ישראל החלה בתהליך היציאה מההסגר לשלב "החיים עם הקורונה", שיימשך עם עליות ומורדות ובאופנים משתנים עד שימצא חיסון לנגיף, או עד שיעלם. דגש רב ניתן כיום לניטור התחום הרפואי והכלכלי. אלא שבצדם קיים ומשפיע גם התחום החברתי. העקומה החברתית קשה יותר למדידה, ועדיין היא קריטית לא פחות ואולי אף יותר להמשך ניהול המשבר לטווח הארוך. מאמר זה מציג את הצורך בניטור העקומה החברתית, הדרכים לביצועו וכן המלצות לשימושים בה, והעיקרית שבהן היא לרכז שורת פרמטרים מרכזיים ולאמוד אותם בתדירות גבוהה, כדי לשרטט את העקומה החברתית בתקופת הקורונה, וכך לזהות...
משבר הקורונה מעמיד בפני מצרים שורת אתגרים על רקע אוכלוסייתה הגדולה והצפופה, כלכלתה החשופה לזעזועים הגלובליים ומצבה הרעוע של מערכת הבריאות. ככל שיתארך המשבר, כך הוא עלול להוביל להרעת מצבה הכלכלי של מצרים ולסכן את יציבותה הפוליטית. המגזר הפגיע ביותר הוא מיליוני העובדים הזמניים, שאינם נהנים מביטחונות סוציאליים ועלולים להידרדר במהירות לאבטלה ולעוני. לפיכך, המבחן להצלחת המשטר המצרי בהתמודדות עם המשבר יהיה ביכולתו לגבש תוכנית פעולה שתאזן בין הצורך בריחוק חברתי שיצמצם את התחלואה לבין האילוצים הכלכליים המחייבים חזרה מהירה ככל האפשר לשגרת...
גם אם יימצא בקרוב מענה רפואי לנגיף הקורונה, יחלפו חודשים רבים ואולי שנים עד שהמזרח התיכון יחלץ מהמשבר הכלכלי שאליו הוא ואזורים אחרים נקלעו מאז תחילת 2020. למעשה, משבר הקורונה הוא מהלומת המשך לעשור ה"אביב הערבי", שפגע קשות ביציבות הפוליטית והכלכלית של מספר מדינות באזור, תוך שהותיר כ-10 מיליון פליטים הפזורים בעיקר בסוריה, בירדן, בלבנון ובטורקיה. בידי ישראל היכולת להתמודד עם הבעיות שיצר משבר הקורונה, אבל יהיה עליה להתמודד עם הנשורת של שני המשברים – הפוליטי והכלכלי כאחד – במדינות השכנות.
לאחרונה נרשמה עליה ניכרת בשיעור התחלואה בקורונה בישובים ערביים בישראל. זאת, למרות שגברה המודעות לאתגרי המגפה ועמה ההיענות להנחיות משרד הבריאות בעקבות הרחבת ההפצה של המידע בשפה הערבית. חודש רמדאן המתקרב, שבו נהוגה מסורתית התקהלות ניכרת, מחייב ערנות והיערכות מיוחדת בהסברה, באכיפה, בשירותי בריאות דחופה ובסיוע לאזרחים. ברמה העקרונית, המעורבות החיובית של הציבור הערבי בהתמודדות עם מגפת הקורונה מדגישה את הצורך בשינוי בסיסי של הגישה כלפי ציבור זה, הזכאי לגישה שוויונית ובמסגרת זו גם לשירותים חברתיים ובריאותיים, בקרב רבים מהציבור היהודי וגם של...
במסגרת התוכניות העוסקות בשלב היציאה מהבידוד, מוצע להמשיך לבודד אוכלוסיות בסיכון, כולל אוכלוסיית "המבוגרים" בני ה-65 או ה-70 ומעלה. הטיעון העיקרי המועלה הוא הגנה על אוכלוסייה זו שהידבקותה בנגיף מסוכנת לה יותר. זהו טיעון פטרנליסטי שמהווה התערבות קשה ברצון החופשי. טיעון אחר עוסק בפגיעה במערכת הבריאות כתוצאה מעומס של חולים מבוגרים במצב קשה. מול הטיעונים בתמיכה בהמשך בידוד למבוגרים, יש שיקולים נגדיים כבדי משקל. למבוגרים שאינם עצמאיים, הבידוד גורר בדידות שיש בה פגיעה מוכחת בבריאות. למבוגרים עצמאיים נפגעת היכולת להמשיך ליהנות...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
הקורונה לא הולכת להיעלם מחיינו בוקר בהיר אחד, ועל כן החיפוש אחר נוסחה גואלת של ״אסטרטגיית יציאה״ הוא מוטעה ומטעה. מכאן ואילך נצטרך ללמוד לנהל את חיינו כפרטים, כמשפחות, כעובדים, תחת האילוצים שהקורונה מכתיבה, וכך גם לגבי ניהול המדינה, הכלכלה, החינוך, ויתר המערכות שמעצבות את החברה. במאמר זה מוצע מבנה רב-תחומי, שיכלול מגוון גורמים ציבוריים ואזרחיים, לניהול מתמשך של המשבר.
סקירת המעורבות של צבאות במדינות דמוקרטיות במערכה נגד מגפת הקורונה מעלה חמש רמות עולות של התנהלות: א) סיוע לוגיסטי ורפואי לגופי שירות אזרחיים; ב) העברת אספקה וציוד מהצבא למערכות אזרחיות; ג) סיוע לכוחות המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי; ד) קבלת אחראיות תפעולית לניהול מערכות אזרחיות; ה) ניהול ישיר של כלל המערכת השלטונית. צה"ל צריך לסייע לאזרחי המדינה על פי הנחיות הדרג המדיני, באמצעות יכולותיו הרבות, לפי הנסיבות המתפתחות ברמות א' עד ג', תוך הצבת פיקוד העורף בחזית המאבק. ככל שמתקיים מעבר מרמה לרמה מעמיק החיכוך עם האזרחים ולכן נדרשות...
ב-5 באפריל נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה (סימולציה), באמצעות ZOOM, שדימה התפרצות נרחבת של מגפת קורונה בעזה, שגרמה למאות מתים. מטרתו הייתה לבחון את ההשלכות האירוע, לאבחן תגובות של הגורמים הרלוונטיים/השחקנים, ולגבש המלצות למדיניות ישראלית בהתאם. לישראל אין דרך למנוע את התפשטות המגפה בעזה, אך באפשרותה לנקוט צעדים שירככו את חומרת המצב. להלן תיאור המשחק, עמדות ופעולות השחקנים והמלצות למדיניות. בין העיקריות שבהן: על ישראל להקדים ולהעביר סיוע רפואי חיוני לרצועה, לכונן קשר עם ארגון הבריאות העולמי וגורמי סיוע אחרים כדי...
השלב הנוכחי של מאבק ישראל במגפת הקורונה מתמקד בבלימת התפשטותה וב"שיטוח עקומת" החולים קשה, במניעת הצפת מערכת הבריאות, קריסתה ותמותה המונית. כמו בעקרונות תפישת הביטחון של ישראל, מגננה לבדה לא תביא לניצחון. המדיניות המוצעת כאן מבוססת על שלושה עקרונות, המבדילים אותה מהמדיניות שננקטה בשלב הבלימה: 1) המאמץ העיקרי עובר מבלימת המגיפה על חשבון הכלכלה לחידוש פעילות הכלכלה תוך מניעת התפרצות המגיפה; 2) שיטת המגבלות הגורפות המוטלות על כלל הציבור תוחלף בהקלות דיפרנציאליות על חלקי אוכלוסיה לפי רמת הסיכון שלהם לתחלואה קשה (מחלות רקע,...
לאחר שלב ההכלה של נזקי הקורונה תיקרא ישראל לבצע את שלב ההתאוששות הכלכלית והחברתית. הבסיס לה צריך להיות ניהול דיפרנציאלי, לא-ליניארי וגמיש של "שגרת חירום", תוך הרחבה הדרגתית של רציפות תפקודית על פי סקטורים וקבוצות אוכלוסייה שהשיבה לעבודה – ולו במתכונת מוגבלת – הינה אפשרית להם מבחינה בריאותית. מדיניות זו הינה רוויית סיכונים של הידרדרות להידבקות בלתי נשלטת. הכרה בכך וניהול מושכל באמצעות תכנון מדוקדק, יישום קפדני, הסברה ממוקדת וגמישות תפעולית יאפשרו לקיימה. נטילת הסיכון וניהולו מחויבים גם בתחומי החברה והכלכלה, על...
המדיניות הרפואית הנוכחית ממוקדת במאבק בטווח הקצר בנגיף קורונה, אלא שהמערכה על בריאות הציבור אמורה לתכנן ולנהל סיכונים גם לשלבים הבאים, שלאחר היציאה ההדרגתית מההסגר הכמעט מלא. חורף 2020/21 נראה כיום מאתגר במיוחד. לפי מערכת הבריאות, אז עלולה לחול עלייה מחודשת בהדבקות בקורונה, בעוד חיסון המוני נגד הנגיף כנראה לא יהיה זמין. לכן, ההכנות לחורף הבא עתידות להיות מורכבות, מקיפות ורב-תחומיות, ויש לעסוק בהן כבר עכשיו. במסגרת זו, מומלץ לבחון היערכות מקיפה לחיסון האוכלוסייה נגד שפעת, בהיקפים גדולים בהרבה מאשר בעבר. זאת, כדי לגרוע מהשפעתה השלילית...
