לאחר שנכזבה התקווה להחלטה מהירה על סבב נוסף של סנקציות נגד איראן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ואלו נדחו ככל הנראה ליוני 2010, ולנוכח ההבנה, שסנקציות אלה יתבררו כחלשות ובלתי יעילות, נראה כי היוזמה הדיפלומטית של הנשיא אובמה הולכת ומתמוססת. כשמביאים בחשבון את התקדמותה העקבית של איראן בייצור חומר בקיע, בעבודה על פיתוח ראש נפץ גרעיני, ובשיפור יכולותיה בתחום פיתוח טילים ארוכי טווח – לצד הציפיות הנמוכות שמשהו מכל זה יחזק בקרב ממשל אובמה את הצורך לנקוט בסופו של דבר בפעולה צבאית נגדה – הרי שניתן לזהות שינוי כיוון בחלק מהשיח המתקיים...
ביום שישי ה-19 במרס 2010 התקיים במוסקבה כינוס של הקוורטט בהשתתפות שרי החוץ של רוסיה, ארה"ב, האחוד האירופי וכן המזכיר הכללי של האו"ם ושליח הקוורטט למזרח התיכון. הקוורטט נוסד במדריד בשנת 2002 במעמד של גוף מתווך, שלהחלטותיו תוקף של יעוץ. פורום זה התכנס בפעם האחרונה ביוני 2009 בטריאסט. זו הפעם הראשונה שקבוצת הקוורטט מתכנסת במתכונת מיוחדת ולא בשולי ועידות בינלאומיות, זאת ביוזמתה של רוסיה.
בנאום שנשא שר הביטחון אהוד ברק במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון ( The Washington Institute for Near East Policy ) ב-26 בפברואר 2010, הוא התייחס בהרחבה לסוגיית איראן, פעילותה להשגת יכולת גרעינית וההשלכות מכך על מדיניות המעצמות וישראל כלפיה. למרות מימד הערפול בחלק מדבריו, כלל נאומו קביעות חד-משמעיות, בעלות עניין רב. הן נותנות ביטוי להערכת המצב הרווחת בישראל סביב יעדיה של הפעילות הגרעינית של איראן, לפערים בין ישראל והממשל האמריקני ומה שמשתמע מכך מנקודת ראותה של מדינת ישראל. המחבר מציג את עיקרי הדברים ומנתח את משמעותם.
וועדת המעקב של שרי החוץ של הליגה הערבית שהתכנסה בקאהיר קיבלה ב-3 במארס 2010 החלטה התומכת בפתיחת שיחות קרבה בין ישראל והפלסטינים. הכוונה למשא ומתן שיתנהל במתכונת דומה לזו שבה התקיים המשא ומתן בין ישראל לסוריה בתיווך תורכי, במהלך כהונת ממשלת אולמרט. דהיינו, משלחות המשא ומתן שהו באותה עיר, והמתווך התורכי נע ביניהם. במקרה הזה סביר כי המתווך האמריקאי, הסנטור לשעבר ג'ורג' מיצ'ל, ינוע בין ירושלים ורמאללה. בהחלטה נקצבה תקופה בת ארבעה חודשים לניהולו של המהלך הזה, וגם נקבע כי השיחות לא יהפכו לשיחות ישירות אלא אם ישראל תמלא את הדרישה להקפאה...
לצורך הדיון, הבה נניח שהממשל האמריקאי כבר הגיע למסקנה המשתמעת, שאיראן בעלת יכולת גרעינית היא עובדה בלתי נמנעת, חרף כל המאמצים האמריקאיים והבינלאומיים למנוע זאת. מה תהיינה ההשלכות במקרה שמסקנה זו תהפוך לנחלת הכלל? כיצד יתנהג הממשל אם מסקנותיו ייוודעו לציבור? כיצד יפעל לצמצום הנזק שייגרם כתוצאה מגילוי זה, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי?
ביום שלישי, ה-8 בפברואר, 2010, הודיע ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סלחי, כי איראן החלה בהעשרת אורניום מרמה של 3.5% לרמה של 20 אחוזים אורניום-235. איראן טוענת כי היא זקוקה לאורניום בדרגת העשרה זו לכור המחקר הגרעיני שלה בטהרן (TNRR). הודעה זו ניתנה לאחר שהעסקה לפיה איראן תקבל דלק עבור הכור שלה בתמורה להעברת כמות משמעותית של אורניום מועשר בדרגה של 3.5% אל מחוץ למדינה, לא יצאה לפועל. אף על פי שלשון ההודעה מדברת על דרגת העשרה מוגבלת, להצהרה זו נודעות השלכות רציניות.
בימים האחרונים דווחו אמצעי התקשורת בכל העולם על האצת פריסת מערכות הגנת טילים אמריקניות במפרץ הפרסי כנגד אפשרות של תקיפת טילים איראנים באזור המפרץ. בהתבטאות נדירה באמצעי התקשורת, התייחס גם מפקד CENTCOM, הגנרל פטראוס, לפריסה זו. פריסת הטילים נקשרה לשינוי במדיניותו של ממשל אובמה כלפי איראן, כפי שבאה לידי ביטוי השבוע במסגרת נאום "מצב האומה". כעת, לאחר חודשים ארוכים של ניסיונות נפל להגיע לידי הדברות עם המשטר באיראן, מנסה ממשל אובמה להשיג קונצנזוס רחב לסנקציות כנגד משמרות המהפכה – הארגון שלדברי שירותי המודיעין המערביים שולט...
לפני כחצי שנה ניצב הנשיא אובמה על בימת אוניברסיטת קהיר והצהיר בקול תרועה רמה כי פניו לפתיחת 'דף חדש' ביחסי ארצות הברית עם העולם האסלאמי בכלל, ומדינות ערב בפרט.הוא נחוש בדעתו לקדם מגמות שונות, מפויסות באופיין, במדיניות ארצות הברית כלפי מדינות האסלאם. במסגרת זו טרח הנשיא והבהיר, כי הוא יפעל במרץ להביא להסדר שלום מלא ישראלי-פלסטיני. על רקע זה הוא תבע מישראל להקפיא לחלוטין את הבניה ביהודה ושומרון. באורח שלא ניתן להסתרה, הציב הנשיא למבחן את יוקרתו האישית בסוגיה זו. משמע, אם ישראל לא תישמע ולא תקבל על עצמה הקפאה מוחלטת של הבניה בשטחי הגדה...
בין ה-26 ל-28 בינואר 2010 קיים אבו מאזן ביקור ברוסיה במסגרת סבב פגישות שכלל ביקורים גם בגרמניה ובבריטניה. (ביקורו הקודם ברוסיה התקיים באפריל 2009). במהלך ביקורו נפגש אבו מאזן עם הנשיא מדוודב ועם אישים נוספים. בפגישתו עם הנשיא מדוודב, עדכן אותו אבו מאזן לגבי יחסיו עם ישראל ומגעיו עם האמריקאים, המצרים והירדנים. הרוסים הציגו את מטרת הביקור כדיון בשאלת חידוש תהליך השלום במזרח התיכון ועל כך נסבה הפגישה עם מדוודב. במהלל הביקור הובלטו המסרים הרוסים הבאים: א. בכוונת רוסיה לכנס ברוסיה בפברואר 2010 פגישה של שרי החוץ של ה"קוורטט"...
אם המצב הפנימי באיראן לא היה חמור כל כך, ממשלתה הייתה יכולה להיות שמחה מאוד. איראן הרוויחה עוד שנה חשובה במרוץ שלה להשגת יכולת גרעינית, וכל יום שעובר מקרב אותה צעד אחד נוסף לקראת השגת מטרתה הסופית: היכולת לייצר נשק גרעיני ניתן לשיגור, בהודעה קצרה, אם תרצה בכך. היא עיכבה בהצלחה את תוכניתו של המערב להטלת משטר סנקציות חמור עוד יותר, והמערב מתנהג כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם. אין לו.
הבולטות התקשורתית שמקבלת תימן, הפעם בשל ניסיון הפיגוע הכושל בטיסה לדטרויט בחג המולד, אינה מקרית. תימן הפכה זה מכבר למוקד של אי יציבות ולהוכחה כי התנגשות בין שחקנים מדינתיים מפנה את מקומה, לפחות במזרח התיכון, לזעזועים אזוריים ואף גלובאליים הנגרמים מחולשתן, ספק התפרקותן, של יחידות לאומיות. ולראיה, הן זליגתה של הלחימה נגד הח'ותים לטריטוריה הסעודית, כמו גם העברת מרכז הכובד האזורי של אל-קאעדה לתימן – הם לא יותר מאשר סימפטומים שעלולים להביא לכך שתימן תהפוך במהרה, אולי כבר הפכה, למדינה כושלת, ולאחת המסוכנות שבהן.
המאמרים בקובץ זה מציגים תמונה רחבה ומקיפה אשר למצבה האסטרטגי של ישראל וכן את הדילמות שניצבות בפניה בעת הזו. שבעה עשר המאמרים שבספר עוסקים בהתפתחויות שנרשמו בשנה החולפת בישראל, במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובעיקר אלה בעלות השלכות ישירות ומובהקות על ישראל.
