במלחמה המתנהלת כיום בין החמאס לבין ישראל בעזה ישנה מי שממלאת תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים ורוצה להיות המרוויחה הגדולה מהלחימה, וזו איראן. בחסות המלחמה הזו, כמו גם בחסותה של המלחמה הקודמת בלבנון בין ישראל לבין חזבאללה, מרוויחה איראן זמן יקר כדי לקדם את היעד האסטרטגי המוביל במדיניותה בשנים האחרונות – השגת יכולת לייצר נשק גרעיני.
ההערכה כי לאיראן תהיה יכולת להפיק 25 קילוגרמים של אוראניום מועשר באיכות גבוהה לקראת סוף שנת 2009 (בטווח של מספר חודשים מוקדם או מאוחר יותר) נותרת בעינה על בסיס המידע שפורסם בדו"ח זה. על פי תמונת המצב העדכנית, נראה שהקהילה הבינלאומית תאפשר לזה לקרות.
ביום רביעי, ה-12 בנובמבר, הודיעו כלי התקשורת האיראנים על ניסוי טיל חדש, בשם "סג'יל". לדברי שר ההגנה האיראני, מצטפא מחמד נג'אר, הטיל הוא דו שלבי, שני השלבים מונעים בדלק מוצק, וטווחו של הטיל מגיע ל"כמעט 2000 ק"מ". במקביל שדרו תחנות הטלוויזיה הממשלתיות תמונות משיגור הטיל. הפעם נראה שהניסוי הצליח, ומכאן גם הביטחון העצמי האיראני בשידור תמונות של שיגור הטיל. על אף זאת, לא פורסמו כל פרטים על הניסוי – לאיזה טווח שוגר הטיל בפועל, והאם אכן פגע במטרה. בניגוד לפעמים קודמות לא פורסמו עד כה כל ידיעות על הניסוי ממקורות...
ביום 22 בספטמבר 2008 נפתח מושב בן שבוע של מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, (סבא"א-(IAEA, שלאחריו מתקיימת הוועידה הכללית השנתית של הארגון. בפני מועצת הנגידים מונח הדו"ח התקופתי של המנהל הכללי של סבא"א בנושא "יישום הסכם אמצעי הפיקוח במסגרת האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) ברפובליקה האסלאמית של איראן, שהופץ שבוע קודם לכן. אף על פי שהוא אינו שונה מהותית מקודמו בתוכנו הטכני, מדובר בדו"ח חמור ביותר.
ההודעה הראשונה שהגיעה מאיראן, בבוקר ה-17 באוגוסט 2008, מסרה על שיגור לוווין. תוך זמןקצר שודרה ההודעה המתוקנת שהדגישה כי מדובר בשיגור נסיוני של משגר הלווינים "סאפיר-אי-אומיד-1" ("שגריר התקווה"), שלא נשא לווין אמיתי. מהו החידוש בשיגור-ניסוי הנוכחי ומה משמעויותיו.
ב- 9 ביולי הודיעו כלי התקשורת האיראנים על שיגור תשעה טילים מסוגים שונים, במסגרת תרגיל של משמרות המהפכה שכונה "הנביא הגדול 3". תרגיל הזה הוצג כתרגיל של כוחות הצי וחיל האוויר של משמרות המהפכה (הגוף האחראי על הפעלת הטילים ארוכי הטווח של איראן). התרגיל החל ב- 8 ביולי, כמעט במקביל לתרגיל ימי של ציי ארה"ב ובריטניה במפרץ הפרסי, מול חופי בחריין. המאמר בוחן את העובדות והמשמעויות הנגזרות מהתרגיל המדווח הזה.
קובץ מאמרים זה בוחן את האתגרים המרכזיים איתם מתמודדת ישראל בכול הקשור לפרויקט הגרעין האיראני. אסכולאי בוחן את הדרכים בהם יכולה איראן להשיג יכולת גרעינית; לנדאו מציגה את ההשלכות האזוריות של השגת נשק גרעיני על ידי איראן; עברון מציג את מאזן ההרתעה הגרעיני בין ישראל לאיראן ואת אי היציבות הנגזרת מאזן זה. רובין בוחן את מרכיב ההגנה מטילים ואת עצמתה של ההרתעה הישראלית נגד איראן גרעינית; קליין מציג את המשמעויות הנגזרות להגנת האשרחים בישראל מאיראן גרעינית.
בדצמבר 2007 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית הערכה מחודשת בדבר כוונותיה ויכולותיה של איראן בתחום הגרעין. הערכה זו משקפת עדיין בעיקרה את עמדתה של קהילת המודיעין האמריקאית בסוגיית הגרעין האיראני. ואולם הביקורת הקשה שנמתחה על המסמך; הודעתן של ממשלת ארצות-הברית וממשלות נוספות לאחר פרסום המסמך, כי לא שינו את גישתן המחמירה כלפי האיום האיראני; הודאתו של יו"ר המועצה הלאומית למודיעין בארצות-הברית כי היה מקום לשנות את ניסוח המסמך; ופרסום הדו"ח המאוזן יותר על-ידי מנהל המודיעין הלאומי של ארצות-הברית – כל אלה נוטלים לא מעט מעוקצו של מסמך...
ב-4 בפברואר 2008 שיגרה איראן רקטת מחקר לחלל. השיגור בוצע במסגרת חנוכת מרכז החלל האיראני וזכה לכיסוי נרחב באמצעי התקשורת האיראנים, שעסקו בכוונתה של איראן לשגר באופן עצמאי לווין שיהיה כולו פרי פיתוח של התעשייה האיראנית, כבר בקיץ הקרוב.כל האיראנים שדברו בעקבות טכס חנוכת מרכז החלל החדש הדגישו לאו דווקא את החשיבות האסטרטגית של פרויקט הלווינות אלא את חשיבותו לכבוד הלאומי, בתור הוכחה לכך שהמהפכה האסלאמית הצליחה להשיג הישגים בחזית המדע והטכנולוגיה.
הדו"ח החדש והעדכני ביותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על פעילויות הפיקוח באיראן, דו"ח שרבים ציפו לו, נשלח למדינות החברות ב-סבא"א ב-22 בפברואר 2008 וכמעט מייד דלף לעיתונות. כרגיל, איש לא היה מרוצה לגמרי מן הדו"ח אולם כל אחד יכול היה למצוא בו משהו התומך בנקודת ההשקפה המיוחדת שלו או שלה. כרגיל, החלק החשוב ביותר של הדו"ח – העוסק בתוכנית האיראנית הקיימת להעשרת אורניום, עם פוטנציאל לאספקת החומר למתקן נפץ גרעיני – הועבר אל סוף הדו"ח. עם זאת, דו"ח זה חמור הרבה יותר מקודמיו והוא כולל...
מכונית התופת בדמשק ששמה קץ לחייו של עמאד מע'ניה גם הביאה לקיצו מרדף חובק עולם שנמשך למעלה משני עשורים אחר מי שהיה אחראי באופן ישיר למותם של מאות אזרחים בני לאומים שונים. על רקע סילוקו מהזירה של מי שהרקורד האישי שלו זיכה אותו בדין בתואר ארכי-טרוריסט בינלאומי נשאלת השאלה האם חיסולו מהווה ציון דרך בלחימה בטרור הבינלאומי.
המחבר טוען, כי הגישות שנקטו ישראל והזירה הבינלאומית להתמודדות עם חזבאללה לא הביאו עד כה להחלשת הארגון. מתחייבת לכן, לדעתו, גישה אחרת שתביא בחשבון את עוצמותיו של הארגון בנוסף על כוחו הצבאי ואת התהליכים בסביבתו הקרובה והרחוקה, המשפיעים על התנהלותו.
