ה-New York Times דיווח השבוע כי על-פי מזכיר ההגנה האמריקאי "לארצות הברית אין מדיניות יעילה לטווח הארוך להתמודד עם תוכנית הגרעין של איראן". באותו יום ממש, פרסם מלך סעודיה עבדאללה צו המורה על הקמת גוף ממשלתי, "עיר מדעית" שכל ייעודה "מחקר ופיתוח כל ההיבטים של אנרגיה גרעינית". צירוף מקרים? כנראה שכן. אך התקדמות תוכנית הגרעין של איראן והעובדה כי עד כה המדיניות האמריקאית בעניינה לא הוכיחה את עצמה, מביאה לחשש בריאד מפני הסתמכות בלעדית על ערבויות הגנה אמריקאיות, אם אלו אכן יתקבלו. מהן אם כן האופציות של סעודיה...
ההודעה על הצטרפות סין לסבב השיחות החדש בעניין הסנקציות על איראן התקבלה בתחילה כבשורה חיובית, אולם אין להניח שהמהלך מצביע על שינוי מדיניותה בנושא ואין להסיק שהמאבק הבינלאומי נגד איראן יצבור תנופה מחודשת. אף על פי כן, חשוב לבחון מדוע החליטה סין בכל זאת להצטרף לשיחות ואילו השלכות יכולות להיות לכך.
לאחר שנכזבה התקווה להחלטה מהירה על סבב נוסף של סנקציות נגד איראן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ואלו נדחו ככל הנראה ליוני 2010, ולנוכח ההבנה, שסנקציות אלה יתבררו כחלשות ובלתי יעילות, נראה כי היוזמה הדיפלומטית של הנשיא אובמה הולכת ומתמוססת. כשמביאים בחשבון את התקדמותה העקבית של איראן בייצור חומר בקיע, בעבודה על פיתוח ראש נפץ גרעיני, ובשיפור יכולותיה בתחום פיתוח טילים ארוכי טווח – לצד הציפיות הנמוכות שמשהו מכל זה יחזק בקרב ממשל אובמה את הצורך לנקוט בסופו של דבר בפעולה צבאית נגדה – הרי שניתן לזהות שינוי כיוון בחלק מהשיח המתקיים...
בנאום שנשא שר הביטחון אהוד ברק במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון ( The Washington Institute for Near East Policy ) ב-26 בפברואר 2010, הוא התייחס בהרחבה לסוגיית איראן, פעילותה להשגת יכולת גרעינית וההשלכות מכך על מדיניות המעצמות וישראל כלפיה. למרות מימד הערפול בחלק מדבריו, כלל נאומו קביעות חד-משמעיות, בעלות עניין רב. הן נותנות ביטוי להערכת המצב הרווחת בישראל סביב יעדיה של הפעילות הגרעינית של איראן, לפערים בין ישראל והממשל האמריקני ומה שמשתמע מכך מנקודת ראותה של מדינת ישראל. המחבר מציג את עיקרי הדברים ומנתח את משמעותם.
לצורך הדיון, הבה נניח שהממשל האמריקאי כבר הגיע למסקנה המשתמעת, שאיראן בעלת יכולת גרעינית היא עובדה בלתי נמנעת, חרף כל המאמצים האמריקאיים והבינלאומיים למנוע זאת. מה תהיינה ההשלכות במקרה שמסקנה זו תהפוך לנחלת הכלל? כיצד יתנהג הממשל אם מסקנותיו ייוודעו לציבור? כיצד יפעל לצמצום הנזק שייגרם כתוצאה מגילוי זה, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי?
הפסקת האש שהוכרזה לאחרונה בין ממשלת תימן למורדים השיעים (ובינם לבין ערב הסעודית) עשויה להביא לקצו של מה שהיה המבצע הצבאי הגדול ביותר בחצי האי ערב למן מלחמת המפרץ בשנת 1991. בעיני משקיפים רבים, מלחמה זו לא הייתה אלא סימפטום נוסף של המאבק האזורי בין איראן לבין ערב הסעודית. הפסקת, או לכל הפחות האטת הסכסוך, עשויה להיות הקלה מסוימת עבור ממשלת תימן, הנלחמת בימים אלה בעת ובעונה אחת באל-קאעדה ובתנועה בדלנית פעילה.
ביום שלישי, ה-8 בפברואר, 2010, הודיע ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סלחי, כי איראן החלה בהעשרת אורניום מרמה של 3.5% לרמה של 20 אחוזים אורניום-235. איראן טוענת כי היא זקוקה לאורניום בדרגת העשרה זו לכור המחקר הגרעיני שלה בטהרן (TNRR). הודעה זו ניתנה לאחר שהעסקה לפיה איראן תקבל דלק עבור הכור שלה בתמורה להעברת כמות משמעותית של אורניום מועשר בדרגה של 3.5% אל מחוץ למדינה, לא יצאה לפועל. אף על פי שלשון ההודעה מדברת על דרגת העשרה מוגבלת, להצהרה זו נודעות השלכות רציניות.
אם המצב הפנימי באיראן לא היה חמור כל כך, ממשלתה הייתה יכולה להיות שמחה מאוד. איראן הרוויחה עוד שנה חשובה במרוץ שלה להשגת יכולת גרעינית, וכל יום שעובר מקרב אותה צעד אחד נוסף לקראת השגת מטרתה הסופית: היכולת לייצר נשק גרעיני ניתן לשיגור, בהודעה קצרה, אם תרצה בכך. היא עיכבה בהצלחה את תוכניתו של המערב להטלת משטר סנקציות חמור עוד יותר, והמערב מתנהג כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם. אין לו.
המאמרים בקובץ זה מציגים תמונה רחבה ומקיפה אשר למצבה האסטרטגי של ישראל וכן את הדילמות שניצבות בפניה בעת הזו. שבעה עשר המאמרים שבספר עוסקים בהתפתחויות שנרשמו בשנה החולפת בישראל, במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובעיקר אלה בעלות השלכות ישירות ומובהקות על ישראל.
הופעתו של רעיון ההתנגדות משקפת שינוי דרמטי במאפייני האיום על ישראל. איום צבאי קונבנציונלי מפנה בהדרגה את מקומו לאיומים של גורמים א-מדינתיים, הפועלים באמצעים א-סימטריים ונושאים על נס את רעיון ההתנגדות. ישראל מתמודדת למעשה עם הגורמים המזוהים עם תפיסת ההתנגדות מאז הקמתה, אולם בעשורים האחרונים עוצמתם התגברה מאוד והם הפכו לאיום מרכזי על ביטחונה הלאומי. מחקר זה משרטט את דיוקנו של האתגר הישן-חדש על מגוון היבטיו ומנתח את היסודות התיאורטיים של תפיסת ההתנגדות, אך גם את עמידתו של הרעיון במבחן המציאות. המחקר מתמקד בהשפעת עלייתו של אתגר ההתנגדות...
קובץ מאמרים זה ממשיך את סדרת ספרי המאזן האסטרטגי למזרח התיכון שפורסמו על ידי המכון בעשרים וחמש השנים האחרונות. קובץ זה מציג את מצבה האסטרטגי-מדיני של ישראל באמצע 2009, ובוחן את המשתנים המשפיעים על מצב זה. בין הנושאים הנדונים: דעת קהל בישראל, מוכנות החזית האזרחית, בחירות 2009 ומשימותיה של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. נדונים כמובן הנושאים המרכזיים של המשא ומתן עם הפלסטינים, עתידו של המשא המתן עם סוריה ויזמת השלום הערבית.
חרף הנטייה לסווג כל תרגיל סימולציה בסוגיות ביטחוניות כ"משחק מלחמה", הסימולציה שתוכננה והתקיימה לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי לא התמקדה בתסריט של מתקפה צבאית. היא עסקה בתרחיש של שיחות בילטראליות בין ארה"ב לאיראן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. יש חשיבות רבה להבנת ההשלכות של תרחיש כזה כיום, בהגיענו לסוף דצמבר, המועד אותו הציב לעצמו נשיא ארה"ב, ברק אובמה, להערכת מצב ההתנהלות הדיפלומטית מול איראן. הסימולציה נועדה להעריך את המגמות של משא ומתן אפשרי בין ארצות הברית לאיראן, ובהתאם לכך להעריך כיצד ראוי שמדינת ישראל...
