האסטרטגיה שפורסמה מהווה הצהרה ברורה שהנשיא מתנגד באופן נחרץ למנגנון אימות וממליץ להוריד את הנושא מסדר היום לחלוטין. פרשת מעטפות האנתרקס בארצות הברית בשנת 2001 היווה אירוע מכונן שבעקבותיו חלה קפיצת מדרגה בהתייחסות ארצות הברית והמערב לאיומי הטרור הביולוגי. חוקקו חוקים חדשים והושקעו משאבי עתק בהיערכות מתאימה. כמעט עשור חלף אך רק לאחרונה פרסם הנשיא אובמה מסמך בשם: "אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם איומים ביולוגיים" ("National Strategy for Countering Biological Threats"). מספר סיבות הניעו את הנשיא לפרסם את האסטרטגיה דווקא...
חרף הנטייה לסווג כל תרגיל סימולציה בסוגיות ביטחוניות כ"משחק מלחמה", הסימולציה שתוכננה והתקיימה לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי לא התמקדה בתסריט של מתקפה צבאית. היא עסקה בתרחיש של שיחות בילטראליות בין ארה"ב לאיראן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. יש חשיבות רבה להבנת ההשלכות של תרחיש כזה כיום, בהגיענו לסוף דצמבר, המועד אותו הציב לעצמו נשיא ארה"ב, ברק אובמה, להערכת מצב ההתנהלות הדיפלומטית מול איראן. הסימולציה נועדה להעריך את המגמות של משא ומתן אפשרי בין ארצות הברית לאיראן, ובהתאם לכך להעריך כיצד ראוי שמדינת ישראל...
ניסיון הפיגוע במטוס של חברת נורת'ווסט (25 דצמבר 2009) בידי מחבל מתאבד מהווה תזכורת בוטה למגמה המצטיירת מזה זמן ומעידה על חידוש מאמצי אל-קאעדה ושותפיו לפעול נגד ארצות הברית בשטחה ונגד בעלות בריתה במקומות שונים ברחבי העולם.
בפגישתם של נשיא ארצות הברית ונשיא סין בחודש שעבר בבייג'ינג, התריע הנשיא אובמה שלא יוכל להמשיך ולבלום עוד זמן רב תקיפה ישראלית באיראן אם לא תחול התקדמות בבלימת פרויקט הגרעין. אזהרה זו נועדה לשכנע את סין בנחיצותן של סנקציות נוספות על איראן, ואף שאין זה ברור אם אכן תשיג את מטרתה היא מעוררת שאלות על האינטרסים הסיניים באיראן ובמזרח התיכון בכללותו, על מקומה של ישראל בתוכם, ועל אמצעי ההשפעה שיש לירושלים ביחס לבייג'ינג.
ב- 1 בדצמבר חשף הנשיא אובמה את הגישה החדשה של ממשלו ביחס למלחמות הניטשות בזירות אפגניסטן-פקיסטן (אפ-פק). כמי שנכנס לתפקיד עם מסר של שלום כלפי העולם המוסלמי, ההחלטה לא הייתה קלה עליו. עם זאת, לאור האסטרטגיות החלופיות שהוצעו בידי המעגל הפנימי שלו, דומה כי הוא בחר בחלופה מאוזנת באשר להמשך המערכה באפ-פק.
פינוי הכוחות האמריקאים מעיראק עמד עד כה בלוח הזמנים המתוכנן. עם זאת, אילוצים שונים בהם הגברת המוטיבציה של ארגוני הטרור להוציא לפועל פיגועים אסטרטגיים, דחיית מועד הבחירות לפרלמנט, הנפיצות הכורדית-ערבית כמו גם אילוצים חיצוניים דוגמת תגבור כוחות צבא ארצות הברית באפגניסטן, עלולים להביא למצב בו פינוי הכוחות בקצב הנוכחי יעמיד בסימן שאלה את היציבות היחסית שהושגה בשנתיים האחרונות.
ההחלטה שאומצה על ידי מועצת הנגידים של סבא"א בנושא איראן בעשרים ושבעה בנובמבר האחרון כוללת נושאים חשובים הנוגעים להיעדר שיתוף הפעולה של מדינה זו עם הסוכנות, ולירידה החדה באמון השורר בין הקהילה הבינלאומית לבין איראן. בהחלטה דלעיל מודגש, פעם נוספת, היעדר שיתוף הפעולה של איראן עם דרישת הקהילה שזו תבהיר את המימד הצבאי של פעילותה הגרעינית מן העבר– פזמון החוזר על עצמו בדוחותיה של סבא"א במהלך השנתיים האחרונות. ואולם בנוסף לדאגות שהועלו בעבר, החלטה זו טומנת בחובה מרכיבים חדשים חשובים – הן במונחי המהות והן באשר לנסיבות בהן היא...
במאמר תחת הכותרת: 'התקשרו לבית הלבן, בקשו את ברק (אובמה)' סוקר העיתונאי תום פרידמן (ניו יורק טיימס, 8 בנובמבר 2009) את מצבו העגום של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. לטענתו במצב הנוכחי לשני הצדדים לסכסוך, מדינת ישראל והפלסטינים, אין עניין ממשי בקידום התהליך בכיוון של הגעה להסדר. בניסוח מתחכם-משהו קובע פרידמן כי במצב הקיים הפלסטינים רוצים בהסדר ללא שיחות ואילו ישראל רוצה שיחות בלא הסדר. הרושם המתקבל הוא שהממשל האמריקני מעוניין בקידום הדיאלוג יותר מהצדדים עצמם. אפשר בהחלט להבין את זעמו הכבוש של פרידמן. בנסיבות 'נורמאליות' הצדדים לסכסוך היו...
כשלון המאמץ של הממשל האמריקאי להתניע מחדש את המשא ומתן על הסכם הקבע בין ישראל לפלסטינים חולל משבר פוליטי פנימי ברשות הפלסטינית נשיא הרשות, מחמוד עבאס, הודיע ב-5 בנובמבר שהוא אינו מתכוון להציג את מועמדותו בבחירות הכלליות האמורות להתקיים בינואר 2010. בחירות אלו אמורות להיות הן למועצה המחוקקת של הרשות והן לתפקיד הנשיא. מאז ההכרזה נחלקות הדעות באשר לשאלה האם הכרזתו של עבאס משקפת משבר פוליטי אמיתי העלול להביא אף לקריסת הרשות או שמדובר בתרגיל טקטי שמטרתו להפעיל לחץ על ארצות הברית וישראל. הסיכון העיקרי לישראל הוא אובדן הפרטנר הן לתהליך...
סוגיית הביטחון הלאומי הקשה והמאתגרת ביותר הניצבת בפני הנשיא ברק אובמה היא עצירת מגמת ההידרדרות באפגניסטן ובפקיסטן. המלחמה באפגניסטן צפויה לעצב את מדיניות החוץ של אובמה ולגזול את מרב זמנו הנשיאותי ואת האנרגיה הפוליטית שלו. מה שניצב על כף המאזניים חשוב מאוד עבור הנשיא אובמה: עתיד נאט"ו, הסכנה של מתקפה נוספת בסגנון ה-11 בספטמבר, הסכנה של מלחמה גרעינית בדרום אסיה ומחיר התמיכה והצלחה במלחמה שהולכת ומאבדת מהפופולארית שלה.
מאז תחילת אוקטובר 2009 מתמקדות השיחות בין איראן לבין שש המעצמות (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) בהצעה לעסקה סיבובית: איראן תעביר לרוסיה כ-80 אחוזים מהאורניום המועשר ברמה נמוכה שהפיקה עד כה (לפי הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מ-16 בנובמבר, העשירה איראן עד כה קרוב ל-1,800 ק"ג אורניום ברמה נמוכה); רוסיה תעשיר את האורניום עד לרמה של 20 אחוזים, ותעביר אותו למדינה שלישית – כדוגמת צרפת – שתעבד אותו למוטות דלק גרעיני עבור כור המחקר הקיים בטהראן מאז תקופת השאה.
מזכר זה מציג את ההרצאות שנשאו בכנס השנתי, הבינלאומי, השני שמקיים המכון – אתגרי הביטחון של המאה ה-21. המזכר מתמקד ביחסי ישראל ארצות הברית תחת הממשלים החדשים של נתניהו ואובמה.
