הקמפיין של מצרים להפעלת לחץ על ישראל בסוגיה הגרעינית, דינאמיקה שהתבססה בשבועות שקדמו לוועידת המעקב לאמנת ה-NPT ובדיונים שהתקיימו במשך כ-4 שבועות במאי, האפיל בסופו של דבר על המסמך המסכם של הוועידה. מסמך זה, שהתקבל בהסכמה כללית, משקף את מסע התעמולה המוצלח יחסית של מצרים לכפות על ארצות הברית לקבל את סדר היום שלה לפתיחת שיחות בנושא אזור נקי מנשק גרעיני (NWFZ) ו"לסמן" את ישראל בתחום הגרעיני. מצרים דבקה באיומה לחסום קבלה בקונסנסוס של כל מסמך מסכם של הוועידה אם ארצות הברית לא "תתיישר" על פי תביעותיה.
השאלה המרכזית היא, כמובן, השפעתה של ההחלפה על הסיכויים הכוללים של איראן לפתח יכולת גרעינית צבאית. כאשר לוקחים בחשבון כי איראן אמורה להעביר לטורקיה רק כמחצית מתוך מלאי האורניום המועשר שברשותה, וכי זכותה להמשיך בפעילות ההעשרה תזכה על-פי ההסכם ללגיטימציה, השאלה היא כמה זמן היה לוקח לאיראן להשיג את הכמות הדרושה של אורניום מועשר בדרגה נמוכה, אשר לאחר שהיה עובר העשרה, היה בו די כדי לייצר פצצה גרעינית אחת? בשבעה עשר במאי 2010 חתמו איראן, טורקיה וברזיל על הסכם להחלפת 1200 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) הנמצא ברשותה בתמורה לקבלת...
אם לשפוט על פי תמונת המצב ההתחלתית, נושאים בעלי חשיבות מרובה עומדים במוקד ועידת המעקב של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT RevCon) לשנת 2010, שנפתחה ב- 3 במאי. העמדות הבסיסיות של הצדדים השונים נותרו דומות מאוד לאלו של ועידת המעקב הקודמת, שהתקיימה בשנת 2005: ארצות הברית מעוניינת להתמקד תחילה באתגר המתמשך שמציבות המדינות המפרות את אמנת ה- NPT, ובפרט באיראן; המדינות הלא גרעיניות תובעות כי המדינות הגרעיניות יעשו יותר כדי למלא אחר מחויבויותיהן במסגרת האמנה – הן בהקשר לפירוק הנשק הגרעיני שברשותן והן בנושא העברת טכנולוגיה לתוכניות גרעיניות...
בשלהי שנת 2009 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה שדימתה משא ומתן בין ארצות הברית ואיראן בסוגיית הגרעין. מטרת הסימולציה הייתה להעריך את כיווני ההתפתחות השונים של דיאלוג בילטרלי בין ארצות הברית לאיראן על סוגיית הגרעין, ובהתאם לכך להעריך כיצד ראוי שמדינת ישראל תגיב. מזכר זה מציג תחילה את עיקרי התובנות של משחק הסימולציה. בהמשך מובאים מאמרים מפרי עטם של כמה ממשתפי המשחק, המציגים, כל אחד בתחום התמחותו ועיסוקו, ניתוח של הסוגיה האיראנית והשלכותיה. תרומתו של מזכר זה לדיון הציבורי, היא, שמלבד פריסת תמונת מצב האיומים וההתמודדות...
במהלך ביקור שערך לאחרונה בפראג, אשר במסגרתו חתם על הסכם חדש עם רוסיה לפיקוח על הנשק הגרעיני, הצהיר הנשיא אובמה, כי טרור גרעיני הוא "האיום המיידי והחמור ביותר לביטחון העולמי". על אף שהעוצמה ההרסנית הייחודית של הנשק הגרעיני מצדיקה את חששו ביחס לתפוצה ולשימוש בו, דומה כי הערכה חמורה זו ביחס לאיום המיידי של הטרור הגרעיני אינה משכנעת, ואפילו עלולה להוביל להיחלשות הנחישות הבינלאומית בעתיד בסוגיית אי- ההפצה של נשק גרעיני.
ב- 17 באפריל חשף הניו יורק טיימס שבינואר כתב מזכיר ההגנה רוברט גייטס מזכר ליועץ לביטחון לאומי, ג'יימס ג'ונס, בדבר הצורך לפתח אופציות למדיניות ביחס לשאיפה של איראן לפתח נשק גרעיני. פקיד בכיר בבית הלבן צוטט כמתאר את המזכר — שהופיע לאחר שהמועד הסופי שקבע אובמה לבחינת היוזמה הדיפלומטית שלו חלף-הלך לו — כ"קריאת השכמה" שמעיד על כך שארצות הברית נעדרת מדיניות מעשית ארוכת טווח שתאפשר לה להתמודד עם האתגר הגרעיני האיראני.
ה-New York Times דיווח השבוע כי על-פי מזכיר ההגנה האמריקאי "לארצות הברית אין מדיניות יעילה לטווח הארוך להתמודד עם תוכנית הגרעין של איראן". באותו יום ממש, פרסם מלך סעודיה עבדאללה צו המורה על הקמת גוף ממשלתי, "עיר מדעית" שכל ייעודה "מחקר ופיתוח כל ההיבטים של אנרגיה גרעינית". צירוף מקרים? כנראה שכן. אך התקדמות תוכנית הגרעין של איראן והעובדה כי עד כה המדיניות האמריקאית בעניינה לא הוכיחה את עצמה, מביאה לחשש בריאד מפני הסתמכות בלעדית על ערבויות הגנה אמריקאיות, אם אלו אכן יתקבלו. מהן אם כן האופציות של סעודיה...
ב- 5 באפריל 2009 הציג הנשיא אובמה בפראג אסטרטגיה שאפתנית בת שלושה חלקים להתמודדות מול האיום הגרעיני הבינלאומי: 1) הצעת אמצעים להפחתת מאגר הנשק הגרעיני הקיים, ובסופו של דבר, לחיסולו; 2) חיזוק האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT) ועצירת הפצת נשק גרעיני למדינות נוספות; ו- 3) מניעה מטרוריסטים לרכוש נשק גרעיני או חומרים גרעיניים. הנשיא אובמה הציג תאריך יעד של ארבע שנים לאבטחת כל החומרים הגרעיניים הרגישים בעולם. ב- Nuclear Posture Review (NPR) שפרסם מזכיר ההגנה של ארצות הברית ב- 6 באפריל 2010 מוגדר היעד העיקרי של ה-NPR כ"מניעת הפצה גרעינית...
אירועי התקופה האחרונה ברוסיה – מתקפת הטרור האסלאמי מזה ומסרים בוטים לחמאס בדרישה להפסיק ירי רקטות על ישראל מזה – מצביעים על קיומה של דילמה רוסית, המשתקפת במדיניותה האמביוולנטית ביחס לטרור הבינלאומי.
ב-11 ביוני 2009 התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי דיון בנושא המחויבויות של ארצות הברית לישראל. עולה שאלה בנוגע למשמעותן של התבטאויותיו הפומביות של הנשיא ברק אובמה מאז כניסתו לבית הלבן בדבר מחויבותו לביטחון ישראל. האם לו עצמו היה ברור מה המשמעות של התחייבות זו? שאלה קשורה מתעוררת גם בנוגע לישראל: האם לממשלות ישראל ברור מה כוללת התחייבות זו ומה תוקפה? שאלה נוספת היא אם בארצות הברית או בישראל קיים תיעוד של כל המחויבויות שנתנו לישראל ממשלים שונים בהזדמנויות שונות. לשאלות אלה, על היבטיהן השונים, ובעיקר לשאלה בדבר משמעותן ותוקפן של...
ההודעה על הצטרפות סין לסבב השיחות החדש בעניין הסנקציות על איראן התקבלה בתחילה כבשורה חיובית, אולם אין להניח שהמהלך מצביע על שינוי מדיניותה בנושא ואין להסיק שהמאבק הבינלאומי נגד איראן יצבור תנופה מחודשת. אף על פי כן, חשוב לבחון מדוע החליטה סין בכל זאת להצטרף לשיחות ואילו השלכות יכולות להיות לכך.
האמנה החדשה להפחתת נשק אסטרטגי (START), עליה עומדים נשיאי ארצות הברית ורוסיה לחתום מחר בטקס חגיגי בטירה עתיקה בפראג, היא אמנת המשך ל-START I שנחתמה בין ארצות הברית לבין ברית המועצות לשעבר ביולי 1991. האמנה עוסקת בצמצום מספר אמצעי השיגור של נשק גרעיני וראשי הקרב שהם נושאים. זו גם המטרה המוצהרת של אמנה זו: לצמצם את הארסנל הגרעיני האסטרטגי המצוי בידי שתי המדינות. האמנה גם מאפשרת את המשך ניסיון השליטה בתפוצה של חומר בקיע מרוסיה לגורמים עוינים — אחת מהמטרות העיקריות שלשמן נחתמה START המקורית. אומנם הצורך בחתימה על אמנה חדשה זו נבע מכך,...
