המזכר מתמקד באתגרים המרכזיים העומדים בפני ישראל בשנתו הראשונה של ממשל הנשיא אובמה וכן בשנתו הראשונה של ממשל נתניהו. המאמרים במזכר זה מתבססים על ההרצאות שניתנו בכנס השנתי השלישי שקיים המכון.
.
במהלך יולי 2010 נשמעו כמה קולות בארצות-הברית הקוראים לשקול מחדש את האופציה הצבאית נגד איראן. חלק מהדוברים לא הזדהו בשמם, ויתכן שהם באים מתוך המערכת הביטחונית או הפוליטית. ואולם כמה מהם, בעלי תפקידים בכירים בעבר, הזדהו בשמם. הבולט ביניהם הוא ראש ה-CIA לשעבר, גנרל מייקל היידן, שאמר במפורש, בראיון ל-CNN, שהתקפה על מתקני הגרעין באיראן אינה האופציה הגרועה ביותר עבור ארצות-הברית. לדבריו, כששימש ראש ה-CIA (עד פברואר 2009), המהלך הצבאי נמצא בתחתית הרשימה, אך עתה הוא נראה צפוי יותר, משום שכל האמצעים שארצות-הברית נקטה אינם מספיקים כדי לעצור את...
דפוס המאמצים הבינלאומיים להתמודדות עם תוכנית הגרעין האיראנית הפך מוכר לעייפה. המערב – תחילה מדינות ה- EU-3, ומאוחר יותר ארה"ב – מובילים את ה"תהליכים הדיפלומטיים" לשום מקום; רוסיה וסין מדלגות הלוך ושוב בין איראן לבין המערב, בחוסר נכונות לנקוט עמדה נוקשה מדי לנוכח אי-הציות הנמשך מצידה של איראן, ומסכימות רק להחלטות משתהות ורפות של מועצת הביטחון של האו"ם בדבר סנקציות; ואילו סבא"א ממשיכה להציב שאלות לאיראן ביחס להיבטים הצבאיים של תוכניתה הגרעינית, אשר עליהן איראן נמנעת מלהשיב, תוך שהיא ממשיכה, בעת ובעונה אחת,...
בהופעתו האחרונה של ראש המוסד, מאיר דגן, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הוא טען, כי האיראנים ממשיכים לחתור להשגת יכולות גרעיניות כיעד אסטרטגי, אך הם נתקלים בקשיים מרובים ממה שהם צפו, ולא מצליחים להתקדם טכנולוגית כפי שרצו. לא ברור מדבריו האם הכוונה לקשיים טכניים מבית או שמדובר בקשיים "תוצרת חוץ", כלומר התערבות חיצונית שנועדה להשפיע על לוחות הזמנים להשגת נשק גרעיני. גם יועצו של אובמה לבקרת נשק ולפרוליפרציה, גרי סיימור, טען לאחרונה כי ישנו "עיכוב משמעותי בתהליך העשרת האורניום מה שמשפיע על יכולתה של איראן לייצר נשק...
בהופעתו האחרונה של ראש המוסד, מאיר דגן, בוועדת החוץ והביטחון הוא טען, כי האיראנים ממשיכים לחתור להשגת יכולות גרעיניות כיעד אסטרטגי, אך "הם נתקלים בקשיים מרובים ממה שהם צפו, ולא מצליחים להתקדם טכנולוגית כפי שרצו". לא ברור מדבריו האם הכוונה לקשיים טכניים מבית או שמדובר בקשיים "תוצרת חוץ", כלומר התערבות חיצונית שנועדה להשפיע על לוחות הזמנים להשגת פצצה. גם יועצו של אובמה לבקרת נשק ולפרוליפרציה, גרי סיימור, טען לאחרונה כי ישנו "עיכוב משמעותי בתהליך העשרת האורניום מה שמשפיע על יכולתה של איראן לייצר נשק...
ב-9 ביוני 2010, אימצה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה 1929, המטילה סבב סנקציות רביעי על איראן. שתים-עשרה חברות מועצת הביטחון הצביעו בעד; ברזיל וטורקיה, כצפוי, התנגדו להחלטה; ולבנון נמנעה. בנוסח ההחלטה, מועצת הביטחון מציינת "בדאגה", כי "איראן לא השעתה באופן מלא ונמשך את כל פעילויות ההעשרה וההפרדה ואת הפרויקטים הנוגעים למים כבדים כמפורט בהחלטות 1696 (2006), 1737 (2006), 1747 (2007) ו-1803 (2008), ולא חידשה את שיתוף הפעולה עם סבא"א, בהתאם לפרוטוקול הנוסף". המועצה מכירה, לפיכך, בכישלון כל המאמצים הקודמים, לרבות...
חתימת ההסכם (17.5) להעברת אורניום בין איראן, טורקיה וברזיל התקבלה בהתנגדות גורפת של חברות מועצת הביטחון ועוררה תסיסה בינלאומית חדשה. כבר למחרת החתימה, חתמו החברות הקבועות במועצת הביטחון, הפעם לרבות רוסיה וסין, המופתעות מהתפתחות זו, על הצעת החלטה להטלת הסנקציות על איראן ומאז הן פועלות לבלימת היוזמה הטורקית-ברזילאית. איראן, שהופתעה אף היא ממהירות ועוצמת התגובה השיבה בהתלהמות אופיינית, בעיקר כלפי רוסיה. במציאות זו, החדשה עבורה, ניצבת רוסיה בפני שני אתגרים: מאמץ ליישר את ההדורים מול איראן, מזה, ומול היוזמה הטורקית-ברזילאית, המבשרת על...
השאלה המרכזית היא, כמובן, השפעתה של ההחלפה על הסיכויים הכוללים של איראן לפתח יכולת גרעינית צבאית. כאשר לוקחים בחשבון כי איראן אמורה להעביר לטורקיה רק כמחצית מתוך מלאי האורניום המועשר שברשותה, וכי זכותה להמשיך בפעילות ההעשרה תזכה על-פי ההסכם ללגיטימציה, השאלה היא כמה זמן היה לוקח לאיראן להשיג את הכמות הדרושה של אורניום מועשר בדרגה נמוכה, אשר לאחר שהיה עובר העשרה, היה בו די כדי לייצר פצצה גרעינית אחת? בשבעה עשר במאי 2010 חתמו איראן, טורקיה וברזיל על הסכם להחלפת 1200 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) הנמצא ברשותה בתמורה לקבלת...
אם לשפוט על פי תמונת המצב ההתחלתית, נושאים בעלי חשיבות מרובה עומדים במוקד ועידת המעקב של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT RevCon) לשנת 2010, שנפתחה ב- 3 במאי. העמדות הבסיסיות של הצדדים השונים נותרו דומות מאוד לאלו של ועידת המעקב הקודמת, שהתקיימה בשנת 2005: ארצות הברית מעוניינת להתמקד תחילה באתגר המתמשך שמציבות המדינות המפרות את אמנת ה- NPT, ובפרט באיראן; המדינות הלא גרעיניות תובעות כי המדינות הגרעיניות יעשו יותר כדי למלא אחר מחויבויותיהן במסגרת האמנה – הן בהקשר לפירוק הנשק הגרעיני שברשותן והן בנושא העברת טכנולוגיה לתוכניות גרעיניות...
בשלהי שנת 2009 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה שדימתה משא ומתן בין ארצות הברית ואיראן בסוגיית הגרעין. מטרת הסימולציה הייתה להעריך את כיווני ההתפתחות השונים של דיאלוג בילטרלי בין ארצות הברית לאיראן על סוגיית הגרעין, ובהתאם לכך להעריך כיצד ראוי שמדינת ישראל תגיב. מזכר זה מציג תחילה את עיקרי התובנות של משחק הסימולציה. בהמשך מובאים מאמרים מפרי עטם של כמה ממשתפי המשחק, המציגים, כל אחד בתחום התמחותו ועיסוקו, ניתוח של הסוגיה האיראנית והשלכותיה. תרומתו של מזכר זה לדיון הציבורי, היא, שמלבד פריסת תמונת מצב האיומים וההתמודדות...
בהתבטאות נדירה השווה בשבוע שעבר שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות את הכיבוש האיראני של שלשת האיים אותם היא תובעת לעצמה במפרץ – אבו מוסא (Abu Musa), והאיים טונב הגדול (Greater Tunb) וטונב הקטן (Lesser Tunb) – ל"כיבוש הישראלי של שטחים ערבים". ההתבטאות החריגה באופייה והשימוש באנלוגיה זו מבטאים יותר מכל את החשש במפרץ מפני השתלטות איראנית, בחסות הפיתוח הגרעיני, לא רק על סדר היום במפרץ אלא אף על אדמה ערבית. ההתבטאות של שר החוץ עוררה תגובה איראנית מיידית בלבוש אזהרה מפורשת, כי על איחוד האמירויות להימנע מהתבטאויות דומות בעתיד....
ב- 17 באפריל חשף הניו יורק טיימס שבינואר כתב מזכיר ההגנה רוברט גייטס מזכר ליועץ לביטחון לאומי, ג'יימס ג'ונס, בדבר הצורך לפתח אופציות למדיניות ביחס לשאיפה של איראן לפתח נשק גרעיני. פקיד בכיר בבית הלבן צוטט כמתאר את המזכר — שהופיע לאחר שהמועד הסופי שקבע אובמה לבחינת היוזמה הדיפלומטית שלו חלף-הלך לו — כ"קריאת השכמה" שמעיד על כך שארצות הברית נעדרת מדיניות מעשית ארוכת טווח שתאפשר לה להתמודד עם האתגר הגרעיני האיראני.
