בפברואר 2009 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית את החלק הגלוי של הערכת המודיעין לגבי האיומים המופנים כלפי ארצות-הברית. דוח המודיעין, החתום על-ידי אדמירל דניס בלייר, המנהל החדש של המודיעין הלאומי, כולל פרק בסוגיית הגרעין האיראני. הערכת המודיעין החדשה אינה שונה במהותה מדוח המודיעין בסוגיה האיראנית (ה-NIE) מדצמבר 2007, שעורר בשעתו ביקורת נרחבת בישראל ובארצות-הברית על שהוא מקל בסוגיית הגרעין האיראני, אך הדגשיה של ההערכה החדשה שונים בחלקם מאלה של קודמתה. ד"ר קם מציג את עיקרי ההערכה החדשה.
לאחר שלוש שנים של דחיות חוזרות ונשנות, צפויות בשבוע הבא הרשויות בסוריה לחנוך רשמית את פתיחת המסחר בבורסה של דמשק. אף שהמשטר הסורי טען בעקשנות במהלך ארבע השנים האחרונות, כי המערכה הכלכלית אותה הוביל משטר בוש נגד סוריה אינה מסבה למדינה נזק משמעותי, האיתותים על הפשרה אפשרית ביחסים בין וושינגטון לדמשק הם אחת הבשורות הטובות ביותר לה יכולים לצפות משקעים שבוחנים השקעות פוטנציאליות בסוריה.
במהלך מסע הנשיאות שלו, הכריז ברק אובמה על נכונותו לדון עם איראן בסוגייה הגרעינית ללא תנאים מוקדמים; בהצהרות נוספות קבע כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. הדחיפות בצורך לטפל באתגר הגרעין האיראני מורגשת ביתר שאת בעקבות התקדמותה העקבית של איראן, לא רק במסלול העשרת האורניום אלא גם במסלול פיתוח הטילים, ופירוש הדבר שממשל אובמה יהיה חייב להתקדם מעבר להצהרות כלליות, ולהשקיע מאמץ מרוכז בגיבוש מדיניותו ביחס לאיראן.
לנשיא ברק אובמה עמדה מאוזנת לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומינויו של הסנטור לשעבר ג'ון מיטשל כשליח מיוחד לשלום במזרח התיכון משקף זאת. העמדה והשליח צפויים לאתגר את ישראל בצורה שעלולה להעיב על היחסים בין המדינות.
משברים כלכליים חמורים אינם מנותקים מסוגיית הביטחון הלאומי. משברים כאלה פוגעים בחוסן הלאומי ומשפיעים על יכולתן של מדינות לממש את יעדיהם הלאומיים: מגבירים את האילוצים התקציביים על מערכת הביטחון, מגבילים את מרחב התמרון המדיני, מאיימים על רווחת הציבור. לכן חשוב לטפל בהם במהירות, בנחישות ומתוך ראייה מערכתית. המשבר מכה גם בישראל ואין באפשרותה לחמוק ממנו, אך ביכולתה למתן את נזקיו. המקרה האמריקאי מראה כי החלטות על הזרמת כסף בלבד אינן הפתרון. המפתח הוא השבת אמון הציבור.
אובמה מחוייב לישראל – קיומה, בטחונה ושגשוגה – על בסיס המורשת התנ"כית היודאו-נוצרית, ערכי הדמוקרטיה של שתי המדינות ואינטרסים אסטרטגיים משותפים. ברם, בשני נושאים מרכזיים שעל סדר היום המדיני קיים פוטנציאל לחיכוך בין הממשל החדש בארה"ב לממשלה החדשה שתקום בישראל באפריל 2009. המחבר עוסק בבחינת סוגיות אלה שהן פוטנציאל לחיכוך.
בשנה האחרונה הביעו גורמים רבים בארצות הברית ובאירופה דאגה מפני ההשלכות הגיאופוליטיות שעלולות להתפתח עקב העלייה בכוחן הכלכלי של מדינות המפרץ בשל הזינוק במחיר הנפט. החלטתן של ממשלות המפרץ לגוון את נכסיהן הזרים ולהפנות מיליארדי פטרודולרים לשם רכישת מניות של חברות שונות ובעיקר בנקים במדינות המערב, העלתה את החשש שדריסת הרגל של ממשלות זרות במוסדות הפיננסים ובקונגלומרטים הגדולים עלולה להפוך למנוף לחץ להשגת יעדים פוליטיים. חשש זה הוביל לגיבוש תקנות בארצות הברית ובכמה מדינות אירופאיות, שתכליתן להגביר את הפיקוח על פעילותן של קרנות ההון...
הסיבה לפרוץ המשבר הנוכחי בקווקז רחבה ועמוקה הרבה יותר מאשר דאגתה של רוסיה לשלומם של תושבי דרום-אוסטיה, מיעוט אתני שאיננו רוסי. הסיבה האמיתית לכך שרוסיה פלשה לגיאורגיה נעוצה בהתנגשות אינטרסים בין רוסיה למערב בארבע חזיתות שונות, הבאות כולן לידי ביטוי במשבר זה, כפי שיפורט להלן. רוסיה פלשה אמנם לגיאורגיה אך את הדי הפלישה לגורי ולפוטי היא ציפתה שישמעו היטב לא רק בטיביליסי ובקייב אלא גם בבריסל ובוושינגטון. מאמר זה מנסה להתחקות אחר סיבות העומק לפרוץ המשבר תוך התייחסות להקשר הגיאו-פוליטי שלו וכן למימד הזמן. אלה נותנים תמונה ברורה יותר של...
ב- 9 ביולי הודיעו כלי התקשורת האיראנים על שיגור תשעה טילים מסוגים שונים, במסגרת תרגיל של משמרות המהפכה שכונה "הנביא הגדול 3". תרגיל הזה הוצג כתרגיל של כוחות הצי וחיל האוויר של משמרות המהפכה (הגוף האחראי על הפעלת הטילים ארוכי הטווח של איראן). התרגיל החל ב- 8 ביולי, כמעט במקביל לתרגיל ימי של ציי ארה"ב ובריטניה במפרץ הפרסי, מול חופי בחריין. המאמר בוחן את העובדות והמשמעויות הנגזרות מהתרגיל המדווח הזה.
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הכריז בנאומו ב"ועידת הנשיא" על התקדמות ממשית בשיחות שמנהלת ישראל עם הרשות הפלסטינית. לדברי אולמרט, "הושגו גם הבנות והסכמות בעניינים חשובים ביותר, אם כי לא בכל הסוגיות". השיחות שמנהלים בערוצים מקבילים אולמרט עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), ושרת החוץ ציפי לבני עם אחמד קריע (אבו עלא), נועדו להשגת הסכם עקרונות עד לסוף 2008, כפי שהובטח בוועידת אנאפוליס. אולמרט מבקש להאיץ את לוח הזמנים ולהשלים את גיבוש ההסכם עד לסוף הקיץ הקרוב, במטרה להביאו לאישור הכנסת במושב החורף.
בדצמבר 2007 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית הערכה מחודשת בדבר כוונותיה ויכולותיה של איראן בתחום הגרעין. הערכה זו משקפת עדיין בעיקרה את עמדתה של קהילת המודיעין האמריקאית בסוגיית הגרעין האיראני. ואולם הביקורת הקשה שנמתחה על המסמך; הודעתן של ממשלת ארצות-הברית וממשלות נוספות לאחר פרסום המסמך, כי לא שינו את גישתן המחמירה כלפי האיום האיראני; הודאתו של יו"ר המועצה הלאומית למודיעין בארצות-הברית כי היה מקום לשנות את ניסוח המסמך; ופרסום הדו"ח המאוזן יותר על-ידי מנהל המודיעין הלאומי של ארצות-הברית – כל אלה נוטלים לא מעט מעוקצו של מסמך...
בביקורה בישראל וברשות הפלסטינית בראשית חודש מארס, דיברה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, על הפעלת מנגנון הפיקוח האמריקאי, בראשות הגנרל צ'רלס פרייזר, על מילוי התחייבויות הצדדים על פי מפת הדרכים. פקידים אמריקאים הסבירו, שהממשל לא התייאש מהסיכויים להשיג הסדר בסוגיות הליבה, אך יש היגיון בהתמקדות עתה בשיפור מקביל של המצב בשטח. לדבריהם, אם המציאות לא תשתנה, כל הסדר שיושג יהיה תיאורטי בלבד. אפשר להעריך, שהשינוי בסדר העדיפויות של הממשל אותו מבקשת רייס להוביל נובע משתי סיבות. ראשית, אין סימנים להתקדמות כלשהי בשיחות על "סוגיות...