במזרח התיכון לְסִפּור המתח סביב השאלה האם "הילד הרע" של הפוליטיקה הערבית, סוריה, ישתתף או לא ישתתף במפגש הקשור לתהליך השלום. בשנים האחרונות, ככל שסוריה התחברה יותר לציר במנהיגותה של איראן, השאלה הפכה לפחות מעניינת, ובכל זאת לקראת אנאפוליס השאלה שוב עומדת על הפרק – האם סוריה תשתתף במפגש אנאפוליס ואם כן מה תהיה רמת הבכירות של נציגותה?
יחסי טורקיה – ארצות הברית ניצבים בתקופה האחרונה בפני שני אתגרים משמעותיים. האחד, הרצון הטורקי להיכנס לצפון עיראק ולהתמודד עם לוחמי מפלגת הפועלים הכורדית, ה-פ.ק.ק, המוצאים מסתור באזור. האתגר השני, הוא ההבאה להצבעת בית הנבחרים האמריקאי החלטה המכירה בהרג הארמנים על-ידי האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם. שני אתגרים אלו נוגעים לסוגיות מאוד רגישות עבור הטורקים, ומצד הטורקים נראה, כי האמריקאים אינם מספיק קשובים לצרכיהם ולדרישותיהם.
ארגון מודיעין טוב, הממלא את ייעודו המקצועי, חייב בראש ובראשונה לענות על השאלות הנכונות. מי ישאל אותן? מאמר זה מציע מסלול מעשי, נוסף על הדפוסים הקיימים כיום של יחסי מודיעין-קברניט בישראל, שבאמצעותו ניתן יהיה ליזום פעילות מודיעין תכליתית, ללוות את מימושה ולהעריך בעין בוחנת את תוצאותיה.
הדגם המוצע מבוסס על גוף ייחודי הקיים במערכת האמריקנית, ומסייע לנשיא ולצמרת הממשל להפעיל באורח אפקטיבי את קהילת המודיעין – הוועדה המייעצת לנשיא (בנושאי) מודיעין חוץ (President’s Foreign Intelligence Advisory Board, או בראשי תיבות – PFIAB....
ערב צאתם של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס ומזכיר ההגנה רוברט גייטס לסיור משותף במזרח התיכון, הודיע ממשל בוש על כוונתו למכור לערב הסעודית, ולמדינות המפרץ האחרות נשק בסכום של עד 20 מיליארד דולר. על מנת לאזן את מכירת הנשק, הודיע הממשל על כוונתו להגדיל את הסיוע הביטחוני המוענק לישראל ולהעמידו על סך של כ-30 מיליארד דולר בעשור הקרוב, דהיינו 3 מיליארד דולר לשנה. ישראל קיבלה עד כה סיוע בטחוני בהיקף שהלך וגדל מדי שנה, בהתאם להסכמים משנת 1996, ויגיע עד לסכום של 2.4 מיליארד דולר בשנת התקציב 2008. ההגדלה שעליה נמסר היא בשיעור של כ-25%.
