לאחרונה אנו עדים לתהליך הידברות אמריקני-רוסי, שהחל במסגרת יוזמה חדשה של ממשל אובמה. יוזמה אמריקנית זו להידברות עם רוסיה כללה את המישור הדו-צדדי והן את המישור הגלובלי. במסגרתה התקיימו כמה פגישות בדרג בכיר – נשיאים ושרי חוץ. נראה שההצעה האמריקנית הוגשה לצד הרוסי כ"עסקת חבילה" מקיפה. מתחזק יותר ויותר הרושם שתהליך זה מוכתר בהצלחה, אף כי נותרו עדיין סוגיות במחלוקת. להסדר זה, אם וכאשר יצא לפועל, יהיו השלכות משמעותיות על המערכת הבינלאומית, בדגש על המזרח התיכון. משמעות ההסדר היא שינוי חיובי ביחסי רוסיה והמערב.
עסקת הדלק הגרעיני הנרקמת בין ארצות הברית, רוסיה, צרפת ואיראן – בין אם היא תיושם הלכה למעשה ובין אם לאו – הולכת ומצטיירת כעוד נקודה בה זכתה איראן במאמציה להדוף את הנסיונות הבינלאומיים המכוונים לעצור את פעילות העשרת האורניום שלה. למרות שהסכם זה היה מדלל את מלאי האורניום המועשר בדרגה נמוכה (LEU) שברשותה, הוא היה גם מספק לאיראן דלק גרעיני חדש עבור כור המחקר הגרעיני שלה. יתרה מכך, איראן הבהירה מעבר לכל ספק כי אין לה כל כוונה לוותר על יכולותיה הנוכחיות, או על פעילותה הגרעינית המתקיימת בנתאנז, אראק ובכל מתקן אחר, בתמורה לעסקה זו.
ישראל הייתה אחת מהחברות המייסדות של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שהוקמה ב- 1957. תקוות גדולות נתלו בארגון, שהוקם בהמשך לחזונו של הנשיא אייזנהאוור, "אטום לשלום". זה היה אמור להיות ארגון טכני, ששם לו בין יעדיו: "לחתור להאיץ ולהרחיב את תרומת האנרגיה האטומית לשלום, לבריאות ולשגשוג ברחבי העולם. הארגון יפעל להבטיח, ככל שביכולתו, כי הסיוע שיינתן על ידו או לבקשתו או תחת פיקוחו או בקרתו, לא ישמש באופן שיקדם מטרה צבאית כלשהי." יעדים אלה עדיין תקפים, הם כתובים בתקנון סבא"א, אך בפרשנותם חלה סטייה...
במציאות המזרח–תיכונית הישגי מלחמה נמדדים בראש ובראשונה בשינוי המצב שהיא פרצה בגינו, בהגדלת מרווח הזמן עד העימות הבא, וביכולת לנצל את ההישגים הצבאיים בשדה המדיני. במלחמת לבנון, כמו בכל מלחמות ישראל האחרות, היו הישגים והצלחות, ליקויים וכישלונות. כל אלה תוחקרו עד תום בתחקירים רחבי היקף, חסרי תקדים ונוקבים, שבחנו את הדברים לפרטי פרטים, והיו תשתית לתכנית עבודה מתקנת לצה"ל וגם למדינה.
כחלק מהניסיון להתניע מחדש את ערוץ השיחות הישראלי-פלסטיני, מרכז הממשל האמריקאי בחודשים האחרונים מאמצים ניכרים בשכנוע מדינות ערביות שונות, בראשן מדינות המפרץ לנקוט במחוות כלפי ישראל. למרות שמבחינה גיאו-פוליטית, הזירה הישראלית- ערבית וזירת המפרץ הפרסי נפרדות, הרי שמדינות המפרץ הפרסי מעורבות, במישרין או בעקיפין, בסכסוך הערבי-ישראלי ולא ניתן לנתקן מההשפעות שיש ליחסי ישראל עם הפלסטינים ועם שכנותיה הערביות.
בשבוע שעבר הגישה איראן "חבילת הצעות למשא ומתן כולל וקונסטרוקטיבי" לנציגי מדינות ה- P5+1: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין וגרמניה. ההצעה האיראנית באה בתגובה לבקשות מצד מדינות ה-P5+1 לנהל שיחות בסוגיית הגרעין, ואולם, היה חסר בה מרכיב מפתח: התייחסות כלשהי לתוכנית הגרעין של איראן. תחת זאת, כללה ההצעה קשת רחבה של אתגרים אזוריים וגלובאליים, אשר על פי אחד הפרשנים מהמפרץ, מחזקים בפועל חשדות לפיהם לא זו בלבד שאיראן שואפת לעליונות אזורית, אלא שיש לה יד ברבות מבעיות האזור. יחד עם זאת, שש המעצמות, בעידודו של חוויאר סולנה מהאיחוד...
הדו"ח הלפני האחרון (קרוב לודאי) של אלברדעי, המנכ"ל היוצא של סבא"א, על המצב הגרעיני באיראן הודלף לתקשורת ביום שישי, ה-28 באוגוסט, 2009. הדו"ח כולל מידע לפיו איראן ממשיכה בפעילות העשרת האורניום שלה, תוך הרחבה מתמדת של יכולותיה. באשר לעדויות בדבר "ממדים צבאיים אפשריים" של תוכנית הגרעין שלה, הדו"ח מציין כי אין התקדמות מול איראן בבירור השאלות התלויות ועומדות ביחס למידע על פיתוח מנגנון הנפץ הגרעיני ומערכות השיגור שלו. בניגוד לציפיות, הדו"ח אינו מתייחס למה שדווח לאחרונה, דהיינו, שבסבא"א הצטברו...
המציאות בסוגיית הגרעין האיראני והאפשרות שבעקבות המדיניות האמריקאית החדשה רוסיה תמצא את עצמה מחוץ למשחק, יוצרת דילמה עבור רוסיה. עד עתה נקטה רוסיה עמדה אמביוולנטית, לפיה מחד גיסא היא מביעה דאגה נוכח האפשרות של הפיכת איראן למעצמה גרעינית תוך הכחשת כל מעורבות מצידה בסוגיה ומסכימה, כביכול, לצורך לפעול לעצירת תוכניתה זו ומאידך גיסא היא תומכת באופן גורף באיראן, לרבות השתתפות פעילה בפיתוח התשתית הגרעינית שלה. נראה, כי עתה מתגברת ההכרה ברוסיה שעליה לנקוט עמדה ברורה ולבחור בין שתי אפשרויות: להשתתף במאמץ להכלת התוכנית הגרעינית, או לאפשר...
הכרזותיהם של נשיא ארצות הברית אובאמה וסגן הנשיא ביידן, בשבוע הראשון של יולי, בנוגע לעמדתה של ארצות הברית ביחס לאיראן הציבו באור הזרקורים את הסוגיה האם ניתן אור ירוק לישראל למתקפה על איראן? השאלה המיידית באשר לאור ירוק אפשרי הועלתה על ידי סגן הנשיא ביידן כאשר אמר בראיון ברשת ABC (ביולי 5, 2009), כי ארצות הברית אינה יכולה להכתיב למדינה אחרת מה היא יכולה ומה אינה יכולה לעשות כאשר אותה מדינה מחליטה כי היא נמצאת תחת איום קיומי. לדברי אובאמה, ביידן רק קבע "עובדה בלתי מעורערת": כי ארצות הברית אינה יכולה להכתיב למדינות אחרות מהם...
כמה היבטים של המשבר הפנימי צריכים להדאיג מאד את ראשי המשטר האסלאמי בטהראן. באיראן פורצות מדי כמה שנים מהומות והפגנות, בעיקר נגד התערבות המשטר בחיי הפרט או עקב המצב הכלכלי. ואולם הפגנות כפי שהיו הפעם, מבחינת היקף המשתתפים, משך התמשכותן, מספר הנפגעים בהן והפגנת הזעם והנחישות של משתתפיהן – טרם אירעו מאז המהפכה ב-1979. ההפגנות כוונו הפעם לא רק נגד הנשיא אחמדי-נג'אד – שהפגנות סטודנטים מצומצמות נגדו כבר אירעו בעבר – אלא גם נגד המנהיג הרוחני חאמנהאי. בעבר השכיל חאמנהאי להשאיר את עצמו מעל לוויכוחים ולעימותים הפנימיים, אך עתה נקט עמדה והתייצב...
במסר המרכזי של נאוםהנשיא אובמה בקהיר לא היה חדש מבחינת תוכן. אובמה דיבר על החלפת המתיחות והחשדות והמחלוקות והסטריאוטיפים ב"התחלה חדשה"; רמז להתייחסות שלילית של המערב לעולם המוסלמי-ערבי במהלך המאה העשרים (קולוניאליזם, המלחמה הקרה); ציין את חלקם של מוסלמים ב-ארה"ב; חזר שוב על כך של-ארה"ב אין מלחמה עם האסלאם אלא רק עם קבוצות מיעוט קיצוניות ואלימות (ללא שימוש במושג "טרוריסטים" שאינו אהוד על המוסלמים); והביע כבוד והערכה הן לדת המוסלמית והן לתרומתו של העולם המוסלמי לאנושות. חלק זה של הנאום, משובץ בפסוקי קוראן,...
