ביום שלישי, ה-8 בפברואר, 2010, הודיע ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סלחי, כי איראן החלה בהעשרת אורניום מרמה של 3.5% לרמה של 20 אחוזים אורניום-235. איראן טוענת כי היא זקוקה לאורניום בדרגת העשרה זו לכור המחקר הגרעיני שלה בטהרן (TNRR). הודעה זו ניתנה לאחר שהעסקה לפיה איראן תקבל דלק עבור הכור שלה בתמורה להעברת כמות משמעותית של אורניום מועשר בדרגה של 3.5% אל מחוץ למדינה, לא יצאה לפועל. אף על פי שלשון ההודעה מדברת על דרגת העשרה מוגבלת, להצהרה זו נודעות השלכות רציניות.
בימים האחרונים דווחו אמצעי התקשורת בכל העולם על האצת פריסת מערכות הגנת טילים אמריקניות במפרץ הפרסי כנגד אפשרות של תקיפת טילים איראנים באזור המפרץ. בהתבטאות נדירה באמצעי התקשורת, התייחס גם מפקד CENTCOM, הגנרל פטראוס, לפריסה זו. פריסת הטילים נקשרה לשינוי במדיניותו של ממשל אובמה כלפי איראן, כפי שבאה לידי ביטוי השבוע במסגרת נאום "מצב האומה". כעת, לאחר חודשים ארוכים של ניסיונות נפל להגיע לידי הדברות עם המשטר באיראן, מנסה ממשל אובמה להשיג קונצנזוס רחב לסנקציות כנגד משמרות המהפכה – הארגון שלדברי שירותי המודיעין המערביים שולט...
לפני כחצי שנה ניצב הנשיא אובמה על בימת אוניברסיטת קהיר והצהיר בקול תרועה רמה כי פניו לפתיחת 'דף חדש' ביחסי ארצות הברית עם העולם האסלאמי בכלל, ומדינות ערב בפרט.הוא נחוש בדעתו לקדם מגמות שונות, מפויסות באופיין, במדיניות ארצות הברית כלפי מדינות האסלאם. במסגרת זו טרח הנשיא והבהיר, כי הוא יפעל במרץ להביא להסדר שלום מלא ישראלי-פלסטיני. על רקע זה הוא תבע מישראל להקפיא לחלוטין את הבניה ביהודה ושומרון. באורח שלא ניתן להסתרה, הציב הנשיא למבחן את יוקרתו האישית בסוגיה זו. משמע, אם ישראל לא תישמע ולא תקבל על עצמה הקפאה מוחלטת של הבניה בשטחי הגדה...
בין ה-26 ל-28 בינואר 2010 קיים אבו מאזן ביקור ברוסיה במסגרת סבב פגישות שכלל ביקורים גם בגרמניה ובבריטניה. (ביקורו הקודם ברוסיה התקיים באפריל 2009). במהלך ביקורו נפגש אבו מאזן עם הנשיא מדוודב ועם אישים נוספים. בפגישתו עם הנשיא מדוודב, עדכן אותו אבו מאזן לגבי יחסיו עם ישראל ומגעיו עם האמריקאים, המצרים והירדנים. הרוסים הציגו את מטרת הביקור כדיון בשאלת חידוש תהליך השלום במזרח התיכון ועל כך נסבה הפגישה עם מדוודב. במהלל הביקור הובלטו המסרים הרוסים הבאים: א. בכוונת רוסיה לכנס ברוסיה בפברואר 2010 פגישה של שרי החוץ של ה"קוורטט"...
אם המצב הפנימי באיראן לא היה חמור כל כך, ממשלתה הייתה יכולה להיות שמחה מאוד. איראן הרוויחה עוד שנה חשובה במרוץ שלה להשגת יכולת גרעינית, וכל יום שעובר מקרב אותה צעד אחד נוסף לקראת השגת מטרתה הסופית: היכולת לייצר נשק גרעיני ניתן לשיגור, בהודעה קצרה, אם תרצה בכך. היא עיכבה בהצלחה את תוכניתו של המערב להטלת משטר סנקציות חמור עוד יותר, והמערב מתנהג כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם. אין לו.
הבולטות התקשורתית שמקבלת תימן, הפעם בשל ניסיון הפיגוע הכושל בטיסה לדטרויט בחג המולד, אינה מקרית. תימן הפכה זה מכבר למוקד של אי יציבות ולהוכחה כי התנגשות בין שחקנים מדינתיים מפנה את מקומה, לפחות במזרח התיכון, לזעזועים אזוריים ואף גלובאליים הנגרמים מחולשתן, ספק התפרקותן, של יחידות לאומיות. ולראיה, הן זליגתה של הלחימה נגד הח'ותים לטריטוריה הסעודית, כמו גם העברת מרכז הכובד האזורי של אל-קאעדה לתימן – הם לא יותר מאשר סימפטומים שעלולים להביא לכך שתימן תהפוך במהרה, אולי כבר הפכה, למדינה כושלת, ולאחת המסוכנות שבהן.
המאמרים בקובץ זה מציגים תמונה רחבה ומקיפה אשר למצבה האסטרטגי של ישראל וכן את הדילמות שניצבות בפניה בעת הזו. שבעה עשר המאמרים שבספר עוסקים בהתפתחויות שנרשמו בשנה החולפת בישראל, במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובעיקר אלה בעלות השלכות ישירות ומובהקות על ישראל.
האסטרטגיה שפורסמה מהווה הצהרה ברורה שהנשיא מתנגד באופן נחרץ למנגנון אימות וממליץ להוריד את הנושא מסדר היום לחלוטין. פרשת מעטפות האנתרקס בארצות הברית בשנת 2001 היווה אירוע מכונן שבעקבותיו חלה קפיצת מדרגה בהתייחסות ארצות הברית והמערב לאיומי הטרור הביולוגי. חוקקו חוקים חדשים והושקעו משאבי עתק בהיערכות מתאימה. כמעט עשור חלף אך רק לאחרונה פרסם הנשיא אובמה מסמך בשם: "אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם איומים ביולוגיים" ("National Strategy for Countering Biological Threats"). מספר סיבות הניעו את הנשיא לפרסם את האסטרטגיה דווקא...
חרף הנטייה לסווג כל תרגיל סימולציה בסוגיות ביטחוניות כ"משחק מלחמה", הסימולציה שתוכננה והתקיימה לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי לא התמקדה בתסריט של מתקפה צבאית. היא עסקה בתרחיש של שיחות בילטראליות בין ארה"ב לאיראן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. יש חשיבות רבה להבנת ההשלכות של תרחיש כזה כיום, בהגיענו לסוף דצמבר, המועד אותו הציב לעצמו נשיא ארה"ב, ברק אובמה, להערכת מצב ההתנהלות הדיפלומטית מול איראן. הסימולציה נועדה להעריך את המגמות של משא ומתן אפשרי בין ארצות הברית לאיראן, ובהתאם לכך להעריך כיצד ראוי שמדינת ישראל...
ניסיון הפיגוע במטוס של חברת נורת'ווסט (25 דצמבר 2009) בידי מחבל מתאבד מהווה תזכורת בוטה למגמה המצטיירת מזה זמן ומעידה על חידוש מאמצי אל-קאעדה ושותפיו לפעול נגד ארצות הברית בשטחה ונגד בעלות בריתה במקומות שונים ברחבי העולם.
בפגישתם של נשיא ארצות הברית ונשיא סין בחודש שעבר בבייג'ינג, התריע הנשיא אובמה שלא יוכל להמשיך ולבלום עוד זמן רב תקיפה ישראלית באיראן אם לא תחול התקדמות בבלימת פרויקט הגרעין. אזהרה זו נועדה לשכנע את סין בנחיצותן של סנקציות נוספות על איראן, ואף שאין זה ברור אם אכן תשיג את מטרתה היא מעוררת שאלות על האינטרסים הסיניים באיראן ובמזרח התיכון בכללותו, על מקומה של ישראל בתוכם, ועל אמצעי ההשפעה שיש לירושלים ביחס לבייג'ינג.
ב- 1 בדצמבר חשף הנשיא אובמה את הגישה החדשה של ממשלו ביחס למלחמות הניטשות בזירות אפגניסטן-פקיסטן (אפ-פק). כמי שנכנס לתפקיד עם מסר של שלום כלפי העולם המוסלמי, ההחלטה לא הייתה קלה עליו. עם זאת, לאור האסטרטגיות החלופיות שהוצעו בידי המעגל הפנימי שלו, דומה כי הוא בחר בחלופה מאוזנת באשר להמשך המערכה באפ-פק.